אמסטרדם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אמסטרדם
Amsterdam
Wapen van Amsterdam bewerkt.PNG
הסמל בפירוט
דגל העיר אמסטרדם - שלושת הצלבים של אנדרו הקדוש מסמלים, על פי המסורת, את שלוש הסכנות העומדות בפני העיר - מים, אש ומגפה
הדגל בפירוט
Sights in Amsterdam.jpgאתרים באמסטרדם
מדינה / טריטוריה הולנד
ראש העיר אברהרד ואן דר-לאן
שטח 219 קמ"ר
גובה 2 מטרים
תאריך ייסוד 1300
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין
 ‑ צפיפות

801,200‏  (נכון ל-2013)
2,332,839‏  (נכון ל-2013)
3506 נפש לקמ"ר (נכון ל-2013)
קואורדינטות 52°22′29″N 4°53′32″E / 52.37472°N 4.89222°E / 52.37472; 4.89222קואורדינטות: 52°22′29″N 4°53′32″E / 52.37472°N 4.89222°E / 52.37472; 4.89222
אזור זמן UTC +1
http://www.amsterdam.nl/

אמסטרדםהולנדית: Amsterdam, ) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה. בעיר אמסטרדם חיים כ-800 אלף תושבים (2013) ובמטרופולין כולו מתגוררים למעלה מ-2.3 מיליון בני אדם. אמסטרדם מושכת אליה מיליוני תיירים בכל שנה, והיא אחת מערי התיירות המובילות באירופה. מוטו העיר: - Heldhaftig, Vastberaden, Barmhartig ("אמיצת-לב, החלטית, רחומה").

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמסטרדם נוסדה ככפר דייגים במאה ה-12. לאחר היווסד הכפר נבנה סכר על הנהר אמסטל (הנהר הטבעי היחיד שחוצה את העיר)- סכר זה נתן לעיר את שמה "אמסטל דאם" - הסכר על האמסטל. חרף היותה בירת הולנד והעיר החשובה במדינה, העיר קמה יחסית בשלב מאוחר, לאחר שערים כמו אוטרכט ורוטרדם כבר היו מבוססות באזור.

ב-27 באוקטובר 1275 קיבלה אמסטרדם חופש מתשלום מכסים. העיר קיבלה זכויות עירוניות בשנת 1300 או 1301, מגי ואן הנגוון - הבישוף של אוטרכט.

החל מהמאה ה-14 החלה אמסטרדם להיות גורם מסחרי משפיע באזור. הזינוק הכלכלי החל כאשר העיר נקבעה בתחנת הגבייה של מכסי-מעבר ממשלוחי משקה הבירה ממדינות אחרות. המים היו מזוהמים, והבירה הייתה פופלורית בשל היותה תחליף למים לשתייה. במאה זו, העיר הפכה לנקודת מעבר לתבואות מהארצות הבלטיות. מצרכי המזון מאירופה כולה החלו עוברים דרכה, ותושבי העיר היו יכולים לקזז בקלות עודף במצרך אחר על חשבון מצרך אחר שחסר באזור.

להתפתחות העיר במאה ה-14 היה גם פן דתי. בשנות הארבעים של המאה נפוצו שמועות על נס לחם הקודש. השמועה שעברה מפה לאוזן הייתה בדבר אדם גוסס שכיבדוהו בלחם הקודש, ומשהוא לא הצליח לבולעו, הוצא הלחם מפיו והושלך לאש. לאחר-מכן, לחם הקודש התגלה בלתי מאוכל, וכנסייה נבנתה במקום הנס. לאחר בנייתה, עולי רגל נהרו למקום, והם זיכו את תושבי העיר בהכנסות נוספות.

בשלהי ימי-הביניים תושבי העיר החלו לבנות בתים גדולים, ונוצר הצורך להתאים את מקורות המים לכך. לכן החלו להשקיע אגודות של קורות עץ לתוך שכבה עמוקה בחול. במחצית המאה ה-15 כבר הייתה תקנה שחייבה את החלפת קורות העץ הדליקות בציפוי אבן.

בתקופה הקולוניאלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם גילוי העולם החדש, בזכות המרכז העירוני המפותח שבעיר, העובדים הזמינים והנמל המפותח, הפכה העיר לציר ברשת של אפיקי מסחר, חרף שליטת הפורטוגזים בדרכי המסחר ליבשת אמריקה. אל העיר זרמו עצים, פרוות, דגים, תבלינים ובדים רבים. הבדים יוצרו בבתי העניים שבעיר והעיר אף הפכה למרכז אריגים. באמצע המאה ה-16 אמסטרדם הייתה למרכז של שרשרת ערים מפותחות באזור, המקושרות ביניהן באמצעות נהרות ותעלות מים, והמעבירות סחורות, ידע ואנשים מאחת לשנייה.

בתחילת המאה ה-16 מרדו תושבי ארצות השפלה בפיליפה השני, מלך ספרד. מרד זה נבע הן מואקום פוליטי שנוצר באזור עקב החולשה של האצילים הספרדיים המקומיים, והן מחוסר הסבלנות הדתית של הספרדים. בנוסף, ספרד הייתה לסמל הקתוליות, ואילו הקלוויניזם השיג את עמדת הכוח החזקה ביותר בעיר. עוצמתם הגדולה של הקלוויניסטים כוונה נגד הכנסייה הקתולית, שספרד הייתה מגינתה. בתחילת המרד תמכה אמסטרדם בספרדים, אולם במהלכו שינתה את נאמנותה ותמכה בויליאם הראשון מאורנג'. מרד זה התפתח והפך למלחמת שמונים השנים ובסוף קיבלה הולנד את עצמאותה.

אחת התוצאות של המלחמה היא החלפת השמרנות וחוסר הסבלנות הדתית שנבעה מספרד, בגישה הולנדית סבלנית כלפי דתות אחרות, בעיקר בעיר אמסטרדם, אף שבאותה עת הייתה העיר ברובה נוצרית קתולית. תוצאה אחרת ולא פחות חשובה מבחינת העיר הייתה הקמת "הרפובליקה של הפרובינציות המאוחדות", כאשר הולנד הייתה הפרובינציה החשובה והעשירה ביותר, ואמסטרדם העיר החשובה ביותר.

בשנות השבעים של המאה ה-16 גורשו השליטים הקתוליים של העיר תוך השלכתם לסירה בטקס סמלי. לאחר-מכן הותר להם בסתר לחזור העירה. הקלוויניסטים החרימו את כל נכסי הכנסייה הקתולית שבעיר, והפכו מבנים דתיים למבנים חילוניים. הפולחן הקתולי נאסר להלכה, אך בפועל שליטי העיר העלימו עין מהפולחן הקתולי, ואילו הקתולים מצידם לא החצינו את פולחנם.

כיכר דאם במאה ה-17
פִּסלה של אנה פרנק בסמוך לכנסיית וסטרקרק, Westerkerk ('הכנסייה המערבית')

במאה ה-17 החל תור הזהב של אמסטרדם, ובמאה זו העיר נחשבה כעיר עם רמת הרווחה הגדולה ביותר בעולם‏[1]. תהליך צמיחת נמלה של אמסטרדם התפתח לאחר שנמל אנטוורפן, שנפל בידי הספרדים, נהרס בחלקו, ונמל אמסטרדם החליף חלק מפעילותו. ספינות העיר הפליגו לים הבלטי, לצפון אמריקה, לאינדונזיה, לברזיל, ולאפריקה וייצרו רשת מסחר בינלאומית. לסוחרי העיר היה את הנתח הגדול ביותר בשתי חברות הסחר חברת הודו המזרחית ההולנדית וחברת הודו המערבית ההולנדית. סוחרי אמסטרדם יבאו לעיר סחורות מכל העולם, והחלו בתפיסת דריסת רגל מסחרית שהובילה מאוחר יותר להתפתחות המושבות ההולנדיות. העיר גדלה ונבנו תעלות חדשות סביב העיר הישנה. העיר הפכה למרכז הכלכלי של אירופה (תפקיד שמאוחר יותר נטלה העיר לונדון).

הבתים נבנו בצורה אופיינית - גגות מחודדים בארבע צורות שונות, כגון: מדרגות, פעמון ועוד. בתקופה זו פעל בעיר הצייר רמברנדט.

הצלחתם הכלכלית ופילוסופיות פרוטסטנטיות הביאו לכך שתושבי העיר האמינו שהם ממלאים ייעוד נעלה בעולם. תושבי העיר קיבלו על עצמם לעזור לעניים, ואכן היו עניים רבים בעיר בתקופה שלפני המהפכה התעשייתית. תושבי העיר הקימו אגודות צדקה רבות, ובתי-ספר עבור ילדים מהמעמדות הנמוכים כדי שלא ילכו לפשע. כמו כן, תושבי העיר דאגו להיגיינה ולניקיון בכל חלקי העיר. במאה ה-18 הוצאה להורג הייתה פסק דין נדיר במערכת המשפט בעיר. בדומה לכך, השופטים העדיפו להמיר את עונש המלקות בעבודות שירות יצרניות.

במאות ה-18 וה-19 החלה העיר לאבד מעושרה. המלחמות בין הולנד לבריטניה וצרפת פגעו בסחר של העיר, שהגיע לשפל בתקופת מלחמות נפוליאון. חברת הודו המזרחית ההולנדית נקלעה לקשיים חמורים, וצומצמה פעילותה של חברת הודו המערבית ההולנדית. חלק מהתעשיות עברו לערים אחרות באזור, בהן היה כח עבודה זול יותר. בעיר פרצו מרידות נגד חוכרי המסים. על-אף ירידת עושרה של העיר, רמת החיים של בני השכבות בנמוכות בה המשיכו להיות גבוהים יחסית, ומוסדות העזרה הסוציאליים המשיכו להיות מאורגנים היטב ותרמו תרומה רבה לעניים. העיר הייתה מגוונת מאוד מבחינה אתנית, והסובלנות הרבה המשיכה להתקיים. האידאולוגיה המהפכנית בתקופת המהפכה הצרפתית לא פסחה על אמסטרדם, ונוצרה תנועה דמוקרטית בעיר שפנתה לממשלה הצרפתית החדשה בבקשה לעזרה בהפלת המשטר הישן בעיר. הצרפתים התקבלו ב-1795 כמשחררי העיר.

מצב העיר השתפר לאחר שנוסדה ממלכת הולנד בשנת 1815. במחצית הראשונה של המאה ה-19 אמסטרדם השלימה את תיעושה, והפכה למודרנית. היצע העבודה בעיר הביא להגירה המונית של כפריים אל העיר ולהכפלת אוכלוסייתה. מצה הדיור במרכז העיר הלך והדרדר, ומשפחות שלמות נאלצו להתגורר בבתים קטנים, חשוכים, בתנאי צפיפות וללא תנאים סניטריים. שכונות חדשות הוקמו לפעולים שזרמו לעיר ולבני המעמד הבינוני, אך אלו לא סיפקו את מגוריהם של חצי מיליון התושבים. בתקופה זו נבנו מוזיאוני העיר, תחנת סנטרל, וכן קווי ההגנה של אמסטרדם, מערך של 45 מעוזים סביב העיר. בתקופה זו פעל לתכנון העיר היהודי שמואל צרפתי.

בסוף המאה ה-19 הגיעה המהפכה התעשייתית השנייה לאמסטרדם, ונבנתה "תעלת אמסטרדם - ריין" על מנת לקשר בין העיר אמסטרדם לבין נהר הריין. כמו כן נחפרה "תעלת נורדזיי" אשר חיברה את העיר עם הים הצפוני. תעלות אלו הובילו לצמיחה בסחר וגידול בעושרה של העיר. הרכבת הראשונה עשתה את דרכה מהעיר להארלם בשנת 1839. תחנת הרכבת המרכזית הפכה את העיר ממרכז תנועה ימית למרכז של רשת מסילות ברזל. תקופה זו מכונה "תור הזהב השני של אמסטרדם".

במאה ה-20 וה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת העולם הראשונה נותרה הולנד נייטרלית, אולם היה מחסור במזון בעיר, ובדלק (שהיה אמצעי חשוב לחימום בחורף) שהובילו למהומות אזרחיות ופגיעות בנפש. אחת מהמהומות נקראה "מרד תפוחי-אדמה" בה אנשים פרצו ושדדו חנויות כדי למצוא מזון.

בשנת 1932 נשלמה הקמת סכר אשר הפריד את ים זאודר מהים הצפוני והפך אותו לאגם שנקרא כיום אייסלמר - אגם אייסל, ובכך למעשה נותקה אמסטרדם מהים.

בשנות ה-60 של המאה ה-20 הונהגה באמסטרדם מדיניות של העלמת עין משימוש בסמים קלים (אם כי רשמית הוא עדיין בלתי חוקי), דבר שהגביר תיירות אל העיר והביא לבואם של היפים רבים.

בשנות ה-80 של המאה ה-20 חולקה העיר ל-15 רבעים אדמיניסטרטיביים אשר קיבלו סמכויות שלטון מקומי שהיו קודם בידי עיריית אמסטרדם. הרעיון העומד מאחורי חלוקה זו - לקרב את השלטון אל התושבים. ב-1987 בחר אותה האיחוד האירופי להיות "בירת התרבות האירופית" במשך השנה.

בשנות ה-90 של המאה ה-20 התפתח הסחר הכלכלי של העיר, ומרכז העיר העתיק שופץ וחודש.

במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 גדלה האבטלה באמסטרדם. כמו כן החלו חיכוכים בין ההולנדים לבין המהגרים הרבים שהגיעו לעיר החל משנות ה-80 של המאה ה-20. הרצחו של במאי הסרטים תאו ואן גוך החריף חיכוכים אלה והגביר את העוינות כלפי המיעוטים האתניים, ובעיקר כלפי המוסלמים.

כיום אמסטרדם היא הבירה העסקית והפיננסית של הולנד. היא אחת מערי העולם המובהקות ביותר באירופה, לאחר לונדון, פריז, פרנקפורט וברצלונה. רבים מהבנקים ומהחברות הגדולות בהולנד, בחרו בעיר כמקום מושבן של הנהלותיהם.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמסטרדם נהנית מאקלים ממוזג-ימי (Cfb בשיטת קפן). לים הצפוני יש השפעה רבה על אקלים העיר. הטמפרטורה בעיר מתונה יחסית לקו הרוחב בו העיר שוכנת. לרוב הטמפרטורה אינה יורדת מתחת לאפס מעלות צלזיוס, ונדיר שהטמפרטורה יורדת מתחת לחמש מעלות מתחת לאפס. הקיץ חמים בעיר, אך לא חם. שכיחותה של טמפרטורה של 30 מעלות צלזיוס או יותר מזה היא כשלושה ימים בשנה. משקעים יורדים במשך 175 יממות בשנה. מאוקטובר ועד מרץ לחות גבוהה, שמים מעוננים, טפטוף וגשם אנגלי קל שכיחים מאוד. רק שקע ברומטרי עמוק גורם מידי פעם למשקעים משמעותיים אך קצרים, עם רוחות סוערות. כמות המשקעים השנתית בעיר היא כ-750 מ"מ.

מזג אוויר באמסטרדם
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 5.4 6.0 9.2 12.4 17.1 19.2 21.4 21.8 18.4 14.1 9.2 6.5
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 0.5 0.2 2.4 4.0 7.8 10.4 12.5 12.3 10.2 7.0 3.9 1.9
משקעים ממוצעים (מ"מ) 62.1 43.4 58.9 41.0 48.3 67.5 65.8 61.4 82.1 85.1 89.0 74.9
מקור: [1]

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת המאה ה-16 מנתה אוכלוסיית העיר כ- 12,000 איש, ועד סוף המאה האוכלוסייה גדלה במהירות ומנתה 50,000 איש.

אמסטרדם סבלה ממגפה בשנים 1623-1625, בשנים 1635-1636, בשלישית בשנית 1655, ושוב בשנת 1664. המגפה גבתה את חייהם של 10% מתושביה. עם זאת, האוכלוסייה של אמסטרדם עלתה במהלך המאה ה-17 בעיקר באמצעות ההגירה מ -50,000 ל -200,000 נפשות.

במחצית השנייה של המאה ה-19 אוכלוסיית העיר הכפילה את עצמה והגיעה לחצי מיליון איש. בתחילת המאה ה-21 אוכלוסיית אמסטרדם רבתי מונה למעלה משני מיליוני נפשות, ולפי אומדן מ-2006 אוכלוסיית העיר אמסטרדם לבדה עומדת על 751,757 נפשות.

אוכלוסיית העיר גדלה בקצב של 12.6%. התחזיות מורות שעד שנת 2025 העיר תמנה 900,000 איש‏[2]

יהודים באמסטרדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הקהילה היהודית באמסטרדם

תולדות הקהילה היהודית הם חוט השידרה של תולדות יהודי הולנד בכלל. בשל הסובלנות ששררה בעיר במהלך מלחמות הדת שנפוצו באירופיה ומחמת הרדיפות של דתות אחרות על ידי הכנסייה הקתולית, הגיעו פליטים רבים לאמסטרדם, ובהם יהודים עשירים שנמלטו מספרד ומפורטוגל, וכן סוחרים הוגנוטים שנמלטו מאנטוורפן ומצרפת.

בעת גירוש ספרד בשנת 1492 נמלטו חלק מיהודי ספרד לפורטוגל. אולם אף בפורטוגל המשיכו היהודים לסבול את רדיפות האינקוויזיציה וחלקם נאלצו להתנצר. מאה שנה לאחר גירוש ספרד, הגיעו לאמסטרדם צאצאי האנוסים מספרד ופורטוגל. באותה תקופה נלחמה הולנד בספרד, ולכן העדיפו היהודים שבאו מחצי האי האיברי, לקרוא את קהילתם "הקהילה הפורטוגזית" ולא הקהילה הספרדית.

החל מהמאה ה-17, הגיעו להולנד יהודים ממרכז וממזרח אירופה, ובמהרה יסדו קהילה יהודית אשכנזית אשר הייתה לקהילה היהודית הגדולה ביותר באמסטרדם ובהולנד.

כיום חיים בהולנד כ-52,000 יהודים, מתוכם בין 25,000-20,000 באמסטרדם‏[3]. הקהילה הפורטוגזית מונה כ-600 חברים, ורוב חבריה, כמו רוב חברי הקהילה האשכנזית, גרים מחוץ למרכז העיר.

שלטון מקומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה-17 השלטון בעיר התבסס על מערכת של ארבעה ראשי-עיר. רסן השלטון הוחזק בידי אנשים מעטים, כאשר משרותיהם משולבות האחת בשנייה באופן ששמר את מרבית הסמכויות אצלם, ומנע העברת הכח לאנשים אחרים. כדי לקבל זכות אזרחות בעיר היה צריך לבחון את עושרו של האדם, וברוב המקרים רק לסוחרים היו התנאים לקבל אזרחות.

עד שנת 1813 אמסטרדם הייתה עיר עצמאית או עצמאית למחצה בתקופות אחרות. משנה זו, בה גורשו הצרפתים מהאזור, ארצות השפלה הפכו למונרכיה חוקתית תחת שלטונו של ויליאם הראשון. בירת הממלכה הייתה אמסטרדם. שינוי זה הביא את העיר להיות חלק ממדינה, וגרם לכפיפותה לפיקוח ולמדיניות המדינה. מושב הממשלה נקבע בהאג.

מפת העיר אמסטרדם 1888

כיום, העיר מנוהלת על ידי ראש עיר ומועצת עירייה. כמו כן מחולקת העיר ל- 15 רבעים, בהם מועצת רובע מנהלת את ענייני הרובע. חמישה עשר הרבעים הם:

  • אמסטרדם סנטרום (אמסטרדם המרכזית) (Amsterdam-Centrum)
  • אמסטרדם נורד (אמסטרדם הצפונית) (Amsterdam-Noord)
  • אמסטרדם אאוד-זאוד (הדרום הישן) (Amsterdam Oud-Zuid)
  • דה בארשס (De Baarsjes)
  • בוס אן לומר (Bos en Lommer)
  • חזנפלד / סלוטרמיר (Geuzenveld / Slotermeer)
  • אוסט / ווטרחראפסמיר (Oost / Watergraafsmeer)
  • אוסדורפ (Osdorp)
  • אאוד-ווסט (המערב הישן) (Oud-West)
  • סלוטרפארט (Slotervaart)
  • ווסטרפארק (Westerpark)
  • זייבורך (Zeeburg)
  • זאודראמסטל (Zuideramstel)
  • אמסטרדם זאוד-אוסט (דרום-מזרח) (Amsterdam Zuidoost)

רובע אמסטרדם נורד (צפון אמסטרדם) מופרד מיתר חלקי העיר על ידי נהר האיי (IJ)

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת המאה ה- 17 נוסד באמסטרדם ההורטוס בוטניקוס - הגן הבוטני העתיק בעולם.

באמסטרדם ממוקם המוסד הבינלאומי של אמסטרדם למדעי החברה (Amsterdam's International Institute of Social History) - אחד המוסדות המובילים בעולם בתחום זה. באמסטרדם פועלות כיום שתי אוניברסיטאות:

בעיר 3 גימנסיות בהן לומדים לימודים קלאסיים ואפילו לטינית ויוונית עתיקה. חרף התפיסה שהגימנסיות תיסגרנה היות שהן מוסדות אנכרוניסטיים, הן צוברות תאוצה בשנים האחרונות, ומספר תלמידיהן גדל.

רוב התיכונים בעיר מציעים מגוון רחב של רמות באותו בית-ספר.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשמליות (טראם) באמסטרדם

תחבורה אווירית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נמל התעופה סכיפהול

לנמל התעופה המרכזי סכיפהול, השוכן במרחק של 12 ק"מ בלבד מהעיר, מגיעות טיסות מכל נמלי התעופה בעולם. סכיפהול הנו שדה התעופה הרביעי בגודלו באירופה, בו עוברים למעלה מ-40 מיליון נוסעים בכל שנה.

תחבורה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמסטרדם פועלים ארבעה קווי הרכבת התחתית של אמסטרדם. קו חמישי נבנה בימים אלה. בנוסף רשת ענפה של חשמליות (טראם) ואוטובוסים. בעיר גם תחבורה ציבורית על-פני המים.

לחברת האוטובוסים יורוליינס יש קווים מהעיר ליעדים בכל רחבי אירופה.

אופניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזכות המבנה המישורי של העיר, אמסטרדם היא אחת הערים הידידותיות בעולם לרוכבי אופניים, עם מתקנים מיוחדים לאופניים, ושבילים רבים המיועדים לרוכבים. הרכיבה על האופניים בעיר מאפיינת את כל השכבות הסוציו-אקונומיות שבעיר. בשנת 2006 היו כ-465,000 אופניים בעיר. בשנת 2014 ישנם כ-810,000 אפניים!כאשר האוכלוסייה מונה 800,000 איש.

תחבורה פרטית ממונעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנסיעה במכונית פרטית במרכז העיר לא כדאית ומייאשת בשל הרחובות הרבים החד-סטריים ויוקר החנייה.

תעלה באמסטרדם

אתרים בעלי עניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקונצרטחבאו
חזית התיאטרון ההולנדי באמסטרדם, שם רוכזו יהודי אמסטרדם לפני שילוחם למחנה וסטרבורק וממנו למחנות הריכוז וההשמדה במזרח. משמש כיום כאתר זיכרון

מוזיאונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולמות קונצרטים ומופעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריות לאומנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנים היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גן חיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארטיס - גן החיות של אמסטרדם

כיכרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחובות עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבעים בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שווקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיינו גם בפורטל

P Amsterdam.png

פורטל אמסטרדם הוא שער לכל הערכים והנושאים אודות אמסטרדם. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים באמסטרדם על כל רובדיה: גאוגרפיה, היסטוריה, חברה, תרבות ועוד.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ערים שאירחו משחקי קיץ אולימפיים

אתונה (1896) • פריז (1900) • סנט לואיס (1904) • לונדון (1908) • סטוקהולם (1912) • אנטוורפן (1920) • פריז (1924) • אמסטרדם (1928) • לוס אנג'לס (1932) • ברלין (1936) • לונדון (1948) • הלסינקי (1952) • מלבורן (1956) • רומא (1960) • טוקיו (1964) • מקסיקו סיטי (1968) • מינכן (1972) • מונטריאול (1976) • מוסקבה (1980) • לוס אנג'לס (1984) • סיאול (1988) • ברצלונה (1992) • אטלנטה (1996) • סידני (2000) • אתונה (2004) • בייג'ינג (2008) • לונדון (2012)

משחקים עתידיים: ריו דה ז'ניירו (2016) • טוקיו (2020)

דגל האיחוד האירופי
בירות מדינות האיחוד האירופי

אוסטריה: וינהאיטליה: רומאאירלנד: דבליןאסטוניה: טאליןבולגריה: סופיהבלגיה: בריסלגרמניה: ברליןדנמרק: קופנהגןהולנד: אמסטרדםהונגריה: בודפשטהממלכה המאוחדת: לונדוןיוון: אתונהלוקסמבורג: לוקסמבורגלטביה: ריגהליטא: וילנהמלטה: ולטהסלובניה: ליובליאנהסלובקיה: ברטיסלאבהספרד: מדרידפולין: ורשהפורטוגל: ליסבוןפינלנד: הלסינקיצ'כיה: פראגצרפת: פריזקפריסין: ניקוסיהרומניה: בוקרשטשבדיה: סטוקהולם

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ E. Haverkamp-Bergmann, Rembrandt; The Night Watch (New Jersey: Princeton University Press, 1982), p. 57‏
  2. ^ Randstad groeit, platteland krimpt
  3. ^ ‏Refdag.nl, Aantal Joden in Nederland toegenomen , 15.09.2010 ‏ הולנדית)