יצחק הצרפתי השני (פאס) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־00:22, 12 במרץ 2019

רבי יצחק הצרפתי השני (ה'שע"א - 1611 - ה'תכ"א 1661) היה אב בית הדין וראש הישיבה של העיר פאס, דרשן, ומרבותיה החשובים. בנוסף, התמנה להיות "נגיד" העיר^[1]. נצר לשושלת רבנים חשובים בעיר.

קורות חייו

נולד לאמו בת רבי יעקב אבן עטר ולאביו רבי וידאל בפאס. משפחתו מיוחסת לרבנו תם, רש"י, ודרכו לדוד המלך^[2].

אביו, שעמד בראש בית הדין בעיר פאס, נפטר בילדותו, בעקבות זאת אימו פירנסה וגידלה אותו. משגדל נכנס ללמוד בישיבת רבי יצחק ששון. עד שנפטר רבו. כבר בתקופת בחרותו היה הולך ודורש ברבים. לימים, התמנה לדיין צעיר בבית דינו של רבי שאול שמואל סרירו, ראש החכמים בעיר פאס, יחד עם רבי סעדיה אבן דנאן (השלישי), (שנתמנה לאב בית הדין בשנת תט"ו 1655 לאחר שנפטר רבי שאול שמואל סירירו). ורבי אברהם חאגיז.

לשושלת משפחתו כפי שמצויה בידי המשפחה, ראה כאן

נגיד היהודים

בשנת ת"ב (1642) רבי יצחק עמד בראש הקהילה היהודית בפאס, ונבחר לנגיד עליהם גם על ידי קהילת "המגורשים" (שגורשו מספרד בשנת ה'רנ"ב) וגם על ידי קהילת "התושבים" ("המקומיים" שחיו בעיר גם קודם הגירוש)^[3]. בתפקידו כ"נגיד" או בערבית "שייח' אל יהוד", עמד במסירות נפש בפני שליט פאס, להציל כל אחד מבני הקהילה, והיה אחראי על גביית המיסים, המוטלים על היהודים^[4].

בשנת ת"י (1650) מולאי מוחמד שריף, מייסד שושלת העלאווין מתאפילאלת, יצא למלחמה נגד שליט העיר פאס, ובשנת תי"ג (1653) תפס את השלטון. כל שנות המלחמה, סבלה הקהילה היהודית מעול מיסי המלחמה הכבדים.

מתואר בספר "פאס וחכמיה"^[5]: שבאותם הימים בהם הגיע המלך הנ"ל ממחוז תפילאלת בראש חודש תמוז, הביאו היהודים מנחה למלך ושאלוהו לשלום, וביקשו מהמלך למנות את הרב יצחק כ"נגיד". אך לאחר כשמונה ימים הגיע אחיו של שם טוב בן רמוך, לתפוס את הנגידות, וקנה את הנגידות מהמלך בארבעת אלפים אוקיות. בנוסף הלך גם לנשיא אחד שהיה ממקורבי המלך החדש, והיה אחד מהגורמים המשפיעים להבאת המלך לפאס ושיחד אותו בכסף מרובה^[6]. אולם רבי יצחק לא רצה לתת כלום למלך בשכר הנגידות. כאשר התמנה אחיו של טוב, או אז החלו מריבות וקטטות גדולות בקהילה, וכתיאור הספר: ”ומשעה שנעשה נגיד (שם טוב בן רמוך) לא שלונו ולא שקטנו ולא נחנו כל יום ויום קללתו מרובה מחברו והקהל בכלל והיחידים בפרט, והוטל עול על הקהל אשר לא יוכלו שאת”^[7]. לאחר מכן העניש המלך את רבי יצחק בקנס כבד של חמשת אלפים אוקיות. לאחר שראה רבי יצחק שהמלך מחפש להתנכל לו, אסף את כל רכושו מביתו והובילו באמצעות שני חמורים לכיוון העיר תטואן, והשאיר בביתו רק את ספרי התורה וספרי קודש. אך לפתע בדרך, פגשו אחד ממקורבי המלך, ששת ליבו שבכוונתו לברוח עם הרכוש, או אז כל רכושו הוחרם והכו את שני החמורים בפקודת המלך, ורבי יצחק ושני בניו נאסרו. (עד כאן המתואר). לבסוף נפדה בכופר גדול על ידי הקהילה, ושב לתפקידו כנגיד^[8].

הרבצת התורה

רבי יצחק הצרפתי עמד בראשות הישיבה של תלמידי חכמים, והיה יושב ולומד עמם כל היום, אך הייתה לו גם 'חברה של לילה', בה היה יושב ולומד עם 'בעלי בתים', המתפנים ללימודם בלילה. בשבתות היה דורש, בפני קהל רב, כל שבת שלישית. את חידושי תורתו ודרשותיו, איגד לספר אחד, 'תולדות יצחק', שנמצא בכתב יד^[8]. הוא היה ידוע בגלל הדרשות והפירושים שלו.

היעב"ץ (רבי יעקב אבן צור) מזכיר אותו בספריו^[9]. בנו רבי וידאל השלישי ירש אותו כדיין^[10].

רבי יצחק צרפתי נפטר בשנת תכ"א (1661). יום פטירתו אינו ידוע, אך נהוג לציינו אותו ביום ז' באדר, שכל נשמות חכמי ישראל כלולות במשה רבינו^[8].

חיבוריו

'תולדות יצחק' - דרשות על פרשת השבוע ובמעגל השנה שנשא בבית הכנסת בפאס. בהקדמה לספר מובא שרבי יצחק לא היה הדרשן היחיד בעיר, ולכן הזדמן לו לדרוש פעם בשבועיים או בשלוש שבועות, וזו הסיבה למעשה שאין בספר, את הדרשות על כל פרשת השבוע, אלא על חלקם בלבד.

קישורים חיצוניים

אתר אות ברית קודש - רבי יצחק הצרפתי
אתר ה'חכם היומי' - רבי יצחק הצרפתי

הערות שוליים

^ ובערבית: "שייח אל יהוד", ראו ביטוי זה ב"דברי הימים" סספר פאס וחכמיה, לרבי שאול סירירו, חלק א', הוצאת רבי דוד עובדיה.
^ עיין בפתיחה לספר של אביו, "דרך הקודש", "אדרת אליהו", לרבי אליהו הצרפתי, וכן בערך "משפחת הצרפתי".
^ עיין בספר "פאס וחכמיה" בחלקו הראשון "דברי הימים" שנכתב על ידי רבי שאול סירירו, הוצאת הרב דוד עובדיה.
^ ספר "פאס וחכמיה" עמוד 40
^ עיין בספר "פאס וחכמיה" עמודים 40 - 39
^ 1,000 אוקיות
^ תיאור זה מראה על מסירותו הרבה של רבי יצחק הנ"ל, לנגיד, שהרי בתקופת הדחתו בנגידותו של הנ"ל, שעשה זאת רק לשם השררה נתרועע המצב מיום ליום.
^ ¹ ² ³ עיין באתר ה'חכם היומי'.
^ ראו בספר "מלכי רבנן" למהר"י בן נאיים.
^ ראו בספר מלכי רבנן (20), אתר החכם היומי - רבי יצחק הצרפתי.

[1] ובערבית: "שייח אל יהוד", ראו ביטוי זה ב"דברי הימים" סספר פאס וחכמיה, לרבי שאול סירירו, חלק א', הוצאת רבי דוד עובדיה.

[2] עיין בפתיחה לספר של אביו, "דרך הקודש", "אדרת אליהו", לרבי אליהו הצרפתי, וכן בערך "משפחת הצרפתי".

[3] עיין בספר "פאס וחכמיה" בחלקו הראשון "דברי הימים" שנכתב על ידי רבי שאול סירירו, הוצאת הרב דוד עובדיה.

[4] ספר "פאס וחכמיה" עמוד 40

[הערה_מספר_20180721222956:0-5] עיין בספר "פאס וחכמיה" עמודים 40 - 39

[6] 1,000 אוקיות

[7] תיאור זה מראה על מסירותו הרבה של רבי יצחק הנ"ל, לנגיד, שהרי בתקופת הדחתו בנגידותו של הנ"ל, שעשה זאת רק לשם השררה נתרועע המצב מיום ליום.

[הערה_מספר_20180721222956:1-8] ¹ ² ³ עיין באתר ה'חכם היומי'.

[9] ראו בספר "מלכי רבנן" למהר"י בן נאיים.

[10] ראו בספר מלכי רבנן (20), אתר החכם היומי - רבי יצחק הצרפתי.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 == קורות חייו ==
-רבי יצחק נולד לאמו בת [[יעקב אבן עטר|רבי יעקב אבן עטר]] ולאביו [[וידאל הצרפתי (הצוף דבש)|רבי וידאל]] ב[[פאס]]. משפחתו מיוחסת ל[[רבנו תם]], [[רש"י]], ודרכו ל[[דוד|דוד המלך]]{{הערה|עיין בפתיחה לספר של אביו, "דרך הקודש", "אדרת אליהו", ל[[אליהו הצרפתי|רבי אליהו הצרפתי]], וכן בערך "[[משפחת צרפתי|משפחת הצרפתי]]".}}.
+נולד לאמו בת [[יעקב אבן עטר|רבי יעקב אבן עטר]] ולאביו [[וידאל הצרפתי (הצוף דבש)|רבי וידאל]] ב[[פאס]]. משפחתו מיוחסת ל[[רבנו תם]], [[רש"י]], ודרכו ל[[דוד|דוד המלך]]{{הערה|עיין בפתיחה לספר של אביו, "דרך הקודש", "אדרת אליהו", ל[[אליהו הצרפתי|רבי אליהו הצרפתי]], וכן בערך "[[משפחת צרפתי|משפחת הצרפתי]]".}}.
 [[וידאל הצרפתי (הצוף דבש)|אביו]], שעמד ב[[אב בית דין|ראש בית הדין]] בעיר [[פאס]], נפטר בילדותו, בעקבות זאת אימו פירנסה וגידלה אותו. משגדל נכנס ללמוד בישיבת [[רבי יצחק ששון]]. עד שנפטר רבו. כבר בתקופת בחרותו היה הולך ודורש ברבים. לימים, התמנה לדיין צעיר בבית דינו של [[שאול שמואל סרירו|רבי שאול שמואל סרירו]], ראש החכמים בעיר פאס, יחד עם [[רבי סעדיה אבן דנאן (השלישי)]], (שנתמנה לאב בית הדין בשנת [[ה'תט"ו|תט"ו]] [[1655]] לאחר שנפטר רבי שאול שמואל סירירו). ו[[אברהם חאגיז|רבי אברהם חאגיז.]]