דוד פרץ (רב) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 30688782 של שמואל שלוש (שיחה): אברהם במחזה כנראה.
תגיות: ביטול שוחזרה
מ שוחזר מעריכות של זור987 (שיחה) לעריכה האחרונה של שמואל שלוש
שורה 31: שורה 31:


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
נולד ב[[מרוקו]] לרחל וליחיא פרץ. בילדותו למד במוסדות [[אוצר התורה]] במרוקו, ובגיל 13 עבר לארמנטייר שב[[צרפת]], שם למד בישיבת "נובהרדוק - אור יוסף" אצל הרב [[גרשון ליבמן]].
נולד ב[[מרוקו]] לרחל וליחיא פרץ. בילדותו למד במוסדות [[אוצר התורה]] במרוקו, ובגיל 13 בחודש [[נובמבר]] [[1950]] ([[כסלו]] [[ה'תשי"א]]) עלה לישראל, והחל ללמוד בישיבת "בית יוסף" ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]] אצל הרב [[הלל ויטקינד]]. בישיבה למד בין היתר אצל הרב [[מרדכי מן]] והרב אהרון ויינשטיין, ובסיום לימודיו עבר ללמוד ב[[ישיבת אור תורה]] בטבריה.

בחודש [[נובמבר]] [[1950]] ([[כסלו]] [[ה'תשי"א]]) עלה עם הוריו לישראל, והחל ללמוד בישיבת "בית יוסף" ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]] אצל הרב [[הלל ויטקינד]]. בישיבה למד בין היתר אצל הרב [[מרדכי מן]] והרב אהרון ויינשטיין, ובסיום לימודיו עבר ללמוד ב[[ישיבת אור תורה]] בטבריה.


לאחר נישואיו לרחל לחיאני, החל ללמוד ב[[כולל אברכים]] "אור תורה" בטבריה. בתקופה זו הרב [[אשר זאב ורנר]] לקחו תחת חסותו. במקביל מסר הרב פרץ שיעורים בשכונות העיר ופעל להקים בה מוסדות [[חינוך]], ובשנת [[1965]] ([[ה'תשכ"ה]]) החל לשמש כרבה של טבריה עילית וכחבר לשכת הרבנות בעיר.
לאחר נישואיו לרחל לחיאני, החל ללמוד ב[[כולל אברכים]] "אור תורה" בטבריה. בתקופה זו הרב [[אשר זאב ורנר]] לקחו תחת חסותו. במקביל מסר הרב פרץ שיעורים בשכונות העיר ופעל להקים בה מוסדות [[חינוך]], ובשנת [[1965]] ([[ה'תשכ"ה]]) החל לשמש כרבה של טבריה עילית וכחבר לשכת הרבנות בעיר.

גרסה מ־11:16, 19 בפברואר 2021

דוד פרץ
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1933
ו' בסיוון ה'תרצ"ג
מרוקו
פטירה 25 באוגוסט 2017 (בגיל 84 בערך)
ג' באלול ה'תשע"ז
טבריה
מקום קבורה בית העלמין הישן בטבריה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות טבריה
תקופת הפעילות ? – 25 באוגוסט 2017 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב דוד פרץ (מאי 1933, ו' בסיוון תרצ"ג25 באוגוסט 2017, ג' באלול תשע"ז) היה אב בית דין[דרוש מקור] ורבה הספרדי של טבריה במשך כ-40 שנים.

ביוגרפיה

נולד במרוקו לרחל וליחיא פרץ. בילדותו למד במוסדות אוצר התורה במרוקו, ובגיל 13 בחודש נובמבר 1950 (כסלו ה'תשי"א) עלה לישראל, והחל ללמוד בישיבת "בית יוסף" בתל אביב אצל הרב הלל ויטקינד. בישיבה למד בין היתר אצל הרב מרדכי מן והרב אהרון ויינשטיין, ובסיום לימודיו עבר ללמוד בישיבת אור תורה בטבריה.

לאחר נישואיו לרחל לחיאני, החל ללמוד בכולל אברכים "אור תורה" בטבריה. בתקופה זו הרב אשר זאב ורנר לקחו תחת חסותו. במקביל מסר הרב פרץ שיעורים בשכונות העיר ופעל להקים בה מוסדות חינוך, ובשנת 1965 (ה'תשכ"ה) החל לשמש כרבה של טבריה עילית וכחבר לשכת הרבנות בעיר.

לאחר פטירת הרב מאיר ועקנין, נבחר ב-30 בדצמבר 1975 לכהן כרבה הספרדי של העיר. טקס ההכתרה נערך ב-17 בפברואר 1976 בבית הכנסת "אוהל נחום" בטבריה, בהשתתפות שר הפנים דאז יוסף בורג, ראש העיר דאז משה צחר ורבנים נוספים. עם בחירתו, הייתה זו הפעם הראשונה שנבחר בטבריה רב ראשי אחד, ללא רב אשכנזי לצידו, וסמכותו חייבה את כלל העדות.

בטבריה פעל לייסד את כולל "זיכרון מאיר" וישיבת "תורת מאיר". כן ייסד בשיכון ד' בעיר כולל אברכים, שבו לומדים אברכים ממוסדות רבי מאיר בעל הנס.

עם הגיעו לגיל 80, סיים את תפקידו הרשמי ברבנות, ומאז עסק בצורכי הדת.

הלך לעולמו בטבריה ב-25 באוגוסט 2017 (ג' באלול ה'תשע"ז) ונקבר בבית העלמין הישן בעיר.

משפחתו

בניו: הרב יוסף יחיאל, ראש ישיבת "פני יהושע" בירושלים וראש מוסדות "תורת מאיר" בטבריה; הרב שלמה, ראש כולל הרמב"ם בטבריה; הרב חיים ראובן, מחבר ספרים רבים; הרב יצחק, ר"מ בישיבת "ישמח משה" בירושלים והרב רפאל. חתניו: הרב יוסף יצחק שלוש, בנו של הרב דוד שלוש, רב המועצה האזורית דרום השרון ויושב ראש ארגון הרבנים האזוריים; הרב יוסף דנינו, ר"מ בישיבת "אור חדש" ברכסים; הרב יעקב כהן, ראש ישיבת "קניני התורה" בירושלים; הרב מרדכי כהן, רב קהילת "בית אברהם" בירושלים; הרב ציון כריסי, שימש כרב קהילה בירוחם[1]; הרב יעקב ארוש, מנהל תלמוד תורה בנתיבות והרב אליהו הלל, מרבני ישיבת "אהבת שלום" בירושלים.

חיבוריו

חיבר מספר חיבורים תורניים, ופרסם מאמר בעניין שאלת זמני הזריחה והשקיעה בטבריה.[2]

  • אהבת דוד - על התורה, כתב יד
  • וידבר דוד - על התורה, כתב יד
  • לדוד זרעו - על התורה, כתב יד

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יענקי כץ, ‏הקהילה החרדית בירוחם סוערת: מדוע פוטר הרב הספרדי?, באתר כיכר השבת, 4 בספטמבר 2019
  2. ^ קובץ בית אהרן וישראל, ירושלים תש"ע, שנה כה גיליון ג, עמ' סט-עא