מים מזוקקים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מים (H2O)
Water-2D-labelled.png
מבנה מולקולת מים (H מסמל אטום מימן, ו-O חמצן)
Water molecule 3D.svg
פרטים
שם סיסטמטי דו מימן חד-חמצני
נוסחה כימית H2O
מסה מולקולרית g/mol‏ 18.01524
מראה גוון בהיר של כחול בכמויות גדולות, בכמויות קטנות שקוף
מספר CAS [7732-18-5]
צפיפות g/cm3‏ 1
מצב צבירה בטמפרטורת החדר נוזל
טמפרטורת היתוך 0 °C (273.15 K)
טמפרטורת רתיחה 100 °C (373.15 K)
חומציות 15.74 ‏pKa
בסיסיות 15.74 ‏pKb

מים מזוקקים הם מים שעברו תהליך זיקוק: ניקוי מחלקיקים, מינרלים וממלחים.

תהליך הזיקוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזיקוק מתבצע על ידי אידוי המים ועיבוי האדים אשר נוצרו, בכלי אחר. בתהליך זה חומרים מומסים בעלי נקודת רתיחה גבוהה משל המים (כמו מלחים) נותרים בכלי המקורי, שם הם מתמצקים בהיעדר המים. למרות זאת, אם ישנם במים מומסים בעלי נקודת רתיחה דומה לזו של מים (כמו חלק מהפחמימנים), ייתכן שהזיקוק לא יצליח לנקות את המים, כיוון שהמומסים הללו יתאדו ויתעבו בדומה למים.

במעבדות רבות אין משתמשים במים מזוקקים אלא במים שהוחלפו בהם היונים המומסים בהם (de-ionized). זיקוק המים בתהליך שתואר לעיל יקר ולכן מועברים המים דרך קולונה, שהיא מן מסנן גדול בו מוחלפים היונים שיש במים בהידרוקסיד ו-הידרוניום. עבור ניסויים ספציפיים מרתיחים את כמות המים הנדרשת על מנת לצמצם את כמות הגזים המומסים בהם.

המיים הנקיים ביותר הנמצאים בשימוש מעבדתי שוטף נקראים t.d.w. (מאנגלית:triple Distilled water, כלומר מים שנוקו 3 פעמים). במים אלה נעשה שימוש רב במחקר ביולוגי ולכן בנוסף לתהליך הזיקוק הרגיל, המים מוקרנים במנורת על-סגול, שמטרתה הריגת חיידקים.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסביבה נקייה, מי גשם ומי קרחונים נמסים (שמקורם אף הוא גשם) הם מים מזוקקים באופן טבעי, אך בדרך כלל הם סופחים חלקיקים ומזהמים מהאוויר ומהקרקע ובכך מתווספים להם אותם חומרים מומסים.

בניגוד למי ברז, מים מזוקקים הם מבודד חשמלי, כי אין בהם כמעט יונים (פרט להידרוקסיד ו-הידרוניום, שמקורם במים עצמם). התנגדותם יורדת כשהם חשופים לאוויר הפתוח וקולטים אבק, מינרלים, מלחים וגזים, בעיקר פחמן דו-חמצני, היוצר חומצה פחמתית שבתורה מתפרקת ליצירת יוני קרבונט המסוגלים להוליך זרם חשמלי. איכותם של מים מזוקקים נקבעת לפי ההתנגדות שלהם: ככל שהתנגדות המים גבוהה יותר, כך הם נקיים יותר.

צריכה כמשקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנה מחלוקת לגבי הסיכון לעומת הכדאיות שבשתיית מים מזוקקים. המצדדים טוענים שמים מזוקקים הם המים הטהורים ביותר שבנמצא ויש להם יכולת מוגברת לנקות את הגוף מזיהומים. המתנגדים מזהירים שמכיוון שריכוז המלחים במים המזוקקים הוא נמוך מאד, הם עלולים לגרום לספיחת מים מוגברת בתאי הגוף עקב תהליכים של השוואת ריכוזים דרך אוסמוזה וכמו כן לספוח מהגוף מלחים ומינרלים שדרושים לו. לשתי הטענות אין גיבוי מדעי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]