מכלול התאולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מכלול התאולוגיה
Summa Theologiae
מידע כללי
מאת תומאס אקווינס עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור לטינית כנסייתית עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא פילוסופיה, תאולוגיה קתולית, סכולסטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מכלול תאולוגיה

מכלול התאולוגיהלטינית: summa theologiae, או סומה תאולוגיה) היא יצירה שחוברה במאה ה-13 על ידי התאולוג הנוצרי תומאס אקווינס. ביצירה מבצע תומאס סינתזה וניתוח באופן מלא ושלם של אמיתות התורה הקתולית[1]. הסומה היא יצירתו הגדולה ביותר של תומאס, ושנים רבות לאחר מותו המשיכה להשפיע על תאולוגים נוצריים, למעשה עד ימינו אנו.

אודות החיבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת סוף חייו, תומאס אקווינס הרבה בכתיבה תאולוגית. הסומה תאולוגיה היא אחד מחיבוריו המפורסמים והמשפיעים ביותר. תומאס התחיל לכתוב את החיבור כאשר לימד ברומא, בשליחותו של המסדר הדומיניקני. אולם תומאס נפטר בטרם הספיק להשלים חיבור זה. הוא מבסס את החיבור על כתביו ומחשבתו של אריסטו. דבר זה הוא מהפכני, כיוון שיש כאן קבלה של רעיונות ממקורות פגניים[דרוש מקור: מה עם כתבי אפלטון? הנוצרים קיבלו את כתבי אריסטו לאחר טיפול בהם על ידי מוסלמים ויהודים: "כופרים" ולא "פגנים"]. כתבי אריסטו לא היו נפוצים במערב עד המאה ה-12 והסיבה לכך הייתה הרעיונות הפגניים המובאים בהם, שלא עלו בקנה אחד עם הנצרות. אולם תומאס היה נכון לקבל רעיונות אלו. הוא מסביר זאת באופן ישיר למדי ו"פותר את הבעיה" (לפחות עבורו, ולא לכנסייה הקתולית), באומרו שכיוון שהאל ברא את הכל - את הטבע ואת התבונה האנושית - בלתי נמנע להגיע למסקנות דומות בחיפוש אחר האמת, בין אם זה דרך הכנסייה, התנ"ך או הוגה פגני[2]. היצירה מורכבת מ-38 חלקים, הדנים ב-631 שאלות, ובהן כ-3,000 סעיפים[3] .

מבנה הדיון בסומה תאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומאס בחר בשיטת דיון סכולסטי[4]. שיטת דיון זו היא בעלת מבנה ברור החוזר על עצמו במהלך כל החיבור.

הדיון מתחיל בשאלה כלשהי, לדוגמה: "האם האל קיים?" ; "האם ניתן לתאר את האל במילים?" וכדומה. התשובה הראשונית היא "נראה שלא" או "נראה שכן". ולכך מובאים טיעונים לוגיים המחזקים את התשובה. לאחר שסיים למנות את הטיעונים הללו, תומאס אקווינס מבצע "מהפך" בתשובתו, ומספק הסבר אחר, הפוך מתשובתו הראשונה. בשלב זה הוא מתחיל לסתור את הטענות הראשונות לפי הסדר שמנה אותן. לבסוף תומאס מסיים בקביעה חד-משמעית כלשהי המסכמת ומיישבת את הקונפליקט בנושא הנדון.

השפה בה כתובה יצירת "הסומה תאולוגיה" היא פשוטה למדי, כזו שיכולה להיות מובנת גם לאנשים הפשוטים ביותר שחיו בתקופתו של תומאס. הדבר ברור לאור היותה של הסומה תאולוגיה כספר לימוד לסטודנטים לתאולוגיה[5] .

הצדקה לפעולה לוחמתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהספר מוקדש לנושא ההצדקה לפעולה לוחמתית. אקווינס פיתח את הגותו של אוגוסטינוס וקבע שעבור שלום נדרשים ערך החסד וערך הצדק, ושלעיתים נדרשת הפעלת כוח למען עשיית צדק וכאמצעי להשגת שלום. לפי מסקנתו של אקווינס נדרשים שלושה תנאים ל"מלחמה מוצדקת" סמכות ריבונית, עילה מוצדקת, וכוונה ראויה. אחד הדברים שמשמשים "עילה מוצדקת" היא פעולת תגמול[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מכלול התאולוגיה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אורה, לימור, בין יהודים לנוצרים: יהודים ונוצרים במערב אירופה עד ראשית העת החדשה. (תל אביב: הוצאה לאור האוניברסיטה הפתוחה, 1997-תשנ"ח), עמ' 182
  2. ^ Sparks, Kenton L. God's Word in Human Words: An Evangelical Appropriation of Critical Biblical Scholarship. Grand Rapids, Mich: Baker Academic, 2008. P.29
  3. ^ לימור, בין יהודים לנוצרים, עמ' 183
  4. ^ • לימור, בין יהודים לנוצרים. עמ' 183
  5. ^ • victor white in Davies, Brian. Aquinas's Summa Theologiae: Critical Essays. Lanham, Md: Rowman & Littlefield Publishers, 2006.p.20
  6. ^ רפאל בן לוי, ‏להשיב את הצדק למלחמה, השילוח, 13, פברואר 2019