מנהרות (ספר של רותו מודן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנהרות
עטיפת הספר ובה ארבעה מגיבוריו. מימין לשמאל: זוזו, מהדי, נילי ברושי, נמרוד ברושי
עטיפת הספר ובה ארבעה מגיבוריו. מימין לשמאל: זוזו, מהדי, נילי ברושי, נמרוד ברושי
מידע כללי
מאת רותו מודן
הוצאה
הוצאה כתר
תאריך הוצאה 2020
מספר עמודים 275
עורך נח סטולמן
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 997008912075905171

מנהרות הוא רומן גרפי מאת הקומיקסאית הישראלית רותו מודן. הספר יצא לאור בשנת 2020 בהוצאת כתר.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נילי ברושי היא ארכאולוגית ישראלית, בתו של ארכאולוג עבר מפורסם, ישראל ברושי, שפרש מעיסוקו בארכאולוגיה בעקבות הדמנציה שלקה בה. כשמתגלה כתובת עתיקה שמתקשרת למחקרו הגנוז של אביה, היא מתחילה חפירה של מנהרה מתחת לגדר ההפרדה כדי לחשוף את ארון הברית שאבד, ושאותו החלה לחפש בילדותה יחד עם אביהּ. לחפירה היא לוקחת אתה את בנה דוקטור בן השבע. הנלהב למשחקי מחשב בטלפון סלולרי. לחפירה מצטרף אחיה, נמרוד ברושי, החולם לקבל תקן במחלקה לארכאולוגיה. את המיזם מממן אספן העתיקות אמיל אבולוף, ונילי מוסיפה לכך כסף מהחסכונות של אביה. עם תחילת החפירה מצטרף למיזם שמואל גדנקן, דתי לאומי המצפה לגאולה עם מציאת ארון הברית, ומכין פרה אדומה לטהרה הנדרשת. גדנקן מצרף לחפירה ארבעה נערי גבעות. נילי וחבורתה יוצאים למסע נגד הזמן כדי להספיק לגלות את הממצא לפני פרופסור מוטקה שריד, יריבו הוותיק של ישראל ברושי.

במהלך חפירת המנהרה הם נתקלים פוגשים מנהר שחפרו מהדי וזוזו, שהחלו בחפירה בצדה האחר של גדר ההפרדה. נילי מכירה את מהדי וזוזו מילדותה, שבה חפרו השניים יחד עם אביה. גם מהדי וזוזו מצטרפים למיזם החפירה. העלילה ממשיכה מכאן עם דמויות נוספות ועם שלל התפתחויות ותפניות.

תביעת דיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

מיכל ויואב ברושי, ילדיו של הארכאולוג מגן ברושי, שנפטר ביולי 2020, הגישו תביעת דיבה נגד רותו מודן והוצאת כתר, בנימוק שהספר מכפיש ומבזה אותם ואת זכר אביהם, "פוגע בפרטיותם ורומס את נפשם". התובעים דורשים פיצוי בסך 750 אלף ש"ח, וצווים שיורו על השמדת כל עותקי הספר שטרם נמכרו ויאסרו פרסום עתידי של הספר. הנתבעים דחו את טענות התובעים. [1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אורן פרסיקו, מנהרות בין מציאות לבדיון, באתר העין השביעית, 25 ביולי 2023