גאולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גאולה היא שחרור והצלה של אדם או של קבוצה מצרה או משיעבוד. במשמעות התנכ"ית יש יחס קרבה בין הגואל למושא הגאולה

הגאולה ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתנ"ך ישנם ביטויים רבים למושג גאולה: שיחרור קרקעות משעבוד לאדם אחר,‏[1] הצלה מצרה,‏[2] פידיון תוצרת חקלאית מקדושת מעשרות,‏[3] סיום אלמנוּת,‏[4] הצלה ממוות,‏[5] וכיוצא באלו.

אף כי מושג "גאולה" מתייחס למספר סוגים של גאולה, מקום מיוחד והתייחסות מיוחדת יש לגאולת עם ישראל הן בתנ"ך, הן בתורה שבע"פ: תלמוד ירושלמי, תלמוד בבלי,‏[6] הן במדרשים עתיקים, והן בשני חיבורי תורת הסוד המרכזיים: ספר הזהר, וספר עץ חיים המיוחס לתלמידו של האר"י הקדוש. הציפייה לגאולת עם ישראל היא אחת החובות העיקריות ביהדות, ואף נקבעה בהלכה היהודית כמצוה שבעבודת הלב, כלומר בתפילה, שנתקנה על ידי אנשי כנסת הגדולה: תפילת שמונה עשרה. כמו כן הוזכרה כיסוד ה-12 ב-13 עיקרי האמונה היהודית לרמב"ם. תפיסת הגאולה נשענת על האמונה במידותיו של ה', ביכולתו הבלתי מוגבלת, בצדקתו וברחמיו.

בספרי הנביאים ניתן מקום מיוחד לתקווה לגאולה - הגלות היא עונש שבא על עם ישראל בשל חטאיו, ובעתיד תבוא הגאולה מידי אלוהים.

"המקור העיקרי לתקוות הגאולה היא האופטימיות ההיסטורית שבאמונת הייחוד, שיוצריה האמינו בכל להט אישיותם כי העולם נוהג לפי רצונו של האל הטוב והמיטיב. בשעת הגאולה יתגשמו היעודים הפנימיים החבויים בהיסטוריה, ובכך תגיע הבריאה לכלל שלימות ושכלול. ברם, לפי דברי הנביאים, זמן קיומם והגשמתם של ייעודים אלה אינו קבוע מראש, שכן הוא תלוי במידה מכרעת בשיתוף מצד האדם." (ע"פ מאמרו של בנימין אופנהיימר)

זרמים מסוימים בציונות, ובעיקר בציונות הדתית רואים בתקומה הממלכתית-מדינית בארץ ישראל שלב בגאולת עם ישראל. הרציונאל העומד מאחרי תפיסה זו הוא בין היתר ההבנה כי פשט המילה גאולה מורה על עצמאות. בזרמים אלה, אין רואים את תקומת מדינת ישראל כתכלית הגאולה, אלא כתחילת התהליך, אשר שלבים רבים עתידיים עוד להתרחש בו. הציבור החרדי, חלוק על תפיסה זו.

גאולה רוחנית בזרמים ביהדות וכן בדתות אחרת, התפתח רעיון הגאולה למישור הרוחני, שחרור האדם מהבלי העולם הזה ועולם החומר והיצר ומעלתו לספירות שמימיות. הגאולה הרוחנית היא גם ההתפתחות של רעיון הגאולה מהלאומי אל המישור הקהילתי והפרטי - במקביל לתהליכים דומים בתחומי מחשבה ותרבות אחרים.

גאולה בדתות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דת זרתוסטרה (אמגושיות), שהיא דת איראנית, מבטיחה שהגאולה תבוא לאחר היאבקות מכרעת בין האור (האמת) ובין החושך (הכזב).

לפי הדתות ההודיות גאולת האדם מגיעה על ידי ניתוק מהשיעבוד לחומר.

לפי הנצרות ישו גאל בעזרת ייסוריו את האנושות מהחטא הקדמון, ובעתיד יופיע פעם נוספת על מנת לגאול את האנושות מחטאיה. (ראה: אפוקליפסה)

רעיון תחיית המתים מהווה את החוליה העיקרית של כל תורת הגאולה הנוצרית. בלעדי רעיון זה - מה שמכונה במעשי השליחים "החדשות הטובות" - מתמוטטים כל דברי בשורתו של ישו הנוצרי. הדבר מודגש באופן ברור ביותר בברית החדשה באיגרת הראשונה אל הקורינתים פרק חמישה עשר פסוקים 13 - 15:

"אם אנו מכריזים כי ישו הנוצרי קם לתחייה מבין המתים, כיצד אחדים מאתנו יכולים לומר כי תחיית המתים איננה קיימת? כי ללא תחיית המתים ישו הנוצרי לא היה קם לתחייה, וכל בשורתנו ואמונתנו היו לשווא."

המדובר איננו בתחיית הנפש בלבד, אלא בתחיית הגוף והנשמה בשלמותם, ולכן בתחייתו האישית של האדם בתור שכזה:

"אם רוחו של מי שהשיב לתחייה את ישו הנוצרי מבין המתים שוכנת בתוככם, מי שהשיב לתחייה את ישו הנוצרי מבין המתים, יוכל להחיות גם את גופכם בן התמותה באמצעות רוחו השוכנת בתוככם." (איגרת אל הרומאים פרק שמונה פסוק 11).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]