גאולה
ערך זה עוסק במושג דתי. אם התכוונתם לפירושים אחרים למושג, ראו גאולה (פירושונים).
גאולה היא שחרור והצלה של אדם או של קבוצה מצרה או משיעבוד. אצל האדם המאמין הגאולה מבטאת את הציפייה לישועה הבאה מידי כוח עליון כמו אלוהים.
תוכן עניינים |
[עריכה] הגאולה ביהדות
בתנ"ך ישנם ביטויים רבים למושג הגאולה. סיפורים מקראיים רבים מדברים על הציפייה לגאולה מפורענות וממאורעות קשים שפוקדים את עם ישראל. תפיסת הגאולה נשענת על האמונה במידותיו של ה', ביכולתו הבלתי מוגבלת, בצדקתו וברחמיו.
בתורה עצמה, ההקשר הפשטני הישיר של המונח גאולה, הוא "עצמאות". כך לגבי שיחרור קרקעות משעבוד לאדם אחר, נמצאת המילה גאולה. וכן בעניין שחרור עבדים התורה מזכירה את המילה גאולה. במונחים של עם-אומה, הגאולה היא בעצם העצמאות של האומה. מצב שבו האומה איננה משועבדת לאומה אחרת.
כך ניתן לחלק את הגאולה למספר סוגים: גאולת היחיד מול גאולת העם, גאולה קרובה מול גאולה עתידית רחוקה (אחרית הימים או ימות המשיח).
בספרי הנביאים ניתן מקום מיוחד לתקווה לגאולה - הגלות היא עונש שבא על עם ישראל בשל חטאיו, ובעתיד תבוא הגאולה מידי הקב"ה. היה זה רק אחרי ימי דוד המלך שהחלה לרקום הגאולה, עור וגידים אל סיפורי השיבה התווספו סיפורי מלוכה. בעוד שעל המלוכה נאמר לשמואל, לא בך בגדו אלא בי.
הציפיה לגאולה היא אחת החובות העיקריות ביהדות. הרמב"ם מונה את האמונה בביאת המשיח כאחת מ-13 עיקרים. בתלמוד הבבלי (מסכת שבת, לא, א) מובאת השאלה: "צפית לישועה?" כשאלה השלישית שהאדם נשאל לאחר מותו, בשעה שנכנס לדין. בנוסף, נקבעה עבורה ברכה מיוחדת בתפילת שמונה עשרה, הנאמרת שלוש פעמים ביום.
"המקור העיקרי לתקוות הגאולה היא האופטימיות ההיסטורית שבאמונת הייחוד, שיוצריה האמינו בכל להט אישיותם כי העולם נוהג לפי רצונו של האל הטוב והמיטיב. בשעת הגאולה יתגשמו היעודים הפנימיים החבויים בהיסטוריה, ובכך תגיע הבריאה לכלל שלימות ושכלול. ברם, לפי דברי הנביאים, זמן קיומם והגשמתם של ייעודים אלה אינו קבוע מראש, שכן הוא תלוי במידה מכרעת בשיתוף מצד האדם." (ע"פ מאמרו של בנימין אופנהיימר)
זרמים מסוימים בציונות, ובעיקר בציונות הדתית רואים בתקומה הממלכתית-מדינית בארץ ישראל שלב בגאולת עם ישראל. הרציונאל העומד מאחרי תפיסה זו הוא בין היתר ההבנה כי פשט המילה גאולה מורה על עצמאות. בזרמים אלה, אין רואים את תקומת מדינת ישראל כתכלית הגאולה, אלא כתחילת התהליך, אשר שלבים רבים עתידיים עוד להתרחש בו. הציבור החרדי, חלוק על תפיסה זו.
[עריכה] גאולה בדתות אחרות
דת זרתוסטרה (אמגושיות), שהיא דת איראנית, מבטיחה שהגאולה תבוא לאחר היאבקות מכרעת בין האור (האמת) ובין החושך (הכזב).
לפי הדתות ההודיות גאולת האדם מגיעה על ידי ניתוק מהשיעבוד לחומר.
לפי הנצרות ישו גאל בעזרת ייסוריו את האנושות מהחטא הקדמון, ובעתיד יופיע פעם נוספת על מנת לגאול את האנושות מחטאיה. (ראה: אפוקליפסה)
רעיון תחיית המתים מהווה את החוליה העיקרית של כל תורת הגאולה הנוצרית. בלעדי רעיון זה - מה שמכונה במעשי השליחים "החדשות הטובות" - מתמוטטים כל דברי בשורתו של ישו הנוצרי. הדבר מודגש באופן ברור ביותר בברית החדשה באיגרת הראשונה אל הקורינתים פרק חמישה עשר פסוקים 13 - 15:
"אם אנו מכריזים כי ישו הנוצרי קם לתחייה מבין המתים, כיצד אחדים מאתנו יכולים לומר כי תחיית המתים איננה קיימת? כי ללא תחיית המתים ישו הנוצרי לא היה קם לתחייה, וכל בשורתנו ואמונתנו היו לשווא."
המדובר איננו בתחיית הנפש בלבד, אלא בתחיית הגוף והנשמה בשלמותם, ולכן בתחייתו האישית של האדם בתור שכזה:
"אם רוחו של מי שהשיב לתחייה את ישו הנוצרי מבין המתים שוכנת בתוככם, מי שהשיב לתחייה את ישו הנוצרי מבין המתים, יוכל להחיות גם את גופכם בן התמותה באמצעות רוחו השוכנת בתוככם." (איגרת אל הרומאים פרק שמונה פסוק 11).
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- ביאור על המאמר "הגלות והגאולה" של הרב יהודה אשלג, בעל הסולם
- "כוכב הגאולה, פרנץ רוזנצווייג" תרגם מגרמנית וצירף הערות יהושע עמיר, הקדים מבוא והוסיף ביאורים משה שוורץ, מוסד ביאליק 1993.
- חשיבה ומודעות בעידן הגאולה מתוך השבועון "הגאולה מעניין ועכשווי"
[עריכה] קישורים חיצוניים
- על הגאולה במקרא באתר 'גשר'
- סרט קצר על שלבי הגאולה לפי פרשת בשלח באתר ערוץ ראש הגבעה
