מנהרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מנהרה לתנועת מכוניות בהמבורג, גרמניה
מנהרת רכבת במזרח המידלנדס, אנגליה
אור בקצה המנהרה"

מנהרה היא מעבר תת-קרקעי מעשה ידי אדם.

מנהרות משמשות למטרות שונות, כגון:

יצירת מנהרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מנהור

מנהרות נחפרות בסוגים שונים של אדמה, החל מאדמת חול רכה וכלה בסלע קשה. בהתאם לסוג האדמה נקבעת שיטת החפירה. מקובלות שתי שיטות עיקריות לבניית מנהרות: חציבה ו"חפירה וכיסוי" (Cut & Cover). בשיטת החציבה קודחים את תוואי המנהרה בקידוח אופקי בקרקע. שיטה זו דורשת שהמנהרה תהיה עמוקה מספיק ושהיא תיקדח בסלע יציב. בשיטת החפירה וכיסוי נחפרת תעלה בקרקע ולאחר מכן נבנה מעל התעלה קירוי בטון. שיטה זו מתאימה למנהרות בעומקים רדודים בעיקר לכבישים ותשתיות.

חפירת מנהרה היא פרויקט רחב היקף של הנדסה אזרחית, שעלותו נמדדת לעתים בעשרות ואף מאות מיליוני דולרים. תכנון וביצוע של מנהרה ארוכה נמשכים שנים רבות.

מניעים לחפירת מנהרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רכבת תחתית מבוססת כולה על רשת של מנהרות, הנחפרות מתחת לעיר שבה פועלות הרכבת, כך שתנועת הרכבת לא תפריע לשימושים העל קרקעיים והם לא יפריעו לה.
  • מנהרה חוסכת במשאבי קרקע באזורים עירוניים צפופים ובעיקר לנוכח העובדה ששימושי תחבורה מחייבים הקצאה של רצועות למרווחים (קווי בנין), תעלות ניקוז לצד הדרך ועוד.
  • מנהרה מאפשרת עקיפת תואי שאינו נוח למעבר או מכשול כגון הר.
  • חציית כבישים על ידי בני אדם מתחת לפני הקרקע.
  • מאפשרת מעבר דרך מכשול מים, כתחליף להקמת גשר מעל למכשול זה.
  • לוחמת מנהרות: מנהרה מחברת באופן מוגן מתקנים צבאיים, כך שהתנועה ביניהם לא תהיה חשופה להתקפות אויב (בקו מאז'ינו, למשל, היו מעל ל-100 ק"מ של מנהרות). מנהרה החודרת באופן סמוי מעבר לקווי האויב מאפשרת את תקיפתו בהפתעה (למשל: מנהרות לחימה ברצועת עזה).
  • העברת תשתיות כגון קוי חשמל, מים, תקשורת וביוב בלי פגיעה ושיבוש מעל פני הקרקע.
  • מנהרות משמשות אסירים לשם הימלטות מכלאם (ראו, למשל, הבריחות ממחנות המעצר באפריקה).
  • הברחה (למשל: מנהרות ההברחה של רצועת עזה).

מנהרות בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנהרה הפעילה הארוכה בעולם היא מנהרת סייקן ביפן שאורכה 53 קילומטר. היא משמשת מסילת רכבת המקשרת בין שני איים במדינה. מנהרת רכבת ארוכה נוספת היא מנהרת התעלה שאורכה מגיע ל-50 קילומטר. בסן גוטהארד שבשווייץ נחפרת מנהרת בסיס הגוטהארד עבור מסילת רכבת מהירה שאורכה המתוכנן, כ-57 קילומטר, יהפוך אותה לארוכה ביותר.‏[1]

מנהרות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהרת אכסאל על שם יצחק הרשקוביץ מתחת להר הקפיצה (הר קדומים) בקטע כביש 60 בין צומת אכסאל לבין 'צומת המוסכים' בנצרת

מנהרות היסטוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך שנים הייתה מדינת ישראל דלה יחסית במנהרות, ומספר פרויקטים מרכזיים המצריכים חפירתן של מנהרות נמצאו שנים רבות בשלב התכנון. שתי המנהרות הבולטות שהוקמו בה במאה ה-20 הן מנהרת רמין בשומרון ומנהרת הרכבת בראש הנקרה שהוקמו שתיהן לפני קום המדינה. בשנות ה-90 של המאה ה-20 החלה תנופת בנייה הכוללת מנהרות רבות בעיקר באזור העיר ירושלים.

מנהרות פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהרות בביצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהרות מתוכננות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]