מנהרה

מנהרה לתנועת מכוניות בהמבורג, גרמניה

מנהרת רכבת במזרח המידלנדס, אנגליה

"האור בקצה המנהרה"

מנהרה היא מעבר תת-קרקעי מעשה ידי אדם. מנהרות משמשות לתנועה של מכוניות, רכבות או הולכי רגל. לעתים משמשת מנהרה לתנועה של סירות. לעתים נחפרות מנהרות תשתיות לשם העברה של כבלי תקשורת וכבלי חשמל. יש גם מנהרות שנחפרו כדי לאפשר מעבר של בעלי חיים, כך שיוכלו לעקוף מכשול מעשה ידי אדם שהונח באזור המחייה שלהם ועלול להביאה להכחדתם.

מנהרות נחפרות בסוגים שונים של אדמה, החל מאדמת חול רכה וכלה בסלע קשה. בהתאם לסוג האדמה נקבעת שיטת החפירה. מקובלות שתי שיטות עיקריות לבניית מנהרות: חציבה ו"חפירה וכיסוי" (Cut & Cover). בשיטת החציבה קודחים את תוואי המנהרה בקידוח אופקי בקרקע. שיטה זו דורשת שהמנהרה תהיה עמוקה מספיק ושהיא תיקדח בסלע יציב. בשיטת החפירה וכיסוי נחפרת תעלה בקרקע ולאחר מכן נבנה מעל התעלה קירוי בטון. שיטה זו מתאימה למנהרות בעומקים רדודים בעיקר לכבישים ותשתיות.

חפירת מנהרה היא פרויקט רחב היקף של הנדסה אזרחית, שעלותו נמדדת לעתים בעשרות ואף מאות מיליוני דולרים. תכנון וביצוע של מנהרה ארוכה נמשכים שנים רבות.

המנהרה הפעילה הארוכה ביותר בעולם היא מנהרת סייקן ביפן שאורכה 53 קילומטר. היא משמשת מסילת רכבת המקשרת בין שני איים במדינה. מנהרת רכבת ארוכה נוספת היא מנהרת התעלה שאורכה מגיע ל-50 קילומטר. בסן גוטהארד שבשווייץ נחפרת מנהרת בסיס הגוטהארד עבור מסילת רכבת מהירה שאורכה, כ-57 קילומטר, יהפוך אותה לארוכה ביותר.‏

מניעים לחפירת מנהרה

• רכבת תחתית מבוססת כולה על רשת של מנהרות, הנחפרות מתחת לעיר שבה פועלות הרכבת, כך שתנועת הרכבת לא תפריע לשימושים העל קרקעיים והם לא יפריעו לה.
• מנהרה חוסכת במשאבי קרקע באזורים עירוניים צפופים ובעיקר לנוכח העובדה ששימושי תחבורה מחייבים הקצאה של רצועות למרווחים (קווי בנין), תעלות ניקוז לצד הדרך ועוד.
• מנהרה מאפשרת עקיפת תואי שאינו נוח למעבר או מכשול כגון הר.
• חציית כבישים על ידי בני אדם מתחת לפני הקרקע.
• מאפשר מעבר דרך מכשול מים, כתחליף להקמת גשר מעל למכשול זה.
• מחבר באופן מוגן מתקנים צבאיים, כך שהתנועה ביניהם לא תהיה חשופה להתקפות אויב (בקו מאז'ינו, למשל, היו מעל ל-100 ק"מ של מנהרות).
• העברת תשתיות כגון קוי חשמל, מים, תקשורת וביוב בלי פגיעה ושיבוש מעל פני הקרקע.
• מנהרות משמשות אסירים לשם הימלטות מכלאם (ראו, למשל, הבריחות ממחנות המעצר באפריקה).
• הברחה (למשל: מנהרות ההברחה של רצועת עזה).

מנהרות בישראל

מנהרת רמין

מנהרת אכסאל על שם יצחק הרשקוביץ מתחת להר הקפיצה (הר קדומים) בקטע כביש 60 בין צומת אכסאל לבין 'צומת המוסכים' בנצרת

מנהרות היסטוריות

במשך שנים הייתה מדינת ישראל דלה יחסית במנהרות, ומספר פרויקטים מרכזיים המצריכים חפירתן של מנהרות נמצאו שנים רבות בשלב התכנון. שתי המנהרות הבולטות שהוקמו בה במאה ה-20 הן מנהרת רמין בשומרון ומנהרת הרכבת בראש הנקרה שהוקמו שתיהן לפני קום המדינה. בשנות ה-90 של המאה ה-20 החלה תנופת בנייה הכוללת מנהרות רבות בעיקר באזור העיר ירושלים.

מנהרות פעילות

• מנהרת הרכבת בראש הנקרה: בשנת 1968 נחצבה מנהרה באורך 400 מטרים אל הנקרות של ראש הנקרה, כדי לאפשר גישה קלה אליהן. עד לחפירתה התאפשרה הגישה לנקרות רק לצוללנים מיומנים, דרך הים.
• המנהרה של הכרמלית: מנהרה של רכבת תחתית באורך של 1,800 מטר, שנחצבה בשנת 1956, ממרגלות הכרמל אל פסגתו.
• מנהרות הכרמל, ארבע מנהרות בתחתיתו של הר הכרמל, לשם מעבר חופשי של מכוניות מצפונה של חיפה לדרומה. שתיים מהם באורך 1,650 מטר והשתיים האחרות באורך 3,200 מטר. חפירת המנהרות הסתיימה והן נפתחו לשימוש הציבור בתחילת חודש דצמבר 2010.
• כביש המנהרות, בין ירושלים לגוש עציון.
• מנהרה באורך 450 מטר בכביש 6 מתחת לתל חדיד, בסמוך למחלף בן שמן.
• מנהרה באורך 350 מטר בכביש 6 בסמוך לישוב גבעת ניל"י, בקטע הצפוני - קטע 18.
• בירושלים נחפרו בעשור הראשון של המאה ה-21 כמה מנהרות:
  • מנהרה מתחת להר הצופים בדרך למעלה אדומים באורך כ-650 מטר.
  • מנהרה מתחת למחלף גבעת שאול בכביש 404 (בגין) באורך כ-550 מטר.
  • מנהרה בנויה (לא כרויה) מתחת למחלף גבעת מרדכי בכביש 404 (בגין).
  • מנהרה בעמק הארזים בתוואי כביש 9 עירוני באורך כ-400 מטר.
  • מנהרה בצמוד לחומות העיר העתיקה בין שער יפו לשער שכם תחת כיכר צה"ל.
  • מנהרה קצרה מתחת לצומת המטה הארצי.
• מנהרה קצרה מתחת לכביש 1 במחלף מוצא.
• מנהרה מתחת לצומת עלית ברמת גן.
• מנהרות להולכי רגל, כגון המנהרה שמקשרת את תחנת הרכבת בת גלים בחיפה עם תחנת האוטובוסים ועם הכביש הראשי.
• מנהרת ביוב 'שורק-רפאים' בקוטר של כ-6 מטר ובאורך של 2.3 קילומטר.
• שתי מנהרות רכבת קצרות לאורך קו הרכבת מנמל תעופה בן-גוריון לתל אביב.
• בקו הרכבת למודיעין נכרו מנהרות באזור תל ענבה בסמוך למחלף ענבה, ומנהרה נוספת באורך כ-1,600 מטר בכניסה לעיר.
• בתחנות רכבת אחדות יש מנהרות המאפשרות מעבר של נוסעים מתחת למסילת הרכבת.
• במפגשי רכבת עם כבישים עירוניים הוקמו מספר רב של מעברים תת-קרקעיים קצרים, לדוגמה בלוד, בבנימינה, במפרץ חיפה, בקריית חיים בקריית שמואל ובעכו.
• מנהרה בנויה (לא כרויה) בכביש 471 מתחת לצומת הסמוך לאוניברסיטת בר-אילן.
• תוואי המוביל הארצי כולל מנהרות אחדות, המשמשות לזרימת מים.
• מנהרת אכסאל על שם יצחק הרשקוביץ מתחת להר הקפיצה (הר קדומים), בכביש 60 בין צומת אכסאל לבין 'צומת המוסכים' בנצרת.
• בשנים האחרונות נחפרו מספר רב של מנהרות תשתית (בעיקר ניקוז וחשמל) באורך כולל של עשרות קילומטרים. מנהרות אלו בוצעו בשיטה בה דוחקים אלמנטים טרומים בקטרים של עד 3 מטר.

מנהרות בביצוע

• קו הרכבת החדש והמהיר לירושלים אמור לכלול מספר מנהרות רכבת ארוכות מאוד. מתוך 30 הקילומטרים האחרונים של הקו בין תחנת דניאל (ליד הפיצול לעיר מודיעין) לירושלים, 20 קילומטר יהיו במנהרות בהם צמד מנהרות מתחת לפארק קנדה ולמבשרת ציון (באורך 11.5 קילומטר) ומנהרות נוספות מכיוון עמק הארזים המובילות אל תחנת הקצה של הקו בעומק של כ-60 מטרים בין בנייני האומה לתחנה המרכזית.

מנהרות מתוכננות

• קו הרכבת החדש המתוכנן מעכו לכרמיאל עושה שימוש במנהרות. בקו מתוכנן צמד מנהרות באורך 4.5 קילומטר.
• מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב.
• התוואי של תעלת הימים כולל גם מנהרות, למעבר מתחת להרים.
• מנהרה בתוואי כביש 6, מצפון למחלף עין תות. המנהרה באורך 1,700 מטר תעקוף את יקנעם עילית דרך רכס הכרמל מצפון לאזור התעשייה.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מנהרות