מספר לבג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בטופולוגיה, מספר לֶבֶּג של כיסוי פתוח של קבוצה במרחב מטרי, הוא המספר δ הגדול ביותר שכל קבוצה בקוטר הקטן ממנו, מוכלת באחד ממרכיבי הכיסוי. לפי הלמה של לבג, לכל כיסוי פתוח של קבוצה קומפקטית יש מספר לבג חיובי ממש. את הלמה הוכיח המתמטיקאי אנרי לבג.

הוכחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהא X קבוצה קומפקטית במרחב מטרי, ויהא \mathcal A כיסוי פתוח של \,X. מהקומפקטיות נובע שקיים תת-כיסוי סופי. נסמן אותו ב-\{A_1, \dots, A_n\} \subseteq \mathcal A. לכל i \in \{1, \dots, n\}, נגדיר \, C_i := X \setminus A_i; אלו קבוצות סגורות. נגדיר פונקציה f : X \rightarrow \mathbb R לפי הנוסחה \, f(x) := \max_i d(x,C_i) (כאן d מסמן את המרחק בין הנקודה לקבוצה. מרחק זה יכול גם להיות 0).

כיוון ש-\mathcal A הוא כיסוי, לכל נקודה x \in X יש אינדקס i כך ש x \in A_i. כיוון שA_i קבוצה פתוחה, הרי שקיים ε > 0 כך שה־ε-סביבה של x מוכלת ב A_i, ואז \ f(x) \geq d(x,C_i) \ge \epsilon > 0. בפרט, הפונקציה \,f(x) לעולם אינה מתאפסת. אבל זוהי פונקציה רציפה על קבוצה קומפקטית, ולכן היא מקבלת שם מינימום. מינימום זה הוא חסם תחתון למספר לבג של הכיסוי.