מערכת שלוש התקופות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מערכת שלוש התקופות
  1. תקופת האבן
    התקופה הפלאוליתית
    התקופה המזוליתית
    התקופה הנאוליתית
  2. תקופת הברונזה
  3. תקופת הברזל

מערכת שלוש התקופות היא מערכת המחלקת את הפרהיסטוריה של אירופה לשלושה פרקי זמן, על פי הטכנולוגיה העיקרית ששימשה בני אותה תקופה ביצירת כלים. שלוש התקופות הן:

מערכת זו פותחה על ידי ההיסטוריון הדני כריסטיאן יורגנסן תומסן בשנות ה-20 של המאה ה-19 על מנת למיין כלים באוסף שהפך מאוחר יותר למוזיאון ההיסטוריה הלאומי של דנמרק.

טענתו של תומסן הייתה, כי לא היו משתמשים בכלים מאבן אם ברונזה הייתה בנמצא, ובדומה לכך, איש לא היה מייצר כלי ברונזה אם היה ניתן לייצר כלי ברזל. תומסן הסיק כי התפתחויות אלה היו חייבות להגיע בסדר כרונולוגי, והיה הראשון להציע שיטה לסיווג ולתיארוך של כלים ואתרים, שיטה הנקראת כיום טיפולוגיה. רעיון זה היה חדש באותה תקופה והיווה שיפור משמעותי לדרך הבלתי מסודרת שבה התנהלה הארכאולוגיה עד לאותה תקופה.

מאוחר יותר, חולקה תקופת האבן לשלוש תקופות:

חלוקות נוספות התווספו מאוחר יותר, על מנת לחלק כל תקופה לקדומה, תיכונה ומאוחרת. בתרבויות מסוימות, לדוגמה במזרח התיכון הקדום הוסיפו החוקרים את התקופה "כלקוליתית", שנקראה בהתחלה תקופת הנחושת, בין התקופה הנאוליתית לתקופת הברונזה. במזרח התיכון נחלקת תקופת הברונזה לארבע תקופות משנה:תקופת הברונזה הקדומה, תקופת הברונזה הביינימית, תקופת הברונזה התיכונה ותקופת הברונזה המאוחרת. תקופת הברונזה נחשבת באזורים אלה כתקופה היסטורית.

המונחים האלה רלוונטיים בעיקר לאירופה ולמזרח התיכון, מכיוון שבאזורים אחרים לא התפתחו התקופות באותו סדר. באפריקה שמדרום לסהרה, לדוגמה, התפתחה התרבות לתקופת הברזל היישר מהתקופה הנאוליתית.

על אף שמונחי מערכת שלוש התקופות נחשבים לפחות מדויקים כיום (לדוגמה, ידוע שבתקופת הברזל עדיין השתמשו בכלי אבן רבים בחיי היום-יום), הם עדיין הבסיס לחלוקת הארכאולוגיה הפרהיסטורית ונמצאים בשימוש עד היום.