תקופת האבן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ראשי חצים מסותתים מצור, התקופה הנאוליתית, ישראל
פרהיסטוריה של הלבנט
תקופת האבן התקופה הפלאוליתית הפלאוליתית התחתונה
הפלאוליתית התיכונה
הפלאוליתית העליונה
התקופה האפיפלאוליתית
התקופה הנאוליתית
תקופת המתכות התקופה הכלקוליתית

תקופת האבן היא פרק זמן פרהיסטורי, הקרוי כך מכיוון שהשרידים הנפוצים ביותר שנותרו מתרבות האדם הם כלי אבן. סלעים הניתנים לסיתות, בעיקר צור לסוגיו, אובסידיאן, בזלת וגיר, עוצבו לשימוש ככלי עבודה, חיתוך ועיבוד וככלי נשק. חומרים אחרים, כעץ ועצמות, היו גם בשימוש, אולם הראשון משתמר לעתים נדירות בממצא הארכאולוגי, ואילו האחרון היה נפוץ פחות מכלי האבן. בתקופה זאת התרחשה האבולוציה של האדם ותרבותו, החל בציידים-לקטים הקדם-מודרניים בסוואנה האפריקאית וכלה בחברות החקלאים והרועים שהניחו את התשתית לערים ולמדינות ההיסטוריות.

מקור השם וחלוקת התקופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו של המונח "תקופת האבן" בחלוקה הישנה של הפרהיסטוריה האירופאית למערכת שלוש התקופות: תקופת האבן, תקופת הברונזה ותקופת הברזל. טווח התאריכים של התקופה משתנה מאזור לאזור. בעוד שניתן לדבר על "תקופת אבן" קדומה של כלל האנושות, קבוצות מסוימות מעולם לא פיתחו טכנולוגיה להתכת מתכות, ולפיכך נותרו ב"תקופת אבן" עד שנתקלו בתרבויות מתקדמות יותר. תקופת האבן החלה לפני כ-2,600,000 שנים, כאשר הומו הביליס החל ליצר כלי אבן. התקופה מסתיימת עם ראשית התקופה הכלקוליתית במערב אסיה ודרום אירופה, או בראשית תקופת הברונזה באזורים אחרים, כאשר כלי מתכת החלו להחליף בהדרגה את כלי האבן. שינוי זה התרחש בלבנט לפני כ-6500 עד 5500 שנה (תלוי אם מחשיבים את התקופה הכלקוליתית כחלק מתקופת האבן).

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – התקופה הפלאוליתית, התקופה האפיפלאוליתית, התקופה המזוליתית, התקופה הנאוליתית

להלן חלוקה סכמטית של התקופה באזורים שונים:

כל התקופות האלה מחולקות לתת-תקופות ולתרבויות, לפי סוגי כלי האבן שסותתו או כלי החרס שהיו בשימוש (בתקופה הנאוליתית). לדוגמה, התקופה הפלאוליתית בארץ ישראל מחולקת לשלב תחתון, תיכון ועליון; בשלב התקופה הפלאוליתית העליונה מוגדרים אתרים ארכאולוגיים מהתרבות האוריניאקית, התרבות האחמרית והתרבות העתליתית.

התפתחות התרבות במשך התקופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה הפלאוליתית מכסה בקירוב את התור הגאולוגי פליסטוקן ומסתיימת במעבר לתור ההולוקן או מעט לפניו. אוכלוסיות האדם הקדמון בתקופה הפלאוליתית עברו תמורות משמעותיות ביותר, כגון התפתחות השפה, השליטה באש, היציאות מאפריקה והתפשטות האדם לכל חלקי העולם הישן, והתפתחות האדם המודרני. המכנה המשותף לאנשים שחיו בתקופה זאת הוא אורח חיים של ציידים לקטים נוודים, אשר מתפרנסים מלקט צמחי בר ומציד או איסוף נבלות של בעלי חיים. יוצרי התרבויות הפלאוליתיות היו מיני אדם קדומים כגון הומו הביליס, הומו ארקטוס והאדם הניאנדרטלי, וכן בני מיננו, הומו ספיינס, שהופיעו לראשונה בתקופת האבן התיכונה האפריקאית לפני כ-200,000 שנה.

התקופה הפלאוליתית הסתיימה עם המעבר לאורח חיים חדש, כאשר קבוצות של ציידים לקטים החלו להתיישב בכפרי קבע ולייצר מזון, בתקופה האפיפלאוליתית וביתר שאת התקופה הנאוליתית באגן הים התיכון, בתקופה המזוליתית והנאוליתית באירופה ובתקופה הנאוליתית באפריקה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]