מצלמת וידאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: ניסוח מסורבל. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מצלמת וידאו היא מכשיר לצילום של קטעי וידאו. מצלמות וידאו משמשות בקולנוע, בטלוויזיה ולשימוש ביתי.

הצילום במצלמות וידאו נעשה בטכנולוגיה אלקטרונית, והוא נשמר על־גבי סרט מגנטי, בשיטה אנלוגית או דיגיטאלית. הצילום במצלמות קולנוע נעשה בטכנולוגיה מכנית־כימית, והוא נשמר על־גבי סרט צילום.

ישנם שלושה סוגים נפוצים של מצלמות וידאו: מצלמות טלוויזיה, מצלמות קולנוע או סרטים, ומצלמות וידאו ביתיות (מצלמות הקלות לשימוש, שניתן להחזיקן בכף היד, אך לרב באיכות צילום פחותה).

[עריכה] מצלמות טלוויזיה

כדי להבין מה בין מצלמות קולנוע למצלמות טלוויזיה, יש להסביר תחילה מה בין קולנוע לטלוויזיה. באמנות הקולנוע (אמנות המסך הגדול) יושב הצופה באולם חשוך ומסור כל כולו לסרט - לתמונה, לקול, ולעלילה. באמנות הטלוויזיה (אמנות המסך הקטן) מתבונן הצופה בתמונה בדרך כלל בביתו, או בסביבה מוכרת אחרת, תוך שהוא עסוק, במידה כזו או אחרת, גם בדברים אחרים, ובכך הוא אינו מסור טוטאלית לתמונה כמו בקולנוע. השוני בין המצלמות נובע אם כן מהשוני בייעודן (גודל התמונה ואיכות הקול). מצלמות הטלוויזיה הן מצלמות וידאו מקצועיות, המשמשות בעיקר לצילום תוכניות, סרטי תעודה, סדרות, שידורים ישירים, וכדומה. עקב העלויות הגבוהות הכרוכות בעשיית אמנות הקולנוע והטלוויזיה, עיקר השיקולים המנחים בעשייתם הם שיקולים כלכליים, והצלמים המקצועיים המועסקים בתעשייה זאת נדרשים להתאים עצמם, ואת אופן הצילום, לדרישות ההפקה. מצלמות (הטלוויזיה) הווידאו הביתיות, שכל אחד יכול לרכוש במחיר סביר, ושלא נדרש כל ידע מיוחד בהפעלתן, נועדו במקור לצלם אירועים משפחתיים ופרטיים. עם הופעת מצלמות הווידאו הביתיות, בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20, התפתח במקביל סגנון חדש של צילום בוידאו. בסגנון זה בוחר הצלם בעצמו מה ואיך לצלם, והכול אפשרי.

[עריכה] מצלמות קולנוע

מצלמת הקולנוע (הראינוע) הומצאה במעבדתו של הממציא תומאס אלוווה אדיסון,על ידי אחד מעובדיו של אדיסון, ויליאם דיקסון. המצלמה, לה ניתן השם"קינטוגרף" הייתה כבדה מאוד ומאחר ואדיסון עמד על הפעלתה בחשמל, היא גם לא הייתה ניידת. אדיסון האמין כי הדרך להרוויח כסף מן ההמצאה החדשה , היא על ידי הגבלת הצפיה לצופה אחד בכל פעם ולצורך זה פותחה קופסת צפיה, "הקינטוסקופ". אופיו של הציוד הגביל מאוד את הסרטים שהוקרנו בו, למופעים קצרים של ריקוד, קסמים, או מוקיונות, שעבורם נבנה אולפן, צריף מצופה נייר זפת, שנקרא מריה השחורה. המגבלות לא אפשרו פיתוח משמעותי של ההמצאה החדשה, עד שזו הגיעה לצרפת לידי האחים אוגוסט ופייר לומייר. הם פיתחו על בסיס הציוד של אדיסון, מצלמה קלה וניידת, כ-9 ק"ג בלבד, שהופעלה על ידי מנוף יד (מנואלה). ההמצאה אפשרה לצלם בכל מקום. האחים לומייר החליטו גם לוותר על תיבת הצפייה ובמקום זאת, התאימו את הציוד להקרנה על מסך. החלטות אלו קבעו את גורלו של הקולנוע ורוב ההיסטוריונים מגדירים את תאריך המצאת הקולנוע, כיום שבו סרט הקולנוע הראשון שצילמו "היציאה מן המפעל," הוקרן לציבור, ב-28 בדצמבר 1895, בעיר פריז. מאז נוספו פרקים מרהיבים בתולדות הקולנוע, ובמקביל מצלמות הקולנוע השתכללו רבות. עד שנת 2001 הצילום במצלמות הקולנוע נעשה על גבי פילים, סרטים הרגישים לאור, אשר לפני הקרנתם נדרשו לעבור הליך כימי של פיתוח. בשנת 2001 הסרט מלחמת הכוכבים של הבמאי ג'ורג' לוקאס צולם כולו על גבי מדיה מגנטית ובכך תרם לכניסה של מדיה זו לתחום הקולנוע. כיום סרטי הקולנוע מצולמים ברובם במצלמות וידאו בטכנולוגיה אלקטרונית, ונשמרים על גבי דיסקטים וסרטים מגנטיים.