מריה לאינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מריה לאינה (יוונית: Μαρία Λαϊνά; נולדה ב-1947), משוררת יווניה.

מריה לאינה נולדה בעיר פטרס בשנת 1947. היא גרה באתונה ועובדת כמורה לספרות יוונית. לאינה שייכת ביחד עם ג'ני מסטוראקי ויָאנִיס קוֹנְדּוֹס ל"דור השִּׁבעים" בשירה היוונית החדשה. היא פרסמה עד כה שישה ספרי שירה, ספר מסות ושני מחזות. בין ספריה הנודעים ביותר: התבגרות (1968), מעבר (1970), שינוי נוף (1972), סימני פיסוק (1979), שלה (1985), המוקיון (1985), המציאות תמיד כאן (1990) ופחד כעין הוורד (1992).

רגישות כלפי הזולת, דיוק מרבי בניסוח וצלילות ההבעה הם המאפיינים העיקריים של שירת לאינה. בשירה זו בולטים גם יסודות שמקורם בטבע, בתיאטרון ובמוזיקה, וכן השפעות של שירת המזרח הרחוק.

מריה לאינה הייתה אורחת פסטיבל המשוררים של משכנות שאננים במרץ 1995. תרגומי שיריה לעברית התפרסמו באנתולוגיה של אותו פסטיבל וכן במוסף הספרותי של עיתון הארץ ובכתבי-העת רחוב, הליקון ודימוי.