משה סטניצר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי משה סטניצר
מקום פעילות זליחוב האיחוד הפולני-ליטאיהאיחוד הפולני-ליטאי האיחוד הפולני-ליטאי
פטירה 26 בפברואר 1844
ו' באדר ה'תר"ד
תקופת הפעילות ? – 26 בפברואר 1844 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות תנועת החסידות
רבותיו החוזה מלובלין והמגיד מקוזניץ
תלמידיו רבי ישכר דב מרדושיץ, רבי אשר מזליחוב ורבי יצחק מוורקא
אב רבי ישעיה זאב מטורנא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב משה סטניצר (נכתב ביידיש: סטעניצער; נפטר בו' באדר ה'תר"ד) היה צדיק חסידי ומחשובי תלמידי החוזה מלובלין והמגיד מקוזניץ. רבנים מגדולי החסידות הסתופפו אצלו, אך לא הייתה לו חצר חסידית בפועל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרבי ישעיה זאב מטורנא, מחשובי תלמידי המגיד מקוזניץ[1]. התגורר בעיר זליחוב.

היה מחשובי תלמידי החוזה מלובלין שהעריך אותו מאוד. החוזה כינהו "איש כערכי", ואף ביקש ממנו שיתפלל עליו כאשר חלה[2]. לפי המסופר, כאשר הסתכסך רבי משה עם רבי שמעון אשכנזי, שלח החוזה מלובלין מכתב לרבי שמעון בו כינה את רבי משה בתואר "משה עבדי" ותמה כיצד לא חשש לדבר בגנותו[1].

רבי משה לא ניהל חצר חסידית משלו, ורבו, המגיד מקוזניץ, תמה על כך שאינו מנהיג עדה משלו[3]. אך על אף שלא ניהל חצר חסידית, רבים מגדולי החסידות היו מחסידיו, ביניהם: רבי ישכר דב מרדושיץ, רבי אשר מזליחוב ורבי יצחק מוורקא[1].

לאחר פטירת המגיד מקוזניץ והחוזה מלובלין, החל לנסוע לרבי מאיר מאפטא ולרבי חיים מאיר יחיאל שפירא ממוגלניצא[4].

נפטר בו' באדר ה'תר"ד. לפי המסופר, ערך רבי משה ביום פטירתו משתה גדול, ובמהלך הסעודה התבטא כי הוא "הולך מעלמא דשקרא לעולם האמת בשמחה"[3].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנו, רבי יעקב יצחק סטניצר - אב"ד העיר סאבין.
  • בנו, רבי אריה ליבוש סטניצר - אב"ד העיר ווייסליטץ.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 מגילת יוחסין שבסוף ספר פענח רזא, על פי "רזא דמאיר".
  2. ^ רזא דמאיר, פרשת ויקרא.
  3. ^ 1 2 רבי נח גד וינטרוב, סגולת חן, ירושלים תש"ח, דף ז'.
  4. ^ סגולת חן, דף ח'.