משל המרגלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צמד המשלים – משל האוצר החבוי (משמאל) יחד עם משל המרגלית (מימין) על חלון ויטראז' בבית הכנסייה הסקוטית של מלבורן.

משל המרגלית (נקרא גם משל הפנינה או משל האבן היקרה) הוא אחד ממשלי ישו. הוא מופיע במתי י"ג 45–46, ומדגים את ערכה הגדול של מלכות השמים. זהו המשל שבא לפני המשל האחרון במתי י"ג, לפני משל המכמורת.

המשל מופיע מיד אחרי משל המטמון בשדה שבו מדובר על נושא דומה. הוא לא מופיע בשאר הבשורות הסינופטיות[1] לעומת זאת, גרסה של משל זה מופיעה גם בבשורה הלא-קנוניתהבשורה על פי תומאס[2]. המשל תואר על ידי אמנים כגון דומניקו פטי.

המשל נכתב כדלקמן בברית החדשה בתרגום דליטש של בשורת מתי י"ג 45–46:

45 עוֹד דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָׁמָיִם לְאִישׁ סֹחֵר הַמְבַקֵּשׁ מַרְגָּלִיּוֹת טֹבוֹת׃ 46 וְכַאֲשֶׁר מָצָא מַרְגָּלִית אַחַת יְקָרָה מְאֹד הָלַךְ וַיִּמְכֹּר אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ וַיִּקֶן אֹתָהּ

פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הפנינה יקרת הערך", דומניקו פטי, המאה ה־17

בדרך כלל מפרשים משל זה כסיפור הממחיש את ערכה הגדול של מלכות שמים. הבישוף האנגליקני צ'ארלס אליקוט מציין כי:

"שגעון המותרות באימפריה הרומית הקנו לפנינים ערך גדול במיוחד בסחר שהתנהל סביבן, גדולה שמעולם לא הייתה להן קודם לכן, וכנראה מעולם לא תהיה בעתיד. במקום אבני ברקת וספיר, הן היו המקרה הטיפוסי של חזות הכול (מתי ז' 6, הראשונה לטימותיאוס ב' 9). סיפורה של קלאופטרה, המלכה המצרית ההלניסטית משושלת תלמי, והעובדה כי פתיחת שוק פנינים חדש היה אחד המניעים שהוביל, לכאורה, את הקיסר קלאודיוס לפלוש לבריטניה, מצביעים על הערך הגבוה אשר נקבע אז על "פנינים יקרות ערך" של המשל[3].

בדומה לכך, מציין התאולוג ג'ון נולנד, כי פנינים באותה העת היו יקרות ערך מעבר למקובל היום[4], ולכן משל זה צמוד למשל המטמון בשדה, שהוא משל בן זוגו מבחינת המובן הסמלי המשותף, נולנד מעיר כי שני המשלים שותפים במושג של "הון עתק, שנדרש מאמץ נמרץ להשגתו - וכאן הכוונה למלכות שמים"[4], אך מוסיף למקרה זה את הרעיון של "שקידתו של מי שמייחל לה".

ערכה של הפנינה בכך שהיא מהווה "עסקה של פעם בחיים"[4] עבור הסוחר בסיפור המשל. עם זאת, מי שאינם מאמינים דיים במלכות שמים, עד כדי סיכון כל עתידם עבורה, אינם ראויים למלכות[5].

פרשנות זו של המשל היוותה השראה למספר מזמורים, לרבות המזמור השוודי האנונימי הקרוי "Den Kostliga Pärlan" ("הו, פנינה רבת ערך!"), המתחיל כך (בתרגום חפשי):

הו, פנינה יקרת ערך! האם מְצָאָתַ?
האם המושיע ראשון באהבתך?
הו שקול זאת היטב, המצא תשובה,
כפי תקוותך לקבל ברכה ממעל.
האם ויתרת על הכל בעבור אוצר זה?
האם חִשבת רווחיך בעבר כהפסד בלבד?
האם הביטחון בעצמך ובמעלותיך
היו לאין לפני ישוע, ולפני צלבו?

[6]

פחות נפוצה פרשנות המשל הגורסת כי הסוחר מייצג את ישו, והפנינה מייצגת את הכנסייה הנוצרית[7]. פירוש זה מעניק למשל נושא דומה לזה של משל הכבש האובד משל המטבע שאבד, ומשל הבן האובד.

הביטוי "הפנינה יקרת הערך" התפרש בהרחבה שיש להחיל אותו על דברים יקרי ערך במספר הקשרים דתיים. לדוגמה, האפיפיור פיוס ה XII השתמש בביטוי כדי לתאר את מושג הבתולים[8].

אפשר גם לתאר את הפנינה עצמה כמעין אבן יקרה, יפהפייה, שנוצרה בתוך הצדפה, "אֵם הפנינה" תוך כדי סבל רב (באותו אופן שמאמינים סובלים ממחסור ומאי נוחות), וכך למשיל אותה לקהילת המאמינים, היא סובלת בחיים בעולם הזה, אך בבוא היום (בעולם הבא) היא תוצג לראווה לעיני כל. שלא כמו אבנים יקרות אשר יש לחתוך, ללטש, ולחשוף את הברק, הזוהר והיופי שלהן, הפנינה היא מושלמת מטבעה, מרגע שהוצאה מן הצדפה[9].

מאת אמן אנונימי, 1900 תחת הכותרת "הפנינה"

הבשורה על פי תומאס[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסה של המשל מופיעה גם בבשורה הגנוסטית על פי תומאס האומרת (פסוק 76):

ישוע אמר: "מלכות האב היא כמו סוחר שהיה מצויד באספקה של סחורות ומצא פנינה, הסוחר היה זהיר: הוא מכר את כל הסחורה וקנה לעצמו את הפנינה היחידה. וכן גם אתה, חפש את אוצרו שאינו כלה, שהוא נצחי, שלא מכלה העש, והרימה לא הורסת. 

בגרסה זו של המשל, ומשל המטמון בשדה המופיע מאוחר יותר (פסוק 109), שלא כמו במתי שקדם לו[10]. עם זאת, האזכור של אוצרות בפסוק 76 עשוי לשקף שבמקור לבשורה על פי תומאס, שני המשלים היו צמודים וסמוכים זה לזה, כך שהקשר בין משלי הצמד המקורי שנותק, הוצבו בהקשרים נפרדים, והתרחבו באופן אופייני לפולקלור. בחשיבה הגנוסטית הפנינה יכולה לייצג את ישו עצמו. ב"מעשי פטרוס ושנים העשר" הגנוסטי, שנמצא יחד עם "הבשורה על פי תומאס", הפנינה מייצגת את ישו[11].

תיאורים אמנותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היו כמה תיאורים אמנותיים של משלי הברית החדשה כולל יצירות מאת דומניקו פטי, יאן לאוקן וג'ון אוורט מיליי.

בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשל מופנה בספרו של נתניאל הות'ורן "אות הקלון" (The scarlet letter) בעמוד 82: "אך היא קראה לתינוקת בשם 'פרל' (פנינה) בהיותה יקרת ערך – שנקנתה מתוך ראייה של אוצרה היחיד של האם!"

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משל המרגלית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Cambridge Bible for Schools and Colleges on Matthew 13, accessed 15 January 2017
  2. ^ Gospel of Thomas: Lamb translation and Patterson/Meyer translation.
  3. ^ Ellicott's Commentary for Modern Readers on Matthew 13, accessed 15 January 2017
  4. ^ 1 2 3 John Nolland, The Gospel of Matthew: A commentary on the Greek text, Eerdmans, 2005, ISBN 0-8028-2389-0, pp. 565–566.
  5. ^ Craig S. Keener, A Commentary on the Gospel of Matthew, Eerdmans, 1999, ISBN 0-8028-3821-9, p. 392.
  6. ^ The Cyber Hymnal, O That Pearl of Great Price!
  7. ^ Herbert Lockyer, All the Parables of the Bible, Zondervan, 1988, ISBN 0-310-28111-3, p. 200.
  8. ^ Sacra Virginitas.
  9. ^ The Homiletic review, Volume 52 '[1]'
  10. ^ Brad H. Young, The Parables: Jewish Tradition and Christian Interpretation, Hendrickson Publishers, 2008, ISBN 1-59856-303-3, pp. 202–206.
  11. ^ David Noel Freedman, Allen C. Myers, and Astrid B. Beck, Eerdmans Dictionary of the Bible, Eerdmans, 2000, ISBN 0-8028-2400-5, p. 1041.