פיוס השנים עשר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פיוס השנים עשר
תחילת כהונה	29 במרץ 1939
סיום כהונה	9 באוקטובר 1958
הקודם	פיוס האחד עשר
הבא	‏יוחנן העשרים ושלושה
נולד	2 במרץ 1876
מקום לידה	רומא, איטליה
תאריך פטירה	9 באוקטובר 1958
מקום פטירה	איטליה

פיוס השנים עשר (בלטינית: Pius PP. XII) נולד בשם אווג'ניו מריה ג'וזפה ג'ובאני פאצ'לי (2 במרץ 1876 - 9 באוקטובר 1958) היה האפיפיור ה-260, ראש הכנסייה הקתולית וראש מדינת הוותיקן מ-2 במרץ 1939 ועד מותו. תקופת כהונתו כאפיפיור, בין השנים 1939 ל-1958, הייתה ועודנה שנויה במחלוקת בשל התנהלותו בעת מלחמת העולם השנייה והשואה - התעלמותו מזוועות המלחמה ומהשמדת היהודים, וכן בשל העובדה שמעולם לא גינה את ההשמדה ו"הסתפק" במתן מקלט לקבוצות קטנות של יהודים במוסדות נוצריים שונים (ראו יחס הכנסייה לשואה).

פיוס ה-12 היה בוגר האוניברסיטה האפיפיורית הגרגוריאנית. לפני בחירתו לאפיפיור, שימש פאצ'לי כנונציו (נציג דיפלומטי של האפיפיור) וכן כמזכיר המדינה (שר החוץ של הוותיקן) בתפקידים שונים; בעיסוקו זה פעל לכריתת קונקורדאטים בין מדינות אירופה השונות לבין הכס הקדוש, כשהמוכרת והשנויה במחלוקת מכולן היא קונקורדאט הרייך - הסכם בין הוותיקן לבין גרמניה הנאצית. לאחר מלחמת העולם השנייה היה פיוס תומך נלהב במדיניות מקלה כלפי העמים שהובסו במלחמה, כולל הענקת חנינה לפושעי מלחמה. בנוסף, הוא התנגד נחרצות לקומוניזם.

פיוס ה-12 היה בין האפיפיורים היחידים בהיסטוריה שמימשו את חסינותם האפיפיורית מפני טעויות על ידי פרסום קונסטיטוציה אפוסטולית (Munificentissimus Deus) שהגדירה "אקס קתדרה" את הדוגמה של עלייתה של מריה הקדושה לשמיים. מלבד זאת, הוא שלח 46 אנציקליקות (אגרות מהאפיפיור לבישופים הקתולים ברחבי העולם) שבהן הבהיר, בין השאר, כי עמדת הכנסייה הקתולית כלפי תורת האבולוציה נשארה כשהייתה. היינו שלילה מוחלטת. הוא פעל בהחלטיות לחיסול ה"אליטה" האיטלקית במוסדות הכנסייה הקתולית; בבית הספר לקרדינלים ובקונסיסטוריה.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 1.1 נעוריו ותחילת דרכו 1.2 הקריירה הכנסייתית 1.3 כאפיפיור 1.3.1 בחירה והכתרה 1.3.2 עמדותיו התאולוגיות 1.3.2.1 אנציקליקות 1.3.3 במלחמת העולם השנייה 1.3.3.1 בשואה 1.3.4 לאחר המלחמה 1.4 מותו 2 מורשתו והדיון בדבר הקשר שלו לנאצים 3 קישורים חיצוניים

[עריכה] ביוגרפיה

[עריכה] נעוריו ותחילת דרכו

פיוס ה-12 נולד ב-2 במרץ 1876 ברומא שבאיטליה כאווג'ניו מריה ג'וזפה ג'ובאני פאצ'לי, למשפחה אריסטוקרטית ידועה בעלת קשר היסטורי עמוק לאפיפיורות: סבו, מרקאנטוניו פאצ'לי, היה תת שר הפנים של הוותיקן בעת כהונתו של האפיפיור פיוס התשיעי בין השנים 1851 ל-1870, וייסד את עיתון הוותיקן "ל'אוסרווטורה רומאנו" (L'Osservatore Romano) בשנת 1861; דודו, ארנסטו פאצ'לי, שימש יועץ פיננסי בכיר לאפיפיור לאו השנים עשר; אביו, פיליפו פאצ'לי, היה דיקן בית הדין לערעורים של הכס הקדוש (הסאקרה רוטה רומנה - Sacra Rota Romana); ואילו אחיו, פרנצ'סקו פאצ'לי, מומחה למשפט קנוני, מילא תפקיד חשוב בניהול המשא ומתן על ההסכמים הלטרניים.

פאצ'לי היה השלישי מתוך ארבעה ילדים, והוטבל לנצרות יומיים לאחר לידתו. על פי עדויות חבריו ומשפחתו, הייתה בו להיטות למשחק ונאומים בפני הציבור, ובין תחביביו היו טיולים, שחייה, וכן איסוף חותמות וארכאולוגיה.

רוב המידע בדבר ראשית חייו של אווג'ניו פאצ'לי מגיע מביוגרפיה מקיפה שכתבה הנזירה מרגריטה מרקיונה. בגיל 12 הודיע פאצ'לי הצעיר כי בכוונתו לפנות לכמורה ולא לעריכת דין, כמצופה. לאחר סיום בית ספר יסודי-ממשלתי, התקבל פאצ'לי לבית ספר תיכון - בית ספר ל‏לימודים קלאסיים במכון ויסקונטי. בשנת 1894, בגיל 18, הוא נכנס לסמינר אלמו קפראניקה כדי להתחיל את לימודי הכמורה, וכן נרשם לאוניברסיטה האפיפיורית הגרגוריאנית ולמכון אפולינארה של האוניברסיטה הלטרנית. הוא קיבל אישור מיוחד ללמוד מביתו, בשל בעיות רפואיות. בין השנים 1895 ו-1896 למד פילוסופיה באוניברסיטה של רומא לה סאפיינצה (Università degli Studi di Roma La Sapienza). בשנת 1889 קיבל תואר בתאולוגיה וב-utroque jure (משפט קנוני ואזרחי).

פאצ'לי הוסמך לכמורה ביום ראשון של הפסחא - 2 באפריל 1899, וחגג את המיסה הראשונה שלו בבזיליקה של מריה הקדושה שברומא.

[עריכה] הקריירה הכנסייתית

[עריכה] כאפיפיור

[עריכה] בחירה והכתרה

האפיפיור הקודם, פיוס האחד עשר נפטר ב-10 בפברואר 1939. מספר היסטוריונים טוענים שהקונקלווה עמדה בפני שתי דרכי פעולה: בחירה במועמד "רוחני", ספיריטואלי, או בחירה בכזה המנוסה בדיפלומטיה, שיהיה אהוד על הציבור; והם הציגו את הקריירה הדיפלומטית של פאצ'לי, במיוחד עם גרמניה, כאחד מהגורמים המשפיעים לבחירתו ב-2 במרץ 1939. היה זה ביום הולדתו ה-63 של פאצ'לי, לאחר יום אחד בלבד של התייעצויות, ושלוש הצבעות. פאצ'לי בחר את השם "פיוס השנים עשר" (Pius XII), שם שנמצא בשימוש באופן בלעדי בקרב אפיפיורים איטלקים.

פיוס הוא מזכיר המדינה הראשון של הוותיקן שנבחר לתפקיד האפיפיור מאז בחירתו של קלמנס התשיעי בשנת 1667.

לאחר בחירתו הלינה התקשורת הנאצית על "עוינות מוטה וחוסר הבנה חשוך מרפא" בבחירתו של פאצ'לי לתפקיד האפיפיור. בבוקר שלאחר בחירתו דיווח עיתון בברלין: "בחירתו של הקרדינל פאצ'לי לא התקבלה בעין טובה בגרמניה היות שהוא התנגד תמיד לנאציזם ולמעשה קבע את מדיניות הוותיקן במהלך כהונתו של קודמו...". ה-Das Schwarze Korps, כתב העת הרשמי של האס אס, קבע כי "כנונציו וכמזכיר המדינה, אווג'ניו פאצ'לי גילה הבנה מועטה כלפינו; אין לנו אמונה רבה בו. איננו סבורים שבתור "פיוס השנים עשר" הוא ילך בדרך שונה...".

[עריכה] עמדותיו התאולוגיות

פיוס ה-12 תמך בצורה נמרצת בתאוריית המפץ הגדול. בנאום שנשא בפני "האקדמיה האפיפיורית למדעים" הסביר את דעתו בעניין, ואף טען כי הדבר אינו סותר את ההשקפה המקובלת של הנצרות הקתולית, ואף מחזק אותה. ^[1] לגבי תאוריית האבולוציה הייתה דעתו שונה; הוא סבר כי היא מוטעית, ואף כתב כנגדה במכתבים ששלח לבישופים ברחבי העולם. פיוס ה-12 התנגד נחרצות גם לקומוניזם שעלה במדינות מזרח אירופה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה.

במהלך כהונתו, הכריז פיוס ה-12 על 34 אנשים כקדושים, במדינות שונות.

[עריכה] אנציקליקות

[עריכה] במלחמת העולם השנייה

[עריכה] בשואה

[עריכה] לאחר המלחמה

[עריכה] מותו

[עריכה] מורשתו והדיון בדבר הקשר שלו לנאצים

הסופר והמחזאי הגרמני רולף הוכהוט מתח עליו ב-1963 ביקורת נוקבת במחזהו הנודע "ממלא המקום", כמי שבחר לשתוק לנוכח השואה. בעקבות המחזה החל דיון נרחב על תפקודו של פיוס השנים עשר לנוכח השואה, דיון הנמשך עד היום. שלוש אסכולות יש בדיון זה: אחת טוענת להיותו פרו-נאצי, אסכולה שנייה טוענת שהמעט שעשה היה המקסימום בתנאים של אז ושהיה צורך לדאוג גם לנוצרים שחיו תחת הכיבוש הנאצי, ואסכולה שלישית טוענת שפעל רבות להצלת יהודים, ושפתח להם את הכנסיות והמנזרים. ב-2 בספטמבר 2000 העניק לו האפיפיור יוחנן פאולוס השני דרגת קדוש גבוהה במיוחד.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• פיוס השנים עשר, באתר הוותיקן
• פיוס ה-12 ראוי לתואר "חסיד אומות העולם" - מאמר הטוען כי פיוס ה-12 לא שיתף פעולה עם השלטון הנאצי, אלא להפך, והוא אף זכאי לתואר חסיד אומות העולם
• "מחקר: פיוס ה-12 ידע על אושוויץ לפני תום המלחמה" באתר הארץ

הקודם: פיוס האחד עשר

אפיפיורים

הבא: יוחנן העשרים ושלושה