משתמשת:Ilanagl/אנדרטת השואה (בוקרשט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ימין|ממוזער| אנדרטת השואה

האולם המרכזי של האנדרטה .
מסביב, בגובה העיניים, מוצגות צלחות פח חלודות עליהן מוטבעים שמות קורבנות השואה

אנדרטת השואה היא אנדרטה לזכר קורבנות השואה (יהודים וצוענים) בבוקרשט, שנחנכה ב -8 באוקטובר 2009 .

אבן הפינה לאנדרטת השואה הונחה ב -9 באוקטובר 2006, יום השואה ברומניה, בנוכחות הנשיא טריאן בססקו ושר התרבות, אדריאן אירגולסקו .

יום השואה נקבע בחוק בשנת 2004, עם הקמת המכון הלאומי לחקר השואה ואישור החוק המגדיר את האנטישמיות כעבירה פלילית. התאריך 9 באוקטובר נבחר לציון יום השואה, לזכר 250,000 יהודים שגורשו לטרנסניסטריה בשנת 1941 ומצאו שם את מותם.

בחירת הפסל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחירת הפסל התבצעה בשלושה שלבים. לשלב השני עלו חמש ההצעות של הפסלים אלכסנדרו קלינסקו ארג'ירה, אלכסנדרו גלאי, ולאד אנדריי גרג'יצ'אנו וקודרין טריטסקו, בוגדן יאקוב, פיטר ג'קובי, מריוס מרקו לפאדאת, אלכסנדרו קרישן ואנה-מריה קרישן מתוכם רק שלושהעברו לשלב האחרון. ועדה,של 27 אנשים, בחרה בפיטר ג'קובי כמנצח.

ביצוע העבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

[[Fișier:Memorialul_Holocaustului_din_Bucuresti_-_Via_Dolorosa.jpg|ימין|ממוזער| ויה דולורוזה



על הרחבה המרוצפת באבן שוחזרו פסי רכבת, זכר לרכבות בהן הובילו את היהודים למחנות הריכוז.]] אנדרטת השואה תוכננה ונבנתה על ידי האמן פיטר יעקבי, בעלות של 17 מיליון ליי, במימון משרד התרבות. האנדרתה הוקמה במרכז העיר, על שטח של של 2,894 מ"ר, שהיה בעבר שטח ירוק בבעלות עיריית בוקרשט, הממוקם בצומת הרחובות אנגל סאליגני, מיחאי וודה, יון ברזויאנו וליפסקאני. מלבד האנדרטה המרכזית, המתחם כולל חמישה פסלים - עמוד זיכרון, ויה דולורוזה, גלגל הצוענים, מגן דוד וכתובת זיכרון.

מרחוק, באמצע הרחבה המרוצפת, ניתן לראות מבנה בטון גדול ממדים, הדומה יסודות בניין שבנייתו לא הסתיימה. ככל שהצופה מתקרב, מתברר לו שמבנה הבטון המאסיבי יושב בתוך בור, הדומה לבונקר . הירידה מתאפשרת דרך מדרגות רחבות המוצבות במרחקים לא קבועים ורמפה המנגישה את האתר לאנשים עם מוגבלויות..

עמוד הזיכרון, הנקרא גם עמוד הזכרונות, גובהו 17 מ', קוטרו נע בין 1.40 מ' ל-1.55 מ' ומשקלו 18 טון. הוא בנוי מ ברזל יצוק, והמודולים החלודים מושחלים על עמוד מרכזי.

בעיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 פנה מקסימיליאן מרקו כץ, המנהל המייסד של המרכז לניטור ומאבק באנטישמיות ברומניה (MCA רומניה) לכל ראשי המפלגות הפוליטיות ברומניה, כמו גם לממשלה ולמינהל הנשיאותי של רומניה, את ההצעה. לפיו, במרכז הבירה, להקים אנדרטה לכבוד זכר קורבנות השואה ברומניה. ההצעה הופנתה גם לפרופסור אלי ויזל, נשיא ועדת ויזל. לפיכך, הפרויקט שהוצע על ידי מקסימיליאן מרקו כץ, בהתאמה על ידי MCA רומניה, נכלל במכלול ההמלצות שהוגשו, בשנת 2004, לידיעת ממשלת רומניה, הוא אומץ ברמה הממשלתית והועבר לאחריות הלאומית. המכון לחקר השואה ברומניה. בשנת 2006 אומץ פרויקט הבנייה, אך הוא נחסם ברמת המועצה הכללית של עיריית בוקרשט (CGMB), מכיוון שלא היה לו אישור מהוועדה הטכנית של העירייה [1] .

בפארק המיועד לאנדרטה נכרתו ביוני 2009 32 עצים עבותים, מה שעורר את מחאתן של כמה עמותות אזרחיות אקולוגיות [2] לאחר דיונים רבים מצא ראש העיר סורין אופרסקו את הפתרון: פיטר יעקובי לנטוע 125 עצים באיזבור. חנה, אז, בממוצע, כחמישה עצים לחתוך אחד. [3] .

חֲנוּכָּה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא רומניה טריאן בססקו, שגריר ארה"ב מארק גיטנשטיין, שר התרבות תיאודור פליאולוגו, רוברטה אנסטסה, השחקנית מאיה מורגנשטרן, מיחאי סטניסוארה, וסיל בלאגה, שגריר גרמניה אנדריאס פון מטנהיים, אוישטיין הובדקין הנורבגי ושגריר שבדיה דהברג ב-Matsugu נכחו. עוד נכחו באירוע הרב הגדול של הקהילות היהודיות ברומניה מנחם הכהן, הרב הראשון שלמה סורין רוזן, נשיא אגודת יהודי רומניה נפגעי השואה (AERVH) Liviu Beriș, נציג הקהילה הצוענית דומיטרו . Trancă, נשיא קרן "לאודר" ברומניה טובה בן נון צ'רביס, המנהלת המייסדת של MCA Romania - המרכז לניטור ומאבק באנטישמיות ברומניה, מרקו מ' כץ (יוזם פרויקט "אנדרטת השואה") וכן כמה נציגים של הקהילה היהודית בארץ ובחו"ל. [4] [[קטגוריה:השואה]]

  1. ^ Monumentul Holocaustului, pe Lipscani, 5 septembrie 2008, evz.ro, accesat la 4 iunie 2011
  2. ^ ULTIMA ORA / Monumentul Holocaustului din Bucuresti
  3. ^ "„Am respectat, prin acest monument, drama evreilor si a romilor!"". אורכב מ-המקור ב-2011-04-24. נבדק ב-2011-12-21.
  4. ^ Memorialul Holocaustului din România, inaugurat joi, în Capitală