משתמש:אסף טל דורון 317/מתקפת מאה הרגימנטים
 | ||||||||||||||
| חיילים קומוניסטים עם דגל הרפובליקה הסינית של הקוומינטנג. | ||||||||||||||
| מערכה: 1940-1942 | ||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת סין-יפן השנייה | ||||||||||||||
| תאריכים | 20 באוגוסט 1940 – 5 בדצמבר 1940 (15 שבועות ו־3 ימים) | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | הקרב על זאויאנג-ייצ'אנג | |||||||||||||
| קרב אחרי | הפלישה להודו-סין | |||||||||||||
| מקום | צפון מרכז סין | |||||||||||||
| עילה | מתקפת נגד קומוניסטית ביפן | |||||||||||||
| תוצאה | ניצחון המפלגה הקומוניסטית של סין | |||||||||||||
| ||||||||||||||
מתקפת מאה הרגימנטים (מנדרינית: 百團大戰) הייתה התקפה מרכזית של המפלגה הקומוניסטית של סין נגד האימפריה היפנית במהלך מלחמת סין-יפן השנייה אשר התרחשה בין אוגוסט לדצמבר 1940. המתקפה, אשר הונהגה בידי המפקד הקומוניסטי פנג דה-חואי הייתה ניצחון סיני מרכזי ומאוחר יותר שומשה כתעמולה במהלך מהפכת התרבות בסין. חשוב לציין כי המתקפה הייתה אחת מבין הפעולות המעטות של המפלגה הקומוניסטית במהלך המלחמה ביפן.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקיץ 1940, מספר משתפי הפעולה עם המפלגה הקומוניסטית של סין עלה בעשרות אלפים מאז תחילת מלחמת סין–יפן השנייה. זמן קצר לפני שהחלה המלחמה, תקרית שיאן ואחריתה הביאו להפסקת אש במלחמת האזרחים הסינית בין המפלגה הקומוניסטית והמפלגה הלאומנית (קוומינטנג) אשר שלטה ברוב סין. עקב עליית השפעתה של האימפריה היפנית שני הצדדים הסדירו חזית מאוחדת נגד הצבא הקיסרי היפני.
יושב ראש המפלגה הקומוניסטית, מאו צה טונג, פעל להתערבות קומוניסטית מעטה כמה שיותר בכדי שהמלחמה תחליש את הקוומינטנג. פלגים בתוך המפלגה הקומוניסטית, כגון המפקד הצבאי פנג דה-חואי תמכו בהתערבות נגד האימפריה היפנית לצד הקוומינטנג. היחלשות מעמדו הפוליטי של מאו עקב בגידות פוליטיות ומאבקי כוח בשנת 1939 אפשרו לפנג לעבוד כרצונו ולתמוך במאבק המלחמה של הקוומינטנג נגד היפנים.
הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכוח המגוייסים החדשים למפלגה הקומוניסטית, הכין הגנרל הקומוניסטי פנג דה-חואי מתקפה מסודרת תוך שימוש ב-400,000 חיילים המחולקים ל-115 רגימנטים נגד עמדות יפניות מבוססות. זו הייתה סטייה מהאסטרטגיה הקומוניסטית האופיינית עד לנקודה זו, שהתמקדה יותר בלוחמת גרילה מאשר בפעילות קרבות גלויים.
המתקפה החלה ב-20 באוגוסט, שם כוחות קומוניסטים סיניים תקפו מסילות ברזל שנשלטו בידי יפנים וגשרים בין המחוזות הסינים חביי ושאנשי. גודלה הכביר של סין הקשה על הלוגיסטיקה היפנית ומסילות הברזל היו קריטיות להעברת אספקה ולא היה להן תחליף בנוי.
לאחר השיבוש המוצלח של התחבורה היפנית, תקפו הכוחות הקומוניסטים הסיניים עמדות יפניות בהתקפות ישירות של חיל רגלים מספטמבר 1940. ההתקפות הישירות זכו להצלחה פחותה מאשר ההתקפות על מסילות הברזל מכיוון שספגו אבדות כבדות נגד העליונות הטכנולוגית היפנית. אף על פי כן, הקומוניסטים הסיניים ראו במתקפה הצלחה גדולה כמעט 1,000 קילומטרים של מסילות ברזל.
היפנים הגיבו באוקטובר 1940, ושלחו כוחות מחיל המצב בכמויות גדולות כדי להחזיר את השליטה על הרכבות. הכוחות היפנים העדיפים הוציאו את הסינים הקומוניסטים מהשטחים שכבשו והחזירו את המערכה ללוחמת גרילה.
המתקפה הייתה מבין הפעולות הפתוחות היחידות של הכוחות הקומוניסטים והוצעה לפועל בעיקר משום שהלחץ היפני גבר על הקומוניסטים ואלו נדרשו להתחיל לפעול. לאחר עליית הקומוניסטים בסין והקמת הרפובליקה העממית של סין, במהלך מהפכת התרבות בסין, מאו פגע בהשפעתו ותדמיתו של פנג והורה להשפילו עד אפר, היה זה בין לבין בתגובה על כך שפנג יצא למתקפת מאה הרגימנטים נגד יפן בלי הסכמתו של מאו.
סדר כוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצבא הקיסרי היפני
|
המפלגה הקומוניסטית של סין
|