משתמש:טום בומבדיל/בקבוקי תבערה בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הערך לא נמצא בשלבי עריכה
כתבתי ערך זה והוא הועבר למרחב השולי שלא על דעתי.
שימו לב! הכותב בספק על גורל הערך ואם כדאי להמשיך בכתיבה
לכן אין למוחקו.
הערך לא נמצא בשלבי עריכה
כתבתי ערך זה והוא הועבר למרחב השולי שלא על דעתי.
שימו לב! הכותב בספק על גורל הערך ואם כדאי להמשיך בכתיבה
לכן אין למוחקו.


בקבוק תבערה הוא בקבוק הממולא בנוזל דליק ומשמש כנשק פשוט. עקב פשטות הכנתו הוא משמש כוחות לא סדירים במלחמתם. בשנים עברו נעשה בישראל שימוש בבקבוקי תבערה הן על ידי הצד היהודי והן על ידי הצד הערבי. כיום (בעשורים האחרונים) הוא משמש בעיקר את הצד הערבי. [דרוש מקור]

מיתוס מקובל ונפוץ הוא שבמהלך מלחמת העצמאות, חברי קיבוץ דגניה הישראלים הצליחו לעצור טנק סורי באמצעות בקבוקי תבערה. בדיקה שנערכה ב־1991 קבעה שהטנק הושבת עקב פגיעה של רקטת נ"ט שנורתה ממטול פיא"ט על ידי לוחמי חטיבת גולני שהגיעו כתגבור. בקרב לוחמי המחתרות השתרש הביטוי ההיתולי "בקבוק מולוטוב זה בקבוק מלא טוב".


מספר ארועי זריקת בקבוקי תבערה שהתפרסמו:

  • הנפגע הראשון של האינתיפאדה הראשונה דב קלמנוביץ' נכווה בכל גופו מבקבוק תבערה[2].
  • רחל וייס מירושלים ושלושת ילדיה נשרפו למוות, כאשר נסעו באוטובוס מטבריה לירושלים דרך יריחו, ונקלעו למארב בו הושלך על האוטובוס בקבוק תבערה. החייל דוד דלרוזה שניסה להצילם, נפצע קשה ונפטר מפצעיו מאוחר יותר[3].
  • פעילי שמאל וערבים בסמוך לנעלין השליכו בקבוקי תבערה לעבר חיילים[4][5]. ארוע זה הוגדר כ"עליית מדרגה בעימותים בין כוחות צה"ל לפעילי שמאל ולפלסטינים". גורמים בצה"ל אמרו כי יתיחסו לארועים שכאלה כמו לנסיון לירות בחיילי צה"ל.
  • במהלך פינוי בית שפירא בחברון אמר מפקד משטרת חברון "לראשונה השליכו המתנחלים בקבוקי תבערה לעבר כוחות הביטחון, אך למרבה המזל הם לא התפוצצו"[6][7].



מספר פעמים נעשה בישראל שימוש בתקנה 119 (שעת חירום)[8] על מנת להפקיע בית של זורקי בקבוקי תבערה ולהרוס או לאטום אותם[1]. משליכי בקבוקי תבערה נידונו לתקופות שבין 4 חודשים ל4 שנים‏‏[9].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הריסת בית, אטימת בית [1] פסקי דין של בג"ץ .‏

[[קטגוריה:אמצעי לחימה]] [[קטגוריה:הסכסוך הישראלי-פלסטיני]]