חטיבת גולני

חטיבת גולני
"חטיבה מספר 1"
פרטים
מדינה	ישראל
שיוך	חיל הרגלים הישראלי
יחידת אם	עוצבת געש
סוג היחידה	חטיבת חיר"ם
תאריכים וזמנים
הקמת היחידה	22 בפברואר 1948
מלחמות	כל מלחמות ישראל
נתוני היחידה
ציוד עיקרי	M4, תבור, אכזרית, נגמ"ש מרכבה
פיקוד
מפקדים	פירוט בהמשך הערך

דגל החטיבה

סיכת לוחם בחטיבת גולני

אתר הנצחה ומוזיאון גולני, צומת גולני, 2005

גדוד ברק של חטיבת גולני, במסדר יציאה, סמוך למבצע עובדה, מרץ 1949, המג"ד: אברהם יפה.

חטיבת גולני (חטיבה 1) היא חטיבת חי"ר סדירה בצה"ל, הנמצאת תחת פיקודה של עוצבת געש והשתתפה בכל מלחמות ישראל.

חיילי חטיבת גולני חובשים כומתה חומה עם סמל חיל רגלים ונועלים נעליים שחורות. הצבע החום מסמל את הלוחמים הראשונים של החטיבה שהיו עובדי אדמה שגויסו. דגל החטיבה הינו בצבעי ירוק וצהוב המסמל את שטחי הלחימה, גם בצפון וגם בדרום. סימלה של החטיבה שנמלא גם על תג היחידה הוא עץ הזית בעל שורשים רבים‏.

היסטוריה

מלחמת העצמאות

חטיבת גולני הוקמה ב-22 בפברואר 1948, יחד עם חטיבת כרמלי, בעקבות פיצולה של חטיבת לבנוני של ההגנה, אשר הוקמה בשנת 1947 והייתה מופקדת על הגנת צפון הארץ. חטיבת גולני, בפיקודו של משה מן (מונטג) הופקדה על האזור הצפון-מזרחי, וחטיבת כרמלי הופקדה על האזור הצפון-מערבי.

גולני השתתפה בקרבות הבלימה בעמק הירדן מול צבאות סוריה, לבנון, ירדן ועיראק. נטלה חלק במבצע דקל לשחרור הגליל המערבי וכיבוש נצרת. השתתפה במבצע חירם לסילוק "צבא ההצלה" של פאוזי אל קאוקג'י מצפון הארץ והגליל. השתתפה במבצע אסף לסילוק נקודות אחיזה מצריות בנגב המערבי ובמבצע חורב, שבו נהדפו כוחות צבא מצרים מאדמת ישראל. הייתה בין הכוחות שכבשו, במבצע עובדה, את הערבה ומפרץ אילת בסיום מלחמת העצמאות.

בלילה שבין 22-23 דצמבר 1948, במסגרת "מבצע חורב" לשחרור הנגב, נערך אחד הקרבות הידועים של החטיבה: הקרב על גבעה 86. בחצות תקף גדוד 13 את מוצב 86 המצרי אשר נמצא כשני קילומטר מזרחית למסילת הרכבת בדרך בין חאן יונס לעיר עזה. הקרב נערך בגשם עז ובמהלך הלילה הצליחו לוחמי הגדוד לכבוש את המוצב. עקב הגשמים העזים הוצפו הנחלים באזור ומנעו את הגעת שיירת התגבורת והאספקה. בבוקר פתחו המצרים בהתקפת נגד משולבת של חי"ר, שריון וארטילריה. לוחמי גדוד 13, שהיו מצוידים ברובים בלבד ומעט מאוד נשק נ"ט מסוג "בזה", נאלצו לסגת. במהלך הקרב נפצעו 35 לוחמים, 13 נהרגו ו- 10 נותרו בגדר נעדרים.

גדודי גולני בתש"ח

מספר הגדוד	שם הגדוד	הרכב	תאריך הקמה	פעילות עיקרית	מפקדים ואנשי מפתח
12	ברק	פלוגות חי"ש, פל"מים ונוטרים מבקעת כנרות, עמק הירדן והגליל התחתון "מחלקת הקומנדו"	סוף פברואר 1948	כיבוש טבריה, הקרב על ה"דגניות" (דגניה א' ודגניה ב'), ההגנה על סג'רה (אילניה), מבצע דקל ובמסגרת צה"ל מבצעי חורב ועובדה.	יצחק ברושי, רפי קוצר
13	גדעון	מתנדבי חי"ש ממשקי עמק יזרעאל ועמק בית שאן	התפצל מגדוד "דרור" באמצע מרץ 1948	כיבוש בית שאן במבצע גדעון, הנסיון לכיבוש ג'נין, כיבוש רכס הגלבוע, הקרב על גבעה 86 ליד חאן יונס במבצע חורב	אברהם יפה, אלן - מג"ד 13, יצקו בן משה - מ"פ מסייעת
14	דרור	גרעין החי"ש הוותיק בממשקי עמק יזרעאל ועמק בית שאן	דצמבר 1947	אבטחת ישובי עמק יזרעאל. ממרץ 48, רק מערב העמק. קרב טירת צבי, הגנת סג'רה, כיבוש בית לחם הגלילית	יעקב דרור
15	גורן	על בסיס סגלי הדרכה של החטיבה, התרכז בקיבוץ אלומות	מאי 1948	אבטחת ישובי המרחב ממגדל ועד אשדות יעקב. הקרב על ה"דגניות", הדיפת הצבא העירקי ליד ג'נין.	משה גורן (גורניצקי)

לאחר מלחמת העצמאות

מתוך חמישה גדודים שמנתה החטיבה נותרו רק שניים: גדוד "ברק" (12) וגדוד "גדעון" (13). בספטמבר 1956 הצטרף גדוד "הבוקעים הראשון" (51) לחטיבת גולני לאחר פירוק '"חטיבת גבעתי (חטיבה 5)". כחטיבת חי"ר סדירה השתתפה חטיבת גולני בכל מלחמות ישראל, ונפלו בחלקה קרבות קשים ביותר.

• קרב תל מוטילה: בקרב זה, שנמשך ארבעה ימים ב-2 במאי - 6 במאי 1951, נהדף כוח סורי שחדר לשטח ישראל, במחיר כבד לצה"ל: 41 הרוגים וכ-70 פצועים.
• פעולת הסבחה (מבצע "הר געש"): תקיפת מוצבים מצריים באזור ניצנה ב-2 בנובמבר 1955 על ידי כוחות "גולני", צנחנים ונח"ל.
• מבצע קדש (מלחמת סיני): נלחמה במסגרת אוגדה 77, בפיקוד אלוף חיים לסקוב בצפון סיני ובמיוחד בצומת רפיח.
• מבצע תאופיק (מבצע "חרגול"): פשיטה על הכפר תאופיק אל-תחתא, שנערכה ב-1 בפברואר 1960, כתגמול על התקפות הסורים על קיבוץ תל קציר.
• מבצע נוקייב (מבצע "סנונית"): פשיטה על המוצבים הסוריים בנוקייב, שנערכה ב-16 במרץ 1962, בעקבות התנכלות של הסורים לדייג בכנרת.
• מבצע שונה: ב-27 במאי 1965 הותקף בסיס מחבלים בח'רבת שונה בעמק הירדן.
• מבצע חולה: ב-27 באוקטובר 1965 הותקפו בסיסי מחבלים בכפרים חולה ומיס אל-ג'בייל בלבנון.
• מבצע קלעת: ב-29 באפריל 1966 הותקף בסיס מחבלים בקלעת שבעמק הירדן.
• מלחמת ששת הימים: השתתפה החטיבה בכיבוש שכם ורמת הגולן, ובקרב המפורסם על תל פאחר.
• הפשיטה על יעתר: ב-27 בדצמבר 1970 פשטה החטיבה על בסיס המחבלים יעתר ב"פתחלנד" שבדרום לבנון.
• "מבצע קלחת 4 מורחבת": ב-16 בספטמבר 1972, לאחר רצח הספורטאים הישראליים באולימפיאדת מינכן הותקפו בסיסי מחבלים ב"פתחלנד" בדרום לבנון.
• מלחמת יום הכיפורים: השתתפה החטיבה בקרב על החרמון. וכיבוש מוצב החרמון.
• מבצע יונתן: ב-4 ביולי 1976 נטלו חיילי "גולני" חלק בפעולת שחרור בני הערובה מאנטבה שבאוגנדה.
• מבצע ליטאני ב-14 במרץ 1978, בעקבות פיגוע כביש החוף, כבש צה"ל את אזור דרום לבנון דרומית לנהר הליטני. במבצע זה השתתפו לוחמי החטיבה בקרבות אל-ח'יאם, תל דהור, תל עכוש וצומת ע'נדוריה.
• מבצע שלום הגליל (מלחמת לבנון הראשונה) והשהייה ברצועת הביטחון: נטלו חיילי החטיבה חלק מרכזי בלחימה, וכן באחזקת המוצבים ברצועת הביטחון לאחר סיומה.

תרשים של לוחם גולני עם ציוד לחימה מלא, חמוש ברובה M4A1 עם מטול רימונים M203. כיום עוברת חטיבת גולני הסבה לרובה התבור CTAR.

• אינתיפאדת אל-אקצא: במהלך המלחמה בטרור הפלסטיני מספטמבר 2000 הובילה החטיבה קו התקפי וכבשה את מחנות הפליטים ג'נין, טול כרם והמוקטעה של ערפאת. חטיבת גולני הייתה החטיבה הדומיננטית ביותר במבצע חומת מגן ולמעשה כבשה את רמאללה, שכם והשתתפה בקרבות בג'נין. בנוסף פעלה החטיבה בצפון רצועת עזה וציר פילדלפי. במשך כל השנים פעילים חיילי החטיבה בגבול לבנון.
• תוכנית ההתנתקות: החטיבה לא לקחה חלק פעיל בפינוי, כיוון שהצבא חשש מסרבנות בקרב חיילי היחידה. לכן, הופקדה החטיבה על מעגל הפינוי הרביעי, שאמור להגן על הכוחות המפנים מפני אש פלסטינית. למרות זאת ואף על פי ששיעור המפקדים והחיילים הדתיים בחטיבה גבוה יחסית, השתתפו מפקדי החטיבה בביצוע תוכנית ההתנתקות שבו קציני צה"ל הידברו עם מתיישבי גוש קטיף לפני הפינוי.
• מלחמת לבנון השנייה: במלחמה בסוף שנת 2006 לקחו מספר גדודים חלק בלחימה והחטיבה איבדה למעלה מעשרה מלוחמיה. אחד הקרבות הקשים בלחימה היה בבינת ג'בייל כאשר בשבוע השלישי למלחמה גדוד 51 חדר לעיירה ונתקל בשתי חוליות מחבלים שארבו להם. בקרב זה אבדו תשעה לוחמים מהגדוד ועשרים ושבעה נפצעו.
• מבצע עופרת יצוקה: החטיבה לקחה חלק במבצע הקרקעי ברצועת עזה, במסגרת המבצע "עופרת יצוקה".

בשנת 2004 נחנך סמוך לרגבים בסיס האימונים החדש של החטיבה (בא"ח גולני) להכשרת טירונים, אימון בסיסי ואימון מתקדם. הבסיס בתכנונו של האדריכל שמואל שילה היווה פריצת דרך התכנון בסיסי צה"ל, דבר שלווה בשיפור תנאי החיילים והאימונים.

מוזיאון גולני ואתר ההנצחה ללוחמי החטיבה שנפלו בקרב נמצא בצומת גולני שבגליל. עם לוחמי החטיבה נמנות דמויות מופת שפעולותיהן משמשות כמורשת קרב לחיילי צה"ל, כדוגמת אורי אילן שנפל בשבי הסורי והעדיף את המוות על גילוי סודות צבאיים ורועי קליין סמג"ד 51 במלחמת לבנון השנייה שנהרג בקרב בבינת ג'בייל לאחר שזינק על רימון יד כדי להציל את חייליו.

יחידות גולני

גדוד 12 (ברק)

גדוד 12, המכונה גם גדוד ברק, נקרא על שם השופט ברק בן אבינועם שהכריע את סיסרא ומרכבות הברזל בעמק הקישון. מספרו של הגדוד משקף שהוא הגדוד השני בחטיבה מספר 1. בגדוד ישנן 5 פלוגות: מפקדה("גמלי הפרא"), מסייעת ("סוסי הפרא"), פלוגה א' ("אריות הפרא")- פלוגת מסלול , פלוגה ב' ("נשרי הפרא") ורובאית ג' ("אווזי הפרא").

הגדוד מפורסם בזכות כיבוש מוצב תל פאחר במלחמת ששת הימים, השתתפות בקרבות ביום הכיפורים ושלום הגליל וכיבוש מחנות הפליטים והערים במהלך מבצע חומת מגן. ארבעה ממפקדי הגדוד נפלו בקרב. בין מפקדי הגדוד נמנים: אודי בן חמו, פיני יוסף, עמית פישר , גיא הלוי, מרדכי כהנא, אורן אבמן, דן חפץ, שלומי כהן, חגי פלג, חוסיין עלי עמאר, משה תמיר, יריב קריגר, אפי עידן, נמרוד רן, אמיר מי-טל, ניצן נוריאל, מוטי שפס, ברוך שפיגל, אפי איתם, צבי פולג, עמנואל הרט, ארוין לביא, יעקב שחר, אמיר ראובני, יקותיאל אדם, מוסה קליין, אורי בר-רצון, שמואל אמיר, יצחק ברושי.

גדוד 13 (גדעון)

גדוד 13, המכונה גם גדוד גדעון, נקרא על שמו של השופט גדעון בן יואש, מכיוון שבראשיתו, תפס הגדוד את גזרת בקעת בית שאן, שהייתה נחלתו של גדעון. מספרו משקף שהוא הגדוד השלישי בחטיבה 1. בגדוד ישנן 5 פלוגות: מפקדה, מסייעת ("חיות הפרא"), מבצעית א'("אריות הזעם"), מבצעית ב' ("קופי הדממה") ומבצעית ג' ("טורפי הלילה"). (בעבר במקום 2 פלוגות מבצעיות הייתה קיימת בגדוד פלוגה רובאית א' ("שליחי השטן") אך היא פורקה במסגרת רה-אורגניזציה של הפלוגות.)

את קורות גדוד 13 במלחמת העצמאות מתאר הסופר ישראל זמיר בספרו "לכבות את השמש". הסופר היה לוחם בפלוגה המסייעת בפיקודו של ישראל (יצקו) בן משה והספר כולו מוליך אל הלילה בו נערך הקרב על מוצב 86 המצרי ליד חאן יונס במסגרת מבצע "חורב". בין מפקדי הגדוד נמנים: אלישיב בהרב, אבינועם סטולוביץ, אורן כהן, יואב מרדכי, רפי מילוא, ניר סלומון, רביב ניר, תמיר ידעי, ניר רגב, אור יואלי, יוסי היימן, קובי מרום, גדי אייזנקוט, משה קפלינסקי, יאיר נוה, משה צין, פנחס נוי-אלוש, אילן בירן, אורי שגיא, מנחם עינן, אמיר דרורי, זאב שחם, יהודה גולן, שלמה אלטון, שמואל צוקר, יהודה גביש, מנחם אבירם רחבעם זאבי, אברהם יפה.

גדוד 51 (הבוקעים הראשון)

גדוד 51, המכונה גם גדוד הבוקעים הראשון, נקרא לזכר העובדה שהיה הגדוד הראשון שהבקיע את הדרך לנגב שהיה נצור בעת מלחמת העצמאות (מבצע יואב). הגדוד היה במקור הגדוד הראשון בחטיבת גבעתי 5 , וביצע את מעברו לגולני בספטמבר 1956. בגדוד ישנן 5 פלוגות: מפקדה, רובאית ב' ("הסמוראי האחרון"), מסייעת ("המוהיקנים", "רוחות הצפון"), רובאית א' ("אחרוני האפצ'ים") ורובאית ג' ("הוויקינגים").

הגדוד לקח חלק פעיל בכל מערכות ישראל ועלה לכותרות מספר פעמים בשל חלקו בכיבוש החרמון במלחמת יום הכיפורים, בשל שני אירועים בגזרה המזרחית בדרום לבנון בחודש אוקטובר 1995 בהם איבדה הפלוגה המסייעת של הגדוד תוך שלושה ימים תשעה מחייליה, ביניהן מפקד הפלוגה וסגנו, ובשל אחד הקרבות הקשים שהתרחשו במלחמת לבנון השנייה, קרב בינת ג'בייל, שבו איבד הגדוד שמונה מלוחמיו ומאוחר יותר גם עוטר בשישה עשר צל"שים פרטניים שונים ובנוסף צל"ש גדודי. בין מפקדי הגדוד נמנים: שי קלפר, שוקי ריבק, דוד זיני, יניב עשור, יובל ג'רבי, אופק בוכריס, אבי פלד, אילן אטיאס, יובל בזק, אלון פרידמן, שוקי שחרור, שמואל זכאי, ארז גרשטיין, אילן הררי, יואב גולן (לוי), גיורא ענבר, ראובן אליעז, גבי אשכנזי, גבי אופיר, ציון זיו (זלוף), בני ענבר, אורי שילה, יהודה פלד, מאיר פעיל.

גדוד הסיור של גולני

גדוד הסיור של חטיבת גולני (המכונה גם גדס"ר גולני) מורכב משלוש פלוגות ייעודיות: פלוגת סיור (פלס"ר), פלוגת נגד טנקים (פלנ"ט. נקראת גם עורב), ופלוגת חבלה והנדסה (פלחה"ן). בעבר כלל הגדוד גם פלוגת חיל קשר (פלחי"ק), אולם זו אינה שייכת עוד לגדס"ר, והיא כפופה לפלוגה המסייעת של גדוד 12.

הקמת היחידה במתכונתה הנוכחית נעשתה, בדומה לשאר גדס"רי החי"ר, בשנת 2001. בראשית התגלה חוסר אחידות בהסתגלות הפלוגות העצמאיות לשעבר למבנה החדש. בעוד פלוגות הנ"ט והחה"ן קיצרו את מסלולי ההכשרה מ-20 חודשים לשנה, ופעלו תחת מפקדה משותפת אחת, המשיכה פלוגת הסיור להחזיק מפקדה ששייכת לה בלבד, ומסלול ההכשרה שלה התפרש על 20 חודשים.

במהלך אינתיפדת אל-אקצא ומבצע חומת מגן פעלו היחידות בלחימה בערים הפלסטניות, במאוחד או בנפרד. בשנת 2003 קיבל מפקדה הראשון של היחידה המאוחדת, סא"ל רון וייזל, צל"ש‏ לאחר שורה של מבצעים באיו"ש ובעזה, כולל מבצע מיוחד בשכונת סג'עיה ברצועה. בשנים 2004 ו-2005 פעלה יחידה גם ברצועת עזה, קודם שבוצעה תוכנית ההתנתקות, בין היתר במבצעים "קשת בענן" לאחר אסון הנגמ"שים וכן מבצע ימי תשובה בתגובה לירי הקאסמים על שדרות. בד-בבד נמשך תהליך האיחוד בין הפלוגות תחת מסגרת אחת.

כמו כן הוחלט על שני שינויים נוספים - היחידה החדשה תיקרא מעתה "סיירת גולני" (ככינויה לשעבר של הפלס"ר)^{[דרוש מקור]}, וכל הלוחמים יענדו סמל חדש, שיאגד בתוכו את שלושת הסמלים הקודמים - הנמר של הפלס"ר, הטיל של הפלנ"ט והפיצוץ של הפלחה"ן.

בשנת 2005 שונה מסלול ההכשרה כך שכל הלוחמים עוברים מסלול דומה, מלבד הפרק הייעודי בן 16 החודשים, ב"שטח אש 100". המסלול כולל אימוני חי"ר מתקדמים כגון : לוחמה בטרור, ניווטים, צניחה, סיור וקרב מגע. מסלול ההכשרה של כל הפלוגות דומה ברובו, אך בעוד הפלס"ר מתמקדת באימוני לוט"ר וסיור, הפלנ"ט עוברת הכשרת טילי עורב , והפלחה"ן - הכשרת חבלה .

ב-2006 השתתפה היחידה במלחמת לבנון השנייה. ב-23 ביולי נכנסו כוחות החטיבה לעיירה בינת ג'בל במבצע שנודע מאוחר יותר כקורי פלדה 2. במהלך הלחימה היו לוחמי הגדס"ר מעורבים בשני אירועים בולטים: כוח גדול מהפלנ"ט נפגע מירי דו צדדי כששהה בבית בעיירה במהלכו ניהלו קרב חילוץ קשה‏, והשתתפות בקרב של גדוד 51 בעיירה על ידי לוחמי הפלס"ר והפלחה"ן. לאחר מכן ניהלה היחידה קרבות בכל ימי המלחמה, תחת פיקוד מח"ט גולני.

אירוע נוסף קרה לאחר הפסקת האש, במהלכה איתר כוח של הפלנ"ט בונקר גדול ומוסווה של חזבאללה סמוך לגבול עם ישראל, שאותו פוצץ כוח מהפלחה"ן^{[דרוש מקור]}.

לוחמי היחידה השתתפו גם במבצע עופרת יצוקה בצפון הרצועה.

בוגרי היחידה במילואים מאיישים את פלוגות הסיור של חטיבות החי"ר במילואים.

מפקדי הגדס"ר היו: רון וייזל, אסף ישראלי, יואב ירום, רסאן עליאן, אורן כהן, קובי הלר.

פלנ"ט גולני

יחידת הנ"ט (עורב) של החטיבה הוקמה בשנת 1974, על ידי מיקי מוסברג, לאחר מלחמת יום הכיפורים, על ידי לוחמים מהפלוגות המסייעות של כל גדוד. היחידה היא בגודל של פלוגה, והוספו לה כיתת סיור וכיתת מרגמות.

במלחמת שלום הגליל השתתפה בכיבוש כפר-סיל, בסיוע כוחות שריון.

במהלך שהות צה"ל ברצועת הביטחון איישו הלוחמים עמדות של טילי עורב במוצבים השונים, או שיצאו למארבים רגליים כשהם נושאים את מערכת הטיל על גבם. בשנת 1994 נחטף חייל היחידה נחשון וקסמן על ידי מחבלי חמאס ונהרג מאוחר יותר בקרב החילוץ הכושל.

תחת גדוד הסיור של החטיבה, שהקמתו החלה ב-2002, השתתפה היחידה באינתיפדת אל-אקצא ובמבצע חומת מגן, בלחימה בערים הפלסטניות, בין היתר בג'נין ובכיבוש המוקטעה ברמאללה.

לאחר מכן השתתפה בלחימה בעזה בשנים 2004-2005, ושוב לאחר מכן במבצע גשמי קיץ לאחר חטיפתו של גלעד שליט. במלחמת לבנון השנייה נלחמה היחידה, בין היתר בבינת ג'בל, שם נפגע כוח גדול של היחידה מירי דו צדדי, חלקו פונה במבצע חילוץ מורכב ושאר היחידה המשיכה בלחימה עד יומה האחרון של המלחמה.

פלחה"ן גולני

סמל פלחה"ן גולני עד לשנת 2001

פלוגת החבלה והנדסה של חטיבת גולני הוקמה בשנת 1965 על ידי ריכוז של 50 חיילים משלושת גדודי החטיבה במסגרת גדוד 601 של הנדסה קרבית. בשנת 1978 הוקמה הפלוגה הסדירה על ידי המח"ט אמיר ראובני, באישור יאנוש בן גל, סגל הפלוגה הוקם על ידי פיני דגן (ששימש כמ"פ הראשון של הפלוגה) ו-17 לוחמים מקורס מ"כים שנשלחו להכשרה בקורס משק"י חבלה בבית הספר להנדסה צבאית באדוריים.

במלחמת ששת הימים סייעה הפלוגה לגדוד 12 ולגדוד 51 והתלוותה אליהם בכל מסלול קרבות החטיבה. בשבוע הראשון של הלחימה נכנסה הפלוגה, יחד עם גדוד 12, לג'נין וטובאס ועם כוחותיה עלו עם גדוד 51 לתל עזזיאת. במהלך הלחימה עלו כ-10 חיילים מהיחידה לרמת הגולן בכביש הנפט תוך הפגזות קשות למרגלות תל פאחר. במלחמת יום הכיפורים נלחמה פלוגת המילואים של היחידה בגיזרה הצפונית של רמת הגולן, כבשה את חאדר למרגלות הר החרמון, את בית ג'ן, מזראת וכן שימשה ככוח סיור, פינוי ובדיקת צירים של החטיבה. כמו כן עזרו כוחות הפלוגה בליווי שירות אספקה, בבדיקה וניקוי של מעברי מים ממולכדים, בדיקת בונקרים ומחסני תחמושת ממולכדים, בפיצוץ טנקי אויב, מיקוש השטח המפורז בין ישראל לסוריה, וכיבוש החרמון הסורי במקביל לכיבוש החרמון הישראלי. במלחמת שלום הגליל פוצלה הפלוגה לשניים: כוח מ"פ החה"ן יחד עם חיילי גדוד 51 וחלק מלוחמי הסיירת חצו את נהר הליטני והשתתפו בכיבוש מבצר הבופור ויעדי מחבלים השולטים בסביבתו, ולאחר מכן בכיבוש וטיהור נבטיה. הכוח השני של היחידה נע לכיוון נבטיה, וביצע חסימות על צירי הבריחה האפשריים של המחבלים מכיוון מערב וצפון.

ליחידה בסיס קבע בצפון מדינת ישראל.

פלחי"ק גולני

סמל הפלחי"ק של גולני

(פלוגה 351) היא פלוגת הקשר (פלחי"ק) של חטיבת גולני. היחידה נקראת "פלוגה" משום שהיא מורכבת מלוחמים ומתומכי לחימה גם יחד, ומכילה שני צוותי לוחמים: אחד הוא צוות לוחם והשני הוא צוות בהכשרה (כיום נקרא מחלקה ולא צוות). לוחמי הפלחי"ק בחלקם הם קשרי מח"ט ואחרים משמשים ככוח מחפה למח"ט. הפלוגה אחראית על תפעול חפ"ק המח"ט ואבטוחו האישי של המח"ט והקשרים שלו בחירום ובמלחמה, ובבט"ש היא מחלקה לוחמת בפלוגת המסייעת של גדוד 12 . בחירום נותנת מחלקת הפלחי"ק מענה לגדודי החטיבה מבחינת תקשוב ולוגיסטיקת תקשוב.

הגיוס לפלחי"ק מתבצע פעם בשנתיים. דרכי בחירת הלוחמים ליחידה אינן גלויות. ההכשרה שעוברים לוחמי הפלחי"ק כוללת טירונות ואימון מתקדם בפלוגת הטירונים של גדוד 12 בבא"ח גולני, ובנוסף קורסים ייעודיים כגון קורס לות"ם חי"ר, ניווט, לש"ב, לו"ז, סבך, צניחה, וכדומה.

היחידה איבדה שישה מחייליה באסון המסוקים בשאר ישוב ב-1997. מדי שנה נערך "מרוץ השישה" לזכרם.

פלס"ר גולני

סיכת לוחם סיירת גולני - דמות נמר מעופף

פלס"ר גולני היא פלוגת הסיור של חטיבת גולני, או בשמה הנוסף: סיירת גולני.

במסגרת ארגון מחדש של חטיבות החי"ר שהוזכר לעיל, הוכפפה גם פלוגת הסיור למפקדת הגדס"ר. טרם השינוי, היה מסלול הפלס"ר ארוך יותר (שנה ושמונה חודשים) וכלל קורס מכ"ים ותכנים מורחבים יותר בתחום הניווטים ולוחמת החי"ר. כיום אורך מסלול הלוחם שנה וארבעה חודשים, בהם הוא עובר קורס לוט"ר, מו"ס, צניחה, אימוני קרב מגע, ניווטים רבים, ולוחמת חי"ר. בסיסה הוא מחנה שרגא, ושטח האימונים שלה הוא שטח 100 בצפון הארץ בו נערכת טירונות היחידה של חיילי הפלוגה. הפלס"ר משמשת כיחידת ההתערבות של פיקוד צפון, ומקיימת כוננות מתמדת כל השנה, כמענה לאירועי טרור. מוטו היחידה : "לכל מקום שנרצה, בכל דרך שנבחר.".

הפלס"ר השתתפה במספר רב של פעולות, אשר המפורסמת מכולן היא כיבוש הבופור בלבנון, במלחמת שלום הגליל (1982). בפעולה זו נהרג מפקד הסיירת, רס"ן גוני הרניק. היחידה גם פעלה בקרב תל פאחר, במבצע נוקייב, הקרב על החרמון, בו נהרג מ"פ היחידה רס"ן שמריהו ויניק, במבצע אנטבה, בכיבוש המוקטעה ברמאללה, ובקרבות מפורסמים רבים אחרים.

בין לוחמי הפלס"ר היה גם אורי אילן, בן קיבוץ גן שמואל שבשנת 1955 נתפס בשטח סוריה במהלך משימה והתאבד בכלא הסורי.

בין מפקדי היחידה בעבר: רפי קוצר (מפקדה הראשון כחלק מגדוד ברק במהלך מלחמת העצמאות), משה פלד, אריק שרון, יוסף קסטל, צביקה עופר שקיבל את אות הגבורה בהיותו מפקד הסיירת במבצע נוקייב ונהרג במרדף אחרי מחבלים בבקעת הירדן, יהודה גולן, אמיר מי-טל שנפל במבצע כחול וחום כמפקד גדוד ברק של חטיבת גולני, אורי שגיא, יהודה פלד (יודקה), יעקב אור, משה קפלינסקי, אפי איתם, אסי שלגי, גיורא ענבר, משה (צ'יקו) תמיר, שגב מנדלסון זוהר דביר וארז גרשטיין שנפל כמפקד יק"ל.

יחידת אגוז

ערך מורחב - יחידת אגוז

יחידת "אגוז" - "אנטי גרילה ולוחמה זעירה" היא יחידת הקומנדו של זרוע היבשה של צה"ל והיא יחידה התנדבותית מובחרת. יחידת אגוז היא יחידה מיוחדת בתוך חטיבת גולני, המתמחה בלוחמה זעירה (לו"ז) ובלוחמת גרילה. היחידה נמצאת תחת פיקוד הצפון. יחידת אגוז היא היחידה היעודית היחידה בצבא השייכת לחטיבה סדירה.

במקור נועדה היחידה ללחום בטקטיקה של לוחמת גרילה כנגד ארגון החזבאללה ברצועת הביטחון שבדרום לבנון. היא מתמחה בלחימה בשטח סבוך, בשדאות ובהסוואה. נסיונה הרב של היחידה בלחימה מול כוחות לא סדירים, במיוחד מול חזבאללה בדרום לבנון, השפיע רבות על תורות הלחימה של חטיבות החי"ר והיחידות המיוחדות בצה"ל. היחידה היא יחידה ניידת וכיום אין לה גזרה מיוחדת. נוכחותה מורגשת בעיקר בגזרת לבנון ובשטחים.

אתר ההנצחה של היחידה, על גלגוליה השונים, נמצא בנבי חזורי שבצפון רמת הגולן.

מפקדי החטיבה

שם	תקופת כהונה כמח"ט	הערות
משה מן	פברואר-מאי 1948	המפקד הראשון, פרש בעקבות מות אשתו
מישאל שחם	מאי-יולי 1948
נחום גולן (שפיגל)	1948-1950
דן לנר	1950	לימים אלוף
אברהם יפה	1950-1951	לימים אלוף וח"כ
מאיר עמית (סלוצקי)	1951-1952	לימים ראש המוסד
אסף שמחוני	1952-1954	לימים אלוף פיקוד הצפון נהרג בתאונת מטוס לאחר מבצע קדש
יששכר שדמי (ישכה)	1954-1955
חיים בן-דוד (חב"ד)	1955-1956
בנימין גיבלי	1956-1957
אהרון דורון (ארווין)	1957-1958
אלעד פלד (רייספלד)	1958-1960	לימים ראש אג"ם, מפקד המכללה לביטחון לאומי ומפקד אוגדה 36
אהרן יריב (רבינוביץ)	1960-1961	לימים ראש אמ"ן
מרדכי גור	1961-1963	לימים הרמטכ"ל ה-10
אורי בר-רצון	1963-1965
שלמה אלטון	1965-1966	נהרג במלחמת ששת הימים
יונה אפרת (הופרט)	1966-1968	מפקד החטיבה במלחמת ששת הימים
יקותיאל אדם	1968-1970	לימים סגן הרמטכ"ל, נהרג במלחמת לבנון הראשונה
יהודה גולן	1970-1972	לימים תת-אלוף
אמיר דרורי	1972-1974	מפקד החטיבה במלחמת יום הכיפורים
אורי שמחוני	1974-1975	לימים אלוף
חיים בנימיני	1975-1976	לימים תת-אלוף
אורי שגיא (איזנברג)	1976-1977	לימים אלוף וראש אמ"ן
אמיר ראובני	1977-1978	לימים תת-אלוף
דוד כץ	1978-1980	לימים תת-אלוף
אילן בירן	1980-1981	לימים אלוף
ארוין לביא	1981-1982	מפקד החטיבה במלחמת לבנון הראשונה
עמנואל הרט	1982-1984	לימים תת-אלוף
צבי פולג (פרקש)	1984-1986	לימים תת-אלוף וראש עיריית נתניה
גבי אופיר	1986-1987	לימים אלוף
גבי אשכנזי	1987-1988	לימים הרמטכ"ל ה-19
ברוך שפיגל	1988-1990	לימים תת-אלוף
משה צין	1990-1991	לימים תת-אלוף
יאיר נוה	1991-1993	לימים סגן הרמטכ"ל
משה קפלינסקי (קפלן)	1993-1995	לימים שימש כסגן הרמטכ"ל
ארז גרשטיין	1995-1997	לימים תת-אלוף, נהרג בלבנון
גדי אייזנקוט	1997-1999	לימים אלוף פיקוד צפון
שמואל זכאי	1999-2001	לימים תת-אלוף
משה תמיר (צ'יקו)	2001-2003	לימים מפקד אוגדת עזה
ארז צוקרמן	2003-2005	לימים תת-אלוף
תמיר ידעי	2005-2008	מפקד החטיבה במלחמת לבנון השנייה
אבי פלד	2008-2010	מפקד החטיבה במבצע עופרת יצוקה
אופק בוכריס	2010-	מפקד החטיבה הנוכחי

ציונים לשבח

• צל"ש רמטכ"ל - מאת הרמטכ"ל משה יעלון הוענק ליחידת אגוז בתאריך 14.4.2005 על פעילותה המבצעית בשנת 2004. במבצעים הרבים בהם השתתפה היחידה היא הגיעה להישגים מבצעיים מרשימים, הפיקה לקחים והשכילה להנחילם לכלל היחידות המשתתפות בלחימה (1)
• צל"ש אלוף - מאת אלוף פיקוד הדרום יואב גלנט הוענק לגדוד הבוקעים הראשון (51) בתאריך 27.4.08 על לחימה ממושכת ברצועת עזה תוך גילוי יוזמה, נחישות, דבקות במשימה וחתירה לניצחון (2)
• צל"ש אלוף - מאת אלוף פיקוד הצפון גדי אייזנקוט הוענק לגדוד הבוקעים הראשון (51) בתאריך ספטמבר 2007 על שהראה רעות, נחישות, מקצועיות ואומץ לב במהלך מלחמת לבנון השנייה (3)
• צל"ש אלוף - מאת אלוף פיקוד הצפון הוענק לסיירת גולני בשנת 1997 (4)
• צל"ש אלוף - מאת אלוף פיקוד הצפון עמירם לוין הוענק לסיירת גולני בשנת 1996 על הנחישות והיוזמה בתכנון, התעוזה ואומץ הלב, במבצע בשטח לבנון (5)

אמצעי לחימה

חטיבת גולני מצוידת כיום באמצעי הלחימה הסטנדרטיים של חיל הרגלים הישראלי ובנוסף גם בנגמ"שי ה"אכזרית" והמרכבה "נמ"ר" הכבדים, הנחשבים לכלים מהממוגנים ביותר שבשימוש צה"ל.

החל משנת 2008 הנשק האישי התקני של לוחמי החטיבה הוא רובה הסער (רוס"ר) תבור מדגם "קומנדו" ("מקוצר").

אמצעי לחימה אחרים בהם מצוידים לוחמי החטיבה:

• מקלעי מאג ונגב
• רובי צלפים רמינגטון M-24, בארט M82A1,‏ SR-25 ו-H-S Precision Pro Series 2000 HTR
• רקטות נ"ט לאו M-72,‏ RPG-7 והמטאדור
• טילי נ"ט עורב וגיל

• 

  נגמ"ש כבד אכזרית

• 

  נגמ"ש מרכבה נמ"ר

• 

  תבור קומנדו

• 

  רובה צלפים רמינגטון M-24

צבע הכומתה

צבע הכומתה חום. הצבע נקבע לחטיבה ב-1976. לפני כן היו הכומתות של גולני בצבע שחור. אל"מ יום-טוב חזן היה אז מפקד היחידות המיוחדות של החטיבה, סיפר: "עשינו מלחמת חורמה כדי לקבל כומתה משלנו, שלא נהיה דומים לג'ובניקים. רפול ז"ל היה הקחצ"ר, והוא אמר לנו 'לכו תקבעו צבע'. נתתי לו ארבע אפשרויות והוא פסל את כולן מכל מני סיבות 'רפוליות'. הוא אמר לי: 'לך תסתובב בין היחידות, שהחיילים יחליטו'. הם רצו חום כי זה מסמל את הקשר שלנו לאדמה". הפעם הראשונה שחולקה הכומתה הייתה בסף אימון קיץ במדבר יהודה. המח"ט חיים בנימיני חילק אותה לקצינים והמג"דים חילקו לחיילים

לקריאה נוספת

• מוטה הר-לב, גולני שלי - סיפורה של חטיבה מס' 1, ירושלים: הוצאת דני ספרים.
• משה גבעתי, שלוש לידות בספטמבר, תל אביב: הוצאת מערכות וההוצאה לאור של משרד הביטחון, תש"ן-1990.
• אביחי בקר, אינדיאנים על גבעה 16 - פלוגה בקרב החרמון, תל אביב: הוצאת משרד הביטחון, 2003. - סיפורה של פלוגה ג' בגדוד 51 של חטיבת גולני במלחמת יום הכיפורים.
• אלישיב אורן, אלי פסגות, תל אביב: הוצאת משרד הביטחון. - סיפור חייו של סא"ל אמיר מי-טל, מפקד סיירת גולני ומג"ד "ברק", שנהרג בלבנון בעת מבצע כחול וחום - פשיטת כוחות צה"ל על יעדי מחבלים בנועיימה, בדצמבר 1988.
• אור ספיבק, גולני של מי, הוצאת סצנה. - סיפורו של חייל מעט רחפן ולא יוצלח בפלוגה הרובאית 12 של גולני.
• משה "צ'יקו" תמיר, מלחמה ללא אות, תל אביב: הוצאת משרד הביטחון. לבנון מ-85 ועד הנסיגה ב-2000 ממבט עיניו של חייל ומפקד.
• אהוד ערן, תמצית געגוע: סיפורו של ארז גרשטיין והמלחמה בלבנון, תל אביב: הוצאת ידיעות ספרים, 2007 - סיפורו של מפקד הסיירת ומח"ט גולני שהיה לקצין הבכיר ביותר שנהרג אי פעם בלחימה מול חזבאללה.
• עשהאל לובוצקי, מן המדבר והלבנון, תל אביב: הוצאת ידיעות ספרים, 2008, סיפורו של מפקד מחלקה מגדוד 51 של גולני במלחמת לבנון השנייה.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חטיבת גולני

• האתר הרשמי
• אתר גדס"ר גולני
• אתר עמותת פלחה"ן גולני
• כתבה על ארז צוקרמן (2003-2005), אתר מעריב
• דף חטיבת גולני באתר יחידה- אתר יחידות צה"ל
• סיירת גולני ויחס"ר גולני באתר יחידה- אתר יחידות צה"ל
• יותם לאור, הנמר שואג, סרט וידאו, אתר זרוע היבשה (צה"ל)
• האתר הרשמי של סיירת גולני
• אתר נוסף לגדס"ר גולני
• כתבה ב"בלייזר"
• אתר של קבוצה שבדית המחקה את סיירת גולני במשחקי מלחמה
• אמיר בוחבוט, "והפז"ם דופק: סיירת גולני חוגגת 60 שנה", nrg, ‏ 28 באוגוסט 2010
• אנשיל פפר, "גולני גולני שלי: יום הולדת 60 לסיירת", הארץ, ‏ 3 בספטמבר 2010
• נתנאל רוזמן, "גולני שלהם"
• אלי לנדאו, "גולני" היא "כל ישראל", מעריב, 10 ביוני 1966
• אמיר בוחבוט, גולני שלי: איך הפכה הכומתה החומה למבוקשת בצה"ל, וואלה, ‏ 26.11.2011.

הערות שוליים

חטיבות חיל רגלים סדירות בצה"ל
חטיבת גולני • חטיבת הצנחנים • חטיבת הנח"ל • חטיבת גבעתי • חטיבת כפיר