משתמש:תכלת בראוט/קמליון אפקט (אפקט הזיקית) chameleon effect

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

[1]קמליון אפקט (אפקט הזיקית) chameleon effect, בהשאלה מתחום הזאולוגיה, הוא מונח מתחום הפסיכולוגיה החברתית, המתאר a בלתי מודע של התנהגות לא מילולית של אדם את זולתו.

אפקט הזיקית הוא מונח מתחום הפסיכולוגיה החברתית המתאר חיקוי של התנהגויות לא מילוליות בין בני אדם כמו הבעות פנים, תנוחות גוף, טון הדיבור והתנהגויות נוספות. את המונח טבעו החוקרים צ'רטר ובראף Chartrand and Bargh. אפקט הזיקית מפריע וממסך מפני אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש את הסימנים להימצאות אוטיזם ולקויות למידה קרובות בעיקר בקרב בנות אך גם בקרב בנים בתפקוד גבוה

כאן יופיע תוכן הערך. ניתן לחלק זאת באמצעות כותרות כדלהלן.

אפקט הזיקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושג מתחום הפסיכולוגיה החברתית, מתאר את היכולת וההתנהגות של אנשים להעתיק התנהגויות לא מילוליות כגון הבעות פנים, תנועות גוף ואפילו טון דיבור של העומדים מולם. אפקט הזיקית משמש לדידם 'דבק חברתי', נקרא גם https://en.wikipedia.org/wiki/Mirroring_(psychology)

צ'ראטרנד ובראף[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה 90 החוקרים צ'ארטרד ובארף Chartrand and Bargh https://en.wikipedia.org/wiki/John_Bargh המדגימים את אפקט הזיקית ומוכיחים את יעילותה של ההתנגות החקיינית בחברת בני אדם. החוקרים הושיבו נסיינים ושחקנים לשיחה תוך כדי ביצוע תנועות גוף יזומות. הפגישות והשיחות צולמו והחוקרים הראו והכיחו כיצד המרואיינים חיקו תנועות גוף שונות. החוקרים שאלו לשם מה נחוץ מנגנון זה, והגיעו למסקנה כי חיקוי (mimicry) ושיקוף (mirroring) הן התנהגויות המחזקות את https://explorable.com/chameleon-effect ותחושת הלכידות, הן מעניקות למודל החיקוי תחושת הערכה והערצה מחד ולחקיין הזדמנות לחוש טוב יותר את רגשותיו של המודל.

נוירוביולוגיה וחיקוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרים סבורים שנוירוני מראה המצויים בקליפת המח הם האחראיים לתהליכי למידה הכוללים חיקוי. תפקיד קליפת המח הוא לקלוט מידע מן החושים ולשלוח פקודות מוטוריות לשרירים, תהליך שהוא בבסיס החיקוי. תהליך תכנון וניהול הפעולות מתבצע כפי הנראה באונה הקדם-מצחית בה משערים מדענים ניכרת השונות הנוירולוגית בין אנשים שונים בתחום הקשב והזיכרון קצת המועד. קליפת המח הקדם מצחית מהווה למעשה פתח הכניסה לזיכרון ולתהליכי אוטומטיזציה ותלויה במוליך העצבי נוירואדרנלין אך יותר מזאת בדופמין. שונות נוירולוגית המובילה לשינוי תפקודי יכולה לנבוע משינוי ברמות הדופמין באונה זו.

פגיעה ביכולת החיקוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יכולת החיקוי בעיקר של הבעות פנים יכולה לנבוע מנזק שנגרם לתאי עצב בעת ניתוח פלסטי, מפגיעה פיזית במערכת העצבים ההקפית (פריפראלית) , מפגיעה ב'נוירוני המראה' או משונות נוירולוגית כמו אוטיזם. בעוד שמחלות ופגיעות מכניות בתאי עצב מפריעים לחיקוי מצד הביצוע, אוטיזם מפריע לחיקוי בצד זיהוי המבע ופירושו. אנשים המאובחנים על הקשת האוטיסטית, מתקשים בהבחנה במבעים לא מילוליים כמו הבעות פנים ותנוחות גוף ועל כן יתקשו להעתיק אותם, בשל כך לעיתים התנהגותם תראה מוזרה והם יפסידו הן את היכולת לגייס את הזולת והן את היכולת לחוש כמותו. כיום חוקרים מחפשים את האיזור במח האחראי על יכולת החיקוי כדי לנסות ולמצא פתרונות למי שאינם יכולים לבצע את החיקוי.

קמליון אפקט ומגדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבין המאובחנים על הקשת האוטיסטית יש יותר בנים מאשר בנות בשיעור של 1:4 ועד לשנים האחרונות רווחה הטענה כי התחום האוטיסטי בו נמצאות בנות הוא התפקוד הנמוך יותר בספקטרום. ברבות השנים אובחנו יותר נשים בתחום הגבוהה של הקשת האוטיסטית, זה המכונה עדיין תסמונת אספרגר ב DSM 4 , מתוכן במה שמכונה late diagnosis, אחדות מהן אובחנו יחד עם ילדיהן. רבים מתפלאים כיצד ייתכן שאותן נשים "חמקו מהראדר"https://taniaannmarshall.wordpress.com /2013/03/27/flying-under-the-radar-girls-and-women-with-aspergers-syndrome-2/ במשך שנים, והסיבה הנראית לעיין נעוצה כפי הנראה ביכלתן לבצע את תהליך החיקוי המכונה אפקט הזיקית באופן כמעט מודע.התנהגות זיקיתית מפריעה לתהליך האבחון המתוקף בעיקר על בנים.

אפקט הזיקית והספקטרום האוטיסטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יכולת החיקוי של אנשים (ופרימטים אחרים) היא מנגנון למידה חשוב ויעיל. אנשים המאובחנים על הרצף האוטיסטי בעלי אינטיליגנציה ממוצעת ומעלה עשויים להשתמש ביכולת זו ולהתמחות בה כדי לפצות על קשיהם. בתהליך האבחון של ילדים קטנים לספקטרום האוטיסטי כישורי החיקוי הם אחד המנבאים החשובים ליכולת ההתקדמות והלמידה הכללית. החיקוי מהווה תקווה חשובה לילדים בעלי לקות תקשורתית. מי מבין האוטיסטים שיצליחו להתמחות ולהצטיין בחיקוי יכולו לתעתע בסביבתם עד כי יהיה קשה להאמין בקיום הלקות. בנות ונשים בספקטרום האוטיסטי מצטיינות במיוחד ביכולות חיקוי חברתיות, ועל כן לעיתים קשה יותר לאבחן את לקותן המתעתעת.[2](דקה 36)

אפקט הזיקית בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסופר רומן גארי שכתב ספרים תחת מספר 'שמות עט' נחשב כבעל יכולת ללבוש זהויות שונות. פסאודונים המפורסם שלו היה 'אמיל אז'אר'

בסדרה 'הגשר' דמות החוקרת סאגה נורן המגולמת על ידי השחקנית סופיה הלין היא הבלשית במחלק הרצח במאלמות. דמותה של דאגה נחשבת כאישה בעלת תסמונת אספרגר.

הסרט "רואה החשבון" שגיבורו הוא אוטיסט בתפקוד גבוה שעובד כרואהhttps://www.youtube.com/watch?v=qpitsA-0pBQ חשבון גאון נראה לעיתים כ'אחת האדם' ולעיתים ברור לצופה שהוא מוזר.

שרלוק הולמס בסדרה שרלוק המגולם על ידי השחקן בנדיקט קמברבאץ' נחשב כבעל תסמונת אספרגר, שמרבית הזמן מצליח לתפקד כשאר האנשים ולהראות כבעל חיי חברה ובייתר הזמן מסתגר בביתו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

https://www.youtube.com/watch?v=lOciA54T1Kc

דבק חברתי https://www.youtube.com/watch?v=gsUTBkRD47s תמצית בסרטון

https://explorable.com/chameleon-effect הניסוי של צ'רטרד ובראף

https://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/med_and_physiol/%D7%94%D7%93%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A7-%D7%A9%D7%91%D7%A4%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A7 מכון דוידסון

https://lonerwolf.com/self-monitoring-test/ שאלון לבדיקה עצמית

http://www.spectrumwomen.com/latest-news/rudy-simones-international-aspergirl-society/

https://alaxon.co.il/article/%D7%90%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9D/

https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/54/ART2/123/353.html

https://www.youtube.com/watch?v=FnsZnj46L7M

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ T. L. Chartrand, J. A. Bargh, The chameleon effect: the perception-behavior link and social interaction, Journal of Personality and Social Psychology 76, June 1999, עמ' 893–910
  2. ^ AutismCenterHUJI (2018-06-17), פרופ' קורי שולמן: על בנים ועל בנות - סוגיות מגדריות באוטיזם, ראייה התפתחותית, נבדק ב-2018-07-31