אוטיזם בתפקוד גבוה
 |
יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | ||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
אוטיזם בתפקוד גבוה הוא מצבם של אנשים בעלי מאפיינים אוטיסטיים מסוימים, המסוגלים לתפקד בחברה באופן כמעט נורמלי. אוטיזם בתפקוד גבוה נקרא לפעמים גם "תסמונת אספרגר בתפקוד גבוה". במונחים יומיומיים, אנשים שנמצאים במצב זה עשויים להחשב לתמהוניים ומוזרים.
ההבדל המדויק בין אוטיזם קלאסי, תסמונת אספרגר ואוטיזם בתפקוד גבוה טרם נקבע ולעתים נעשה שימוש במונח תסמונת אספרגר באותו המובן של אוטיזם בתפקוד גבוה.
לאוטיסטים בתפקוד גבוה יש מגוון רחב של ליקויים ושל כישרונות, שהם שונים מאוד אצל כל אחד מהם.
תוכן עניינים |
[עריכה] "תפקוד נמוך" ו"תפקוד גבוה"
"גבוה" ו-"נמוך" הם מושגים יחסיים. הרבה פעמים כשאדם מתאר "אוטיסט בתפקוד גבוה", הוא מתאר אדם הלוקה באוטיזם המתפקד באופן טוב יותר מאוטיסטים אחרים שהוא הכיר ולא אדם המתפקד היטב ביחס לאוכלוסייה הכללית. ביחס לאוכלוסייה הכללית, אדם שמצליח לשמור על קשרים חברתיים יציבים ומספקים, מצליח ללמוד במוסדות חינוך שנועדו לציבור הכללי, מצליח להתפרנס ומצליח לגדל ילדים הוא אדם בתפקוד גבוה (ראו המושג לקות).
המומחים עשויים לחלק את בעלי תסמונות הספקטרום האוטיסטי לבעלי תפקוד גבוה או נמוך לפי שלוש דרכים שונות. יש המחלקים את האוטיסטים למתפקדים גבוה או נמוך על פי מנת המשכל שלהם, יש המחלקים לפי חומרת התסמינים של האוטיזם עצמו ויש המחלקים על פי היכולת להסתדר בחיים. אלה המחלקים לפי היכולת להסתדר בחיים עשויים להחשיב אדם שיש לו מנת משכל גבוהה וגם סימפטומים קשים של אוטיזם כבעל תפקוד דומה לזה של אדם שיש לו מנת משכל נמוכה וסימפטומים קלים של אוטיזם. על פי גישה זו, לא רק מנת המשכל וחומרת הסימפטומים משפיעים על התפקוד אלא גם גורמים רבים נוספים. אם נביט בלקויות אחרות, נראה שמי שלמד ידע שימושי להשתלבות בחברה (כמו קריאת שפתיים אצל חירשים) או מי שגר במקום נגיש (כמו משתמש כיסא גלגלים שגר בעיר מישורית ולא הררית) עשויים להיות בתפקוד גבוה יותר מאנשים שיש להם יכולות דומות להם.
[עריכה] חלוקה על פי מנת משכל
הן מבחינת סיווג והן מבחינת טיפול, לעתים קרובות מחלקים את האוטיסטים לאלה עם מנת משכל נמוכה מ-80, עליהם נאמר שיש להם "אוטיזם עם תפקוד נמוך" (LFA), ואלה עם מנת משכל של 80 או יותר, עליהם נאמר שיש להם "אוטיזם עם תפקוד גבוה" (HFA). באופן כללי יותר מסווגים אוטיסטים לתפקוד נמוך או גבוה על פי יכולתם להתמודד עם משימות של חיי יום-יום, ולא על פי מנת המשכל שלהם.
אי-התאמה זו עשויה להוביל לבלבול בקרב ספקי שירותים המבלבלים בין מנת משכל לבין תפקוד ועלולים לסרב לשרת אוטיסטים בעלי מנת משכל גבוהה המוגבלים מאוד ביכולתם לבצע משימות יום-יומיות, או להתעלם מהיכולת האינטלקטואלית של אוטיסטים רבים הנחשבים לבעלי תפקוד נמוך. ישנם למשל אנשי מקצוע המסרבים לסווג כאוטיסטים את כל האוטיסטים המסוגלים לדבר, משום שהם עדיין מחזיקים בדעה שאוטיזם הוא ליקוי בתקשורת.
[עריכה] חלוקה על פי חומרת סימפטומים
מבין סוגי האוטיזם הנפוצים, תסמונת קנר מתוארת בדרך כלל כ"אוטיזם קלאסי", המקושר עם תפקוד נמוך (בחלוקה על פי חומרת סימפטומים), בעוד שתסמונת אספרגר מתוארת כצורת אוטיזם עם תפקוד גבוה (בחלוקה על פי חומרת סימפטומים); אולם לא תמיד הדבר נכון.
בספרות המקצועית של היום (ה DSM-IV-TR של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית), ההבדל החשוב ביותר בין תסמונת קנר לתסמונת אספרגר הוא שאבחון של הראשונה כולל את האבחנה לגבי "תפקוד לקוי או איטי לפחות באחד משלושת התחומים הבאים, שהחל לפני גיל 3 שנים: (1) אינטראקציה חברתית, (2) שימוש בשפה לתקשורת חברתית, או (3) משחק סימבולי או דמיוני"[1], בעוד שבאספרגר, בתחומים אלה "אין עיכוב בעל משמעות קלינית"[2].
ב-DSM אין התייחסות למידת התפקוד האינטלקטואלי (מנת משכל), אולם העובדה שבאופן טיפוסי, הלוקים בתסמונת אספרגר נוטים לתפקד טוב יותר מהלוקים בתסמונת קנר הובילה לסברה הנפוצה כי תסמונת אספרגר שקולה ל-HFA, או שהיא הפרעה קלה יותר מאוטיזם. ישנה גם סברה נפוצה אך שגויה לפיה כל האוטיסטים עם תפקוד אינטלקטואלי גבוה סובלים מתסמונת אספרגר; או ששני הסוגים הם פשוט "יורמים" עם תווית של תסמונת רפואית.
ההבנה הציבורית של האוטיזם התפתחה, אולם הזיהוי הפופולרי של אוטיזם עם מקרים קשים יחסית, כמו זה המתואר היטב בסרט "איש הגשם", מוביל קרובי משפחה רבים של לוקים באוטיזם קלאסי לתאר אותם כסובלים מתסמונת אספרגר ולא מאוטיזם.
[עריכה] מונח קליני בהתהוות
טרם נקבע האם אוטיזם בתפקוד גבוה הוא זהה לתסמונת אספרגר, אבל שניהם דורשים רמה גבוהה של תפקוד יומיומי יחסית לאוטיזם קלאסי. חשוב לציין שאוטיזם בתפקוד גבוה אינו נכלל ב- DSM-IV וב- ICD (מחלות).
המונח אוטיזם בתפקוד גבוה נטבע לראשונה כדי לתאר אנשים שאובחנו כאוטיסטים אבל יכלו לבצע פעולות יומיומיות כגון דיבור, אכילה ולבישת בגדים. מאוחר יותר, החלו חוקרים להשתמש במונח באופן עצמאי, כדי לתאר רמה של תפקוד ועצמאות.
רבים מאנשי הקשת האוטיסטית טוענים שהחלוקה לתפקוד גבוה מול תפקוד נמוך היא מלאכותית. הם מעדיפים לראות את הקשת האוטיסטית כהווייה רב ממדית, עם תכונות אוטיסטיות שונות בעוצמתן המשתנות לאורך ציר הזמן. לדוגמה, הטענה שתסמונת אספרגר היא אוטיזם נטול הפרעות דיבור יוצרת הפרדה מלאכותית בתוך מצב משותף, הם מאמינים.
ישנן עדויות לכך שהמונח הפך למונח כללי לתיאור ילדים בעלי בעיות התנהגותיות. בשנת 2000, פרסם ד"ר תום ברני מבריטניה מאמר המתייחס לכך. הוא כתב בירחון הבריטי לפסיכיאטריה: "קיים סיכון שמושג האוטיזם יורחב עד שיכלול את כל אלה שאישיותם המוזרה והבעייתית אינה מתאימה לקטגוריות אחרות. הרחבה כזו עלולה לגרום לאוטיזם להפוך למושג חסר משמעות". הרבה תלמידים מחוננים מאובחנים אף הם כאנשי הקשת האוטיסטית.
[עריכה] היבטים חברתיים
באופן כללי, אוטיסטים בתפקוד גבוה נוטים לעבור על כללים חברתיים בלתי כתובים. לדוגמה, לרוב קשה להם לחזות את מחשבותיהם, רגשותיהם ותגובותיהם של אנשים אחרים לנאמר. הם גם עשויים לא לציית לכללי נימוס בסיסיים, כמו לא לדפוק בדלת לפני שהם נכנסים לחדר ולא לשאול בחזרה מה שלום השואל כאשר זה שאל אותם לשלומם או לאכול בצורה בלתי מנומסת.
תפיסתם הנאיבית את הכללים החברתיים עשויה להוביל לניצולם על ידי זולתם. מסיבה זו, נראה שאין להם הגיון פשוט. אוטיסטים בתפקוד גבוה עשוים להתעקש זמן רב על נושאים שנראים לרוב האנשים שוליים אך לוותר לזולת במקרים קריטים.
אוטיסטים בתפקוד גבוה עשויים להיראות לעתים מנותקים או חולמניים, בעיקר במצבים של עומס יתר תחושתי, כגון במסיבות או במקומות צפופים. לעתים, הם יוצרים קשר עין חלקי בלבד עם המשוחחים עמם והדבר מוביל לסיווגם כ"ביישנים".
[עריכה] מעלות אפשריות
למרות הליקויים, אוטיסטים בתפקוד גבוה עשויים ליהנות מכמה מההיבטים החיוביים של האוטיזם. לדוגמה, הם עשויים להצליח להתרכז בבעיה מסובכת לאורך זמן רב. לעתים יש להם יכולות לימוד מעולות, למרות שיכולות אלו לא תבואנה לידי ביטוי בנושאים שאינם מעניינים אותם. לרוב הם אינם נתקלים בבעיות במוסדות חינוך שתומכים בהם ובדרך כלל הם מצליחים בלימודים.
אוטיסטים בתפקוד גבוה הם לרוב אינטליגנטים, מחוננים וישרים, חרוצים בביצוע משימות שמעניינות אותם ופותרי בעיות מצוינים. הם נוטים להיות מדענים או מהנדסים מצוינים או לעסוק במקצועות אחרים שדורשים עבודה שיטתית וניתוחית.
פעמים רבות לאוטיסטים בתפקוד גבוה יש ידע רב בנושאים מוזרים או מסובכים ורצון עז ללמוד את הנושאים הללו בצורה מאורגנת.
צורת הדיבור של אוטיסטים בתפקוד גבוה היא לעתים מדויקת במיוחד. חלקם משתמשים בשפה בצורות יצירתיות יותר מהרגיל (כמו: שימוש רב בפתגמים תוך כדי השיחה).
[עריכה] שכיחות אוטיזם בתפקוד גבוה באוכלוסייה
בשנות ה-90 של המאה ה-20, שכיחות האוטיזם בתפקוד גבוה באנגליה הוערכה כאחד מכל 2,000 אנשים. מחקר שפורסם ב-2006 טוען שאחד מכל 250 ילדים הוא אוטיסט ואחד מכל 130 ילדים הוא ילד הקשת האוטיסטית. העלייה הדרמטית במספר נובעת כנראה ממודעות טובה יותר לאוטיזם בתפקוד גבוה בקרב אנשים שאינם לקויי למידה.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אס"י ארגון עצמאי של אנשי הקשת האוטיסטית בישראל.
- "גיליתי שאני אוטיסט כשהייתי בן 41" - מאת פול וויידי, אוטיסט בתפקוד גבוה.
- אסתי אהרונוביץ, לא צוקרברג הבא, אבל גומרים את החודש, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2011
