נוראדרנלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נוסחת המבנה של נוראדרנלין

נוראדרנלין (Noradrenaline, קרוי גם נוראפינפרין, Norepinephrine) הוא מוליך עצבי מעורר ממחלקת המונואמינים ומשתייך למשפחת הקטכולאמינים, הפועל גם כהורמון אשר מיוצר בעיקר בתאי עצב בגזע המוח ומופרש בכמה מקומות בגוף ובעיקר מתאי עצב במוח, מליבת יותרת הכליה, מהעצבים הסימפתטיים של מערכת העצבים האוטונומית ועוד. קולטניו רגישים גם לנגזרתו הכימית אדרנלין.

גורמים המשפיעים על הפרשתו והשפעתו של נוראדרנלין[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוראדרנלין מופרש בעיקר בעת מצבי דחק[1] או מאמץ ולשם יצירת פעילויות חיוניות של הגוף, כגון חילוף חומרים שבין שומן לגליקוגן ולהיפך, כדי להגביר את פעילות הלב לשם הזנה מוגברת של השרירים ועוד. בהתאם לכך, הפרשתו פוחתת במצבים של שינה, רוגע ודיכאון[1].

קוקאין, אופייטים ואמפטמינים מגבירים את השפעתו של הנוראדרנלין על ידי האטת הספיגה החוזרת שלו. כתוצאה מכך תאי העצב הבתר-סינפטיים מופעלים למשך זמן ארוך יותר, דבר היוצר השפעות פסיכולוגיות. ליתיום לעומת זאת מזרז את הספיגה החוזרת של נוראדרנלין[דרוש מקור], וכך גורם לירידה במצב הרוח ולדיכאון. כל סם שגורם לרמת הנוראדרנלין בסינפסות שבמוח לעלות או לרדת, יגרום במקביל לעלייה או ירידה (בהתאמה) של מצב הרוח של הצרכן.

השפעות הנוראדרנלין[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמות נמוכות של נוראדרנלין המאפיינות מצבי רוגע מקושרות ליצירתיות, בעוד שרמות גבוהות של נוראדרנליון המאפיינות מצבי מתח מקושרות לירידה ביצירתיות‏[1]. זהו אחד הביטויים ליחסי גומלין בין רגש וקוגניציה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Chakravarty, A. (2010). The creative brain–Revisiting concepts. Medical hypotheses, 74(3), 606-612.‏


פנתילאמינים

2C-B2C-C2C-D2C-E2C-I2C-N2C-T-22C-T-212C-T-42C-T-72C-T-83C-E4-FMPאמפטמיןבופרופיוןקאתיןקאתינוןדזוקסידיאתילקאתינוןדימתילקאתינוןDOCDOBDOIDOMbk-MBDBדופמיןBr-DFLYאפדריןאפינפריןאסקליןפנפלוראמיןלבלבוטרוללבמטמפטאמיןMBDBMDAMDMAbk-MDMA/MDMC/MethyloneMDEAמסקליןמתאמפטמיןמתקאתינוןMDPVמתילפנידאטנוראפינפריןפנטרמיןסאלבוטאמולטיראמיןונלפקסין


Chem template.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.