משתמש:Badidipedia/טיוטה

one

two

עמודה 1	עמודה 2
תא עם המון מלל בוא נראה מה קורה עכשיו כתיבת ערך תורני בויקיפדיה, יכולה להיות קשה עבור עורכים שבאים מרקע תורני, בגלל שמטבע הדברים, הם רגילים לכתיבה תורנית ששונה במהותה מכתיבה אנציקלופדית. מדריך זה נועד לעזור בכתיבת ערך תורני בצורה אנציקלופדית.	תא עם המון מלל בוא נראה מה קורה עכשיו

כתיבת ערך תורני

כתיבת ערך תורני בויקיפדיה, יכולה להיות קשה עבור עורכים שבאים מרקע תורני, בגלל שמטבע הדברים, הם רגילים לכתיבה תורנית ששונה במהותה מכתיבה אנציקלופדית. מדריך זה נועד לעזור בכתיבת ערך תורני בצורה אנציקלופדית.

תוכן ופרקים

תוכן הערך, צריף להיות ממוקד בנושא הערך. לפעמים קיימות מחלוקות חשובות בין החכמים אבל הוספתם לערך בהרחבה, תסטה מנושא הערך

מניעה הדדית

מניעה הדדית הוא מונח במדעי המחשב, בעיקר בתחום מערכות ההפעלה המתאר את מצב נדרש שבו שני תהליכונים לא נמצאים בקטע הקריטי שלהם באותו זמן במקביל. זאת דרישה בסיסית בבקרת מקביליות כדי להמנע ממרוץ תהליכים. הבעיה הוצגה ונפתרה לראשונה על ידי אדסחר דייקסטרה במאמר מ-1965 שכותרתו "פתרון בעיית השליטה בתכנות מקבילי" והוא נחשב למאמר הראשון בחקר של אלגוריתמים מקביליים.

דוגמה פשוטה לכך שלמניעה הדדית יש חשיבות מעשית, ניתנת להמחשה באמצעות רשימה מקושרת חד-כיוונית (ראה איור). הוצאה של איבר מהרשימה, נעשית באמצעות שינוי המצביע Next של האיבר הקודם, לכך שיצביע על האיבר העוקב (אם רוצים למחוק מהרשימה את האיבר ה-i, אז משנים את המצביע Next של האיבר הi-1 שיצביע על האיבר הi+1). במקרה שבו נעשה שימוש ברשימה על ידי מספר תהליכים, שני תהליכים יכולים לנסות להוציא איבר בו-זמנית, מה שיכול להוביל לבעיה הבאה: נניח שצריך להוציא את האיבר הi ואת האיבר הi+1 והם לא נמצאים בתחילת הרשימה או סופה. נשנה את המצביע Next של האיבר הi-1, שיצביע על i+1 ואת המצביע Next של האיבר הi, שיצביע על האיבר הi+2. למרות ששתי הפעולות הסתיימו, האיבר הi+1 נשאר ברשימה בגלל ששנינו את i-1 שיצביע על i+1 תוך דילוג על i (שזהו האיבר שמשקף את ההוצאה של i+1 על ידי שינוי ערך המצביע המצביע שלו ל i+2). ניתן לראות זאת בדוגמה 1. ניתן להימנע מהבעיה הזאת (נקראת מרוץ תהליכים) על ידי קביעת דרישה של מניעה הדדית כדי לוודא שעדכון בו זמני של אותו חלק ברשימה, לא יתרחש.

הערך RGB באנגלית

TDL

לעבור על הקטע פעם נוספת ולהתאים אותו לכתיבה בעברית. קישורים לערכים אחרים בוויקיפדיה העברית. לטפל בהערות: לתרגם מה שצריך, להוסיף {{אנגלית}}.

פתיח RGB

מודל צבע RGB, הוא שיטה להרכבת צבעים שבה אורות בצבעים אדום, ירוק וכחול, מעורבבים בעוצמות שונות כדי לצור מגוון רחב של צבעים. השם של השיטה מגיע מראשי התיבות באנגלית של צבעי היסוד של ההרכבה - Red (אדום), Green (ירוק), ו-Blue (כחול).

המטרה המרכזית של מודל הצבע RGB היא עבור חוויה, ייצוג, והצגה של תמונות בעזרת מערכות אלקטרוניות כמו טלוויזיות ומסכי מחשב, למרות שהמודל נמצא בשימוש בתחום התמונות הרגילות. כבר לפני העידן האלקטרוני, היתה תאוריה מוצקה מאחורי מודל הצבע RGB המתבססת על הדרך בה אדם תופס את הצבע.

מודל הצבע RGB הוא תלוי-מכשיר. כלומר, מכשירים שונים, מגלים ומייצגים ערך ספציפי של RGB בצורה שונה, בגלל שמרכיבי הצבע והתגובה שלהם לרמות השונות של הR, G, ו-B, שונות ממכשיר למכשיר ואפילו באותו מכשיר לאחר זמן. כיוון שכך, ערכים של RGB לא יגדירו את אותו צבע בכל המכשירים בלי סוג של "ניהול צבע" נוסף.

התקני קלט RGB טיפוסיים הם: מצלמת וידאו מקצועית, סורק, משחקי וידאו ומצלמות דיגיטליות. התקני פלט RGB טיפוסיים הם: טלויזיות מטכנולוגיות שונות כמו CRT, LCD, פלזמה ועוד, תצוגות של מחשבים ומכשירים סלולריים, מקרנים ומסכי לד צבעוניים. לעומת זאת, מדפסת צבע עובדת בשיטה של ערבוב צבענים (למשל CMYK) ולא בשיטת RGB.

המאמר הזה מתעסק בעקרונות משותפים לכל מרחבי הצבע השונים שמשתמשים במודל הצבע RGB ומתאימים ליישום טכנולוגיות של יצירת תמונה.

הרכבת צבעי יסוד

ערבוב צבעי יסוד: אדום וירוק מפיקים צהוב, אדום וכחול מפיקים מג'נטה, ירוק וכחול מפיקים ציאן, ערבוב של כל השלושה מפיק לבן.

כדי לצור צבע בעזרת RGB, צריך לצרף שלוש אלומות אור (אדום ירוק וכחול), למשל, פליטה ממסך שחור או השתקפות ממסך לבן. כל אחת משלושת אלומות האור נקראת רכיב של הצבע וכל אחד מהם יכול להופיע צרוף הצבעים בעוצמות שונות, החל מ'בכלל לא' עד ל'עוצמה מלאה'.

מודל הצבע RGB הוא הרכבי בהקשר ששלושת האלומות מצורפות יחד וספקטרום האור שלהם מוסיף אורך גל לאורך גל, כדי לצור את הספקטרום של הצבע הסופי.

כל הרכיבים ללא עוצמה נותנים צבע שחור ועוצמה מלאה של כל אחד מהרכיבים נותן צבע לבן. ה"איכות" של הצבע הלבן תלוי בטיבו של מקור האור העקרי, אבל אם הם מאוזנים טוב, התוצאה היא

Zero intensity for each component gives the darkest color (no light, considered the black), and full intensity of each gives a white; the quality of this white depends on the nature of the primary light sources, but if they are properly balanced, the result is a neutral white matching the system's white point. When the intensities for all the components are the same, the result is a shade of gray, darker or lighter depending on the intensity. When the intensities are different, the result is a colorized hue, more or less saturated depending on the difference of the strongest and weakest of the intensities of the primary colors employed.

When one of the components has the strongest intensity, the color is a hue near this primary color (reddish, greenish, or bluish), and when two components have the same strongest intensity, then the color is a hue of a secondary color (a shade of cyan, magenta or yellow). A secondary color is formed by the sum of two primary colors of equal intensity: cyan is green+blue, magenta is red+blue, and yellow is red+green. Every secondary color is the complement of one primary color; when a primary and its complementary secondary color are added together, the result is white: cyan complements red, magenta complements green, and yellow complements blue.

The RGB color model itself does not define what is meant by red, green, and blue colorimetrically, and so the results of mixing them are not specified as absolute, but relative to the primary colors. When the exact chromaticities of the red, green, and blue primaries are defined, the color model then becomes an absolute color space, such as sRGB or Adobe RGB; see RGB color spaces for more details.

חישוב התאריך היוליאני של חג הפסח

בשנת 1802 המתמטיקאי-אסטרונום קרל פרידריך גאוס, פרסם נוסחה לחישוב התאריך היוליאני בו חל יום ראשון של פסח (ט"ו בניסן) בשנה עברית כלשהי.

בהינתן ש $\left[{\frac {m}{n}}\right]_{r}$ היא השארית כאשר המספר השלם $m$ מחולק במספר השלם $n$.

נגדיר:

$A$ $=$ השנה העברית

$a=\left[{\frac {12A+17}{19}}\right]_{r}$

$b=\left[{\frac {A}{4}}\right]_{r}$

$M+m=32+{\frac {4343}{98496}}+\left(1+{\frac {272953}{492480}}\right)a+{\frac {b}{4}}-\left({\frac {313}{98496}}\right)A$

כאשר $M$ הוא החלק השלם של התוצאה ו $m$ הוא השבר שלה.

אז ט"ו(15) בניסן חל בתאריך הM במרץ בלוח היוליאני אלא אם כן הוא מתקיים בתאריך אחר בהנתן אחד משלושת המצבים הבאים:

נגדיר:

$c=\left[{\frac {3A+5b+M+5}{7}}\right]_{r}$

אם $c$ = 2, 4 או 6, אז פסח חל ב($M$+1) במרץ.

אם $c$ = 1, $a$ > 6 ו $m$ ≥ 1367/2160, אז פסח חל ב($M$+2) במרץ.

אם $c$ = 0, $a$ > 11 ו $m$ ≥ 23269/25920, אז פסח חל ב($M$+1) במרץ.

ניתן להשתמש בנוסחה כדי לחשב תאריכים נוספים באותה השנה על ידי חיסור הימים בין התאריך העברי המבוקש לפסח והוספתו לתאריך היוליאני שבו חל פסח. בנוסף ניתן להשתמש בתאריך היוליאני ולגלות מהו התאריך הגרגוריאני באותו זמן.

עברי ללועזי

{{משתמש:Badidipedia/טיוטה|מונה=1|עד=10}}

פרשת שבוע

פרשת ► ◄ קישור לחיצים

בראשית

►וזאת הברכה בראשית נח◄
פסוקים:	בראשית א' א' - ו' ח'
מספר פסוקים:	146
תוכן:	בריאת העולם, עץ הדעת, קין והבל, הולדת נח
מצוות בפרשה
	עשה לא תעשה
החינוך:	1 0
הפטרה
ספרדים:	ישעיהו מ"ב ה' - כ"א