פרשת וזאת הברכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פָּרָשַׁת וְזֹאת הַבְּרָכָה היא פרשת השבוע האחת-עשרה והאחרונה בספר דברים והאחרונה בתורה כולה. היא מתחילה בפרק ל"ג פסוק א ומסתיימת בסוף הספר, פרק ל"ד פסוק יב.

בניגוד לכל שאר פרשות השבוע, שקוראים אותן בשבתות, את פרשת וזאת הברכה קוראים בחג שמחת תורה, שנקבע לציון סיום מחזור קריאת התורה על פי מנהג הקריאה הבבלי, שבו מסיימים את התורה כולה בכל שנה. העולה האחרון לקריאת הפרשה נקרא "חתן תורה", ומיד אחריו קוראים לעולה נוסף, המתחיל לקרוא את פרשת בראשית, והוא נקרא "חתן בראשית".

תוכן עניינים

נושאים בפרשה [עריכה]

פרשת וזאת הברכה בכתר ארם צובה. באדיבות מכון בן צבי.

עיקר הפרשה מתאר את הברכות, שברך משה רבנו את שבטי ישראל לפני מותו. אחרי מבוא כללי מברך משה את השבטים לפי הסדר הבא: ראובן, יהודה, לוי, בנימין, יוסף (עם התייחסות ספציפית למנשה ואפרים), זבולון, יששכר, גד, דן, נפתלי, אשר ולאחר מכן סיכום כללי. הברכות לשבט לוי ולשבט יוסף ארוכות יותר מברכות שאר השבטים, ולעומת זאת שבט שמעון כלל אינו זוכה לברכה. רוב הברכות עוסקות בתיאור אופי השבט או אופי נחלתו.

לאחר סקירת הברכות מתואר כיצד עלה משה להר נבו, צפה על כל ארץ ישראל, מת ונקבר. בני ישראל מתאבלים על משה ומקבלים עליהם את הנהגת יהושע בן נון. התורה מסתיימת בתיאור גדולתו של משה וייחודו משאר הנביאים.

לפי דעות מסוימות, הפסוקים האחרונים בפרשה, העוסקים בפטירתו של משה, לא נכתבו על ידו. לדעות אחרות, משה כתבם בדמע מפי האלוקים. לפי הדעה הראשונה, גם ילד מתחת לגיל בר מצווה יכול לקבל עליה לתורה, בפסוקים אלו.

הפטרה [עריכה]

ההפטרה, שהיא למעשה הפטרת חג שמחת תורה, היא הפרק הראשון של ספר יהושע, המתארת את מה שהתרחש מיד אחרי מות משה.

סיום הספר [עריכה]

בקריאת פרשת וזאת הברכה מסיימים את קריאת התורה של ספר דברים בקריאת "חזק חזק ונתחזק".

קישורים חיצוניים [עריכה]

טקסטים בוזאת הברכה [עריכה]