משתמש:Eliran t/טיוטה
מאז המרוץ לחלל נעשה שימוש במגוון רחב של כלי תעופה לחלל. שלא כמו שלבי ההמראה הדומים לרובם, ישנה שונות גדולה בין שלבי הנחיתה, ובין תצורות הכלים השונים.
נחיתת גשושית תלויה בגורמים שונים של הגרם השמיימי, כגון: פני השטח, מהירות ההקפה, כח המשיכה, תנאי אטמוספירה, וכו'. לפיכך כל נחיתת גשושית שונה מעצם שמיימי אחד לשני.
כאשר לגרם השמיימי יש אטמוספירה, בעת תהליך החדירה לאטמוספירה נדרש לכוון את כלי התעופה להיכנס בזווית התקפה גבוהה, על מנת להימנע מחימום יתר עקב החיכוך, או מהקפצה מהאטמוספירה חזרה לחלל.
כמעט בכל נחיתות כלי תעופה חלליים ישנו שימוש במצנח, אלא אם כן מדובר בגרם שמיים חסר אטמוספירה, שם לא יכול להיווצר גרר.
באם מדובר במרחקים גדולים בין גרם שמים עליו הולכת לנחות גשושית לבין כדור הארץ, הרי שהפרש הזמנים בין קבלת אותות הרדיו יהיה ארוך, לכן נהוג לשלוח את רצף הנחיתה מבעוד מועד לגשושית, והוא מתבצע אוטומטית . לעיתים, על כוכבי לכת ארציים, או על הירח ניתן לכוון שרצף הנחיתה יגרום לגשושית לנחות באזור מסויים, בו מניחים שפני השטח יהיו יותר נוחים לנחיתה, ו/או ששם יש שטח בעל עניין מחקרי[1] .
נחיתה על מאדים [2][עריכת קוד מקור | עריכה]
כוכב הלכת מאדים הוא העצם השמיימי עליו נחתו המספר הרב ביותר של גשושיות ורוברים, ולכן נרכש ניסיון רב בטכניקת הנחיתה האופטימלית.
על מאדים, על אף שהאטמוספירה שלו דלילה הרבה יותר משל כדור הארץ, נעשה שימוש במצנח, והפעלת מבערים להאטת הנפילה (כמו עם הנחתות InSight ו-פניקס ). לעיתים נעשה שימוש גם בכבל הורדה כמו עם הגשושית קוריוסיטי, או באשכול בלוני נחיתה כמו שנעשה בתוכנית מארס רובר עם הרוברים ספיריט ואופרטוניטי.
נחיתה על הירח[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנחיתות על הירח כוללות, תהליך כליאה בידי שדה הכבידה לאחר מספר הקפות של הירח, תהליך הנמכת מסלול, ומיד לאחר מכן תהליך שלב הנחיתה המכונה בטרמינולוגיית נאס"א בראשי התיבות PDI - Powered Descent Initiation, הכולל הפעלת מבערים לשם האטת הנפילה עד לנחיתה. [3] [4].
על הירח נחתו עד היום 6 משימות מאויישות ע"י ארה"ב בתוכנית אפולו. הנחיתה נעשתה ע"י רכב הנחיתה (העיט) שהתנתק מהחללית בעת מעופה במסלול סביב לירח, והביא שני אסטרונאוטים לנחיתה.
בנוסף נחתו על הירח כמה רוברים תוצרת ברה"מ וסין בלתי מאויישים. ישראל עתידה להנחית את הגשושית בראשית ב-11 לאפריל 2019.
כל הנחיתות על הירח נעשות בצד הנראה כדי לאפשר תקשורת נוחה ורציפה עם הגשושיות, למעט נחיתה אחת של צ'אנג-אה 4 הסינית שנחתה לראשונה על הצד הרחוק של הירח.
נחיתה על אסטרואיד[עריכת קוד מקור | עריכה]
נחיתות על אסטרואידים הן הקשות ביותר כיוון שלגופים אלו הכבידה החלשה ביותר, לעיתים אין מספיק נתונים על פני השטח, וכל פספוס במהירות הנחיתה, או בעגינה עצמה על פני השטח עלול להקפיץ את הגשושית חזרה לחלל, כמו שקרה לגשושית רוזטה, ושנחתה לבסוף שלא במקום המתוכנן.
נחיתה חזרה על כדור הארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
נחיתת מעבורת חלל[עריכת קוד מקור | עריכה]
רצף הנחיתה של המעבורת היה אוטומטי [5] . המעבורות (עד לשנת 2011 בה הופסקה תוכנית המעבורות) היו נוחתות ללא שימוש בדלק החל מהכניסה לאטמוסיפירה, ולמעשה היו 8 דקות בהן המעבורת עפה כדאון. עם נגיעת הגלגלים במסלול הנחיתה המעבורת הייתה פותחת מצנח בלימה עד לעצירה מלאה.
נחיתת טילי SpaceX[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
נחיתת הבוסטרים (מאיצים) של טילי ה-פאלקון 9 מהווה פריצת דרך[6] בכל הנוגע לשימוש בבוסטרים. העקרון הוא שהובסטר נוחת אוטומטית על משטח נחיתה או אונייה, ומשם נלקח לשימוש חוזר, שלא כמו מעבורות החלל.
נחיתת קפסולות[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשימות חזרה לכדור הארץ, לעיתים נעשה שימוש בקפסולות. לקפסולות צורת חרוט קטום, או כדור רחב ופחוס. הקפסולות יכולות להיות מאויישות וגדולות, כתאי פיקוד, או קטנות כקופסת נעליים. הקפסולה צריכה להיכנס בזווית התקפה מאוד ספציפית, על מנת להימנע מחיכוך וחימום יתר שעלול לפרק את התא, ואם על מנת להימנע מהדיפה על ידי האטמוספירה חזרה לחלל. מכוונים את הנחיתה של הקפסולות באזורים ללא אוכלוסיה, כים או מדבר.
תאי פיקוד מאויישים הם קפסולה בא יושבים אנשי החלל בשובם מפעילות מאויישת (למשל מתחנת החלל הבינלאומית או מן הירח). תא הפיקוד הוא בעל צורת חרוט קטום.
גם חללית הדרגון בנויה כקפסולת פיקוד, אך היא גדולה יותר. ב־2010 הודיע אלון מאסק כי חללית הדרגון "יכולה לעמוד בחדירה לאטמוספירה במהירות חזרה מהירח, ואפילו ממאדים, זאת באמצעות מגן החום שפותח עבורה".[7]
החללית היאבוסה שיגרה ב-2011 חזרה לכדור הארץ קפסולה ובה חלקיקים מהאסטרואיד איטוקוואה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תוכנית לונה של ברה"מ להנחתת גשושיות על הירח .
- הנעה רקטית רב-שלבית
- תאי הפיקוד/שירות של החללית אפולו
- אסון מעבורת החלל קולומביה
- חדירה לאטמוספירה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מה שעולה, חייב לרדת: על חזרה מטיסות חלל - באתר עושים היסטוריה.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בוחרים אתר נחיתה על מאדים , באתר מכון דודיסון
- ^ צלילה לאטמוספירה של מאדים , באתר הידען
- ^ הנחיתה על הירח , באתר סוכנות החלל הישראלית
- ^ הנחיתה הראשונה על הירח , באתר דע מדע
- ^ הטיסה היחידה של המעבורת ההיסטורית , באתר Ynet
- ^ טיל לשימוש חוזר של חברת SpaceX פרש לוויינים בחלל ונחת חזרה על כדור הארץ , באתר הארץ
- ^ Second Falcon 9 rocket begins arriving at the Cape