ספיריט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Spirit
NASA Mars Rover.jpg
המחשת אמן של מארס רובר על מאדים
מידע כללי
סוכנות חלל נאס"א
מפעיל המעבדה להנעה סילונית
תאריך שיגור 10 ביוני 2003
משגר דלתא II
זיהוי NSSDC 2003-027A
אתר אינטרנט אתר תוכנית מארס רובר
משימה
סוג משימה רובר
גרם שמיים מאדים
אתר נחיתה 14°34′18″S 175°28′43″E / 14.5718°S 175.4785°E / -14.5718; 175.4785קואורדינטות: 14°34′18″S 175°28′43″E / 14.5718°S 175.4785°E / -14.5718; 175.4785
תאריך נחיתה 4 בינואר 2004
מרחק שגמע 7.73 ק"מ (בתכנון: עד 600 מטר)
משך המשימה 2269 ימים מהנחיתה ועד לשדר האחרון
מידע טכני
משקל 185 ק"ג
אורך 1.6 מטרים
רוחב 2.3 מטרים
גובה 1.5 מטרים
מהירות מרבית 50 מ"מ/שנייה (0.18 קמ"ש)

הרובר ספיריטאנגלית: Spirit - רוח) שנקרא גם MER-A הוא רובר רובוטי שחקר את מאדים במסגרת תוכנית מארס רובר של נאס"א מ-2004 עד 2010. הרובר התאום שלו אופרטוניטי עדיין חוקר את מאדים. ספיריט נחת בהצלחה במאדים ב-4 בינואר 2004, שלושה שבועות לפני נחיתת אופרטוניטי (MER-B) בצדו השני של הכוכב. בסוף 2009 נתקע הרובר בחולות והפך לתחנת מחקר נייחת. ההתקשרות האחרונה של הרובר עם כדור הארץ בוצעה ב-22 במרץ 2010 ונאס"א הודיעה על סיום המשימה ב-24 במאי 2011.

הרובר תוכנן לפעול 90 ימי מאדים (כ-92.5 ימי ארץ) אך פעל למשך 2208 ימי מאדים (2269 ימי ארץ). הרובר המשיך לפעול מעבר למתוכנן הודות לרוחות שניקו את הלוחות הסולאריים שלו ובכך הרובר המשיך להפיק אנרגיה חשמלית, החיונית להמשך פעולתו.

המשימה, וכל תוכנית מארס רובר, הופעלה על ידי המעבדה להנעה סילונית של נאס"א.

מטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיגור ספיריט על גבי משגר דלתא 2 מנמל החלל קייפ קנוורל ב-10 ביוני 2003

מטרות תוכנית מארס רובר הם:‏[1]

  • לחפש ולחקור מגוון של אבנים ואדמה היכולים להעיד על זרימת מים במאדים בעבר או בהווה.
  • לקבוע את הרכב המינרלים, אבנים ואדמה סביב לאתר הנחיתה.
  • לקבוע אילו תהליכים גאולוגיים קבעו את פני השטח של מאדים ואיך השפיעה על התהליכים הכימיים עליו. התהליכים יכולים להיות זרימות מים, רוחות חזקות, התפרצויות וולקניות, מטאורים ועוד.
  • לאמת תצפיות שנמצאו על ידי MRO. דבר זה יאפשר ללמוד את יעילות התצפיות שנלקחו, נלקחים וילקחו ממסלול סביב מאדים.
  • למצוא מינרלים נושאי ברזל ולזהות ולכמת סוגים שונים של מינרלים היכולים להעיד על היתכנות מים במאדים.
  • לאפיין את המינרלוגיה והטקסטורות של אבנים ואדמה על פני מאדים שיכולים להסביר את התהליכים שגרמו להיווצרותם.
  • למצוא רמזים גאולוגיים למצב הסביבתי שהיו במאדים בזמן שזרמו שם מים.
  • להעריך האם מצב זה איפשר קיום חיים על פני מאדים.

במשך שני העשורים הקרובים, נאס"א תשגר עוד מספר משימות שיבדקו האם היו אי פעם חיים על פני מאדים. החיפוש מתחיל בבדיקה האם המצב הסביבתי במאדים איפשר אי פעם קיום חיים. החיים כפי שבני האדם מכירים אותם דורשים קיומם של מים, מכאן החיפוש התמידי אחר רמז כלשהו לזרימתם של מים בעבר או בהווה על פני מאדים. למרות שלרוברים אין אפשרות מעשית למצוא חיים, הם מסייעים רבות בלמידת ההיסטוריה הגאולוגית של מאדים שתאפשר אולי יום אחד להוכיח כי חיים התקיימו על מאדים.

מבנה הרובר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרשים הרובר
הנחתת של ספיריט כפי שצולמה על ידי ספיריט ביום המאדים ה-16 של ספיריט (18/19 בינואר 2004)
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מבנה מארס רובר

ספיריט (ותאומו אופרטוניטי) הוא רובוט בעל שישה גלגלים המונע על ידי לוחות סולאריים שגובהו 1.5 מטרים, אורכו 2.3 מטרים, רוחבו 1.6 מטרים ומשקלו 180 ק"ג (על כדור הארץ, כ-80 ק"ג על מאדים). ששת הגלגלים מורכבים על מערכת המאפשרת לרובר לנוע בשטחים מסולעים כאשר לכל גלגל יש מנוע וציר משלו. שני הגלגלים הקדמיים ושני הגלגלים האחוריים יכולים להסתובב ונותנים לרובר יכולות ניהוג. הרובר מתוכנן כך שיוכל לטפס על שיפועים של עד 30 מעלות. המהירות המקסימלית של הרובר היא 50 מ"מ לשנייה אך ממוצע המהירות הוא כ-10 מ"מ לשנייה בגלל עצירות רבות שנעשות בדרך.

הלוחות הסולאריים של הרובר מפיקים כ-140 ואט לכ-4 שעות בכל יום מאדים, ובטריות נטענות אוגרות אנרגיה חשמלית לשימוש בלילה. למחשב של אופרטוניטי יש מעבד IBM RAD6000 בעל 128 מגה-בייט של DRAM, שלוש מגה-בייט של EEPROM ו-256 זיכרון פלאש. הרובר יכול לפעול בטמפרטורות של בין מינוס 40 לפלוס 40 מעלות צלזיוס, כאשר מחממים רדיוסטופיים שומרים על טמפרטורת הרובר ומחממים חשמליים מופעלים בעת הצורך.

לרובר ישנם שתי אנטנות. אנטנה לטווח קצר ואנטנה לטווח רחוק. האנטנה לטווח הקצר משדרת לכל הכיוונים ושידוריה נקלטים על ידי רשת חלל עמוק בכדור הארץ ועל ידי לוויינים המקיפים את מאדים. האנטנה לטווח רחוק יכולה להתכוונן ומשדרת מידע לכדור הארץ בתדירות גל גבוהה יותר.

על הרובר מורכבים כלים מדעיים שונים:

  • מצלמה פנורמית (PanCam) המשמשת לבחינת תוואי השטח.
  • מצלמת ניווט (NavCam) המשמשת את נהגי הרובר בכדור הארץ.
  • ספקטורמטר פליטה תרמית.
  • שני מצלמות B&W בעלות זווית צילום של 120° המספקות מידע נוסף על סביבת הרובר.

על הזרוע הרובוטית של הרובר:

  • Mössbauer spectrometer (MB) MIMOS II - כלי המשמש לבחינה מגעית של סלעים ואדמה.
  • Alpha Particle X-Ray Spectrometer.
  • מגנטים ללכידת אבק מגנטי ובחינתו.
  • מצלמה מיקרוסקופית שמספקת תצלומי תקריב ברזולוציה גבוהה ביותר של אבנים ואדמה על פני מאדים.
  • כלי לשחיקת סלעים שדמשמש לשחיקת חלקי הסלע החיצוניים ועל ידי כך אפשר לבחון את פני הסלע ה"טריים".

מצלמות הרובר מצלמות ברזולוצייה של 1024 × 1024 פיקסלים, המידע נדחס על ידי ICER ומשודר לכדור הארץ.

שמות הרוברים נבחרו בתחרות חיבור שערכה נאס"א. בתחרות ניצחה סופי קוליס, תלמידת כיתה ג' מאריזונה.

סקירת המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר הנחיתה של ספיריט במאדים (מסומן בכוכב)

ספיריט שוגר ב-10 ביוני 2003 מ-LC-17 מנמל החלל קייפ קנוורל על גבי משגר דלתא 2 ונחת במכתש גוסב שבמאדים ב-4 בינואר 2004. הרובר תוכנן לפעול רק 90 ימי מאדים אבל כשסיים את משימתו המקורית הוא קיבל משימות נוספות. ב-1 במאי 2009 (5 שנים, 3 חודשים ו-27 ימי ארץ מהנחיתה) ספיריט נתקע בחולות מאדים. טכנאי ונהגי הרובר יצרו סימולציות בכדור הארץ וניסו לחלץ את הרובר במשך 8 חודשים עד שב-26 בינואר 2010 הודיעה נאס"א רשמית על הפיכת ספיריט לתחנת מחקר נייחת. הרובר המשיך לחקור את סביבתו ללא יכולת לנוע. ב-22 במרץ 2010 (יום מאדים 2210 של הרובר) התקבל השדר האחרון מהרובר. נאס"א ניסתה ליצור קשר עם הרובר עד ל-24 במאי 2011 אז, משנכשלה, הודיעה רשמית על סיום המשימה.

ציר זמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

2004[עריכת קוד מקור | עריכה]

למידע מפורט אודות האירועים שעברו על ספיריט ב-2004 ראו ארכיון נאס"א: ספיריט 2004

הרובר ספיריט נחת במאדים ב-4 בינואר 2004 04:35 UTC, והחל את משימתו בת 90 ימי המאדים. בגלל אירועי ניקוי (רוחות וסופות) שניקו את הלוחות הסולאריים שלו מאבק, הרובר המשיך לפעול מעבר למצופה ועבד עד 2010.

אתר נחיתה: תחנת ההנצחה קולומביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר הנחיתה של ספיריט, מכתש גוסב, נבחר משום שמדענים האמינו כי הושפע מנוזלים בעבר. לאחר ריקון כריות האוויר שהגנו על הרובר בשעת הפגיעה בקרקע, נחתת הרובר נפתחה והרובר ירד אל פני מאדים כדי להתחיל במשימתו. צוות ספיריט קרא לאתר הנחיתה בשם "תחנת ההנצחה קולומביה" לזכר 7 האסטרונאוטים שניספו באסון מעבורת החלל קולומביה ב-2003.

תמונה פאנורמית שצולמה על ידי ספיריט מאתר הנחיתה המראה את "הרי אפולו 1" באופק. ההרים נקראו בשם זה לזכר האסטרונאוטים שניספו באסון אפולו 1
Magnify-clip.png
תמונה פאנורמית שצולמה על ידי ספיריט מאתר הנחיתה המראה את "הרי אפולו 1" באופק. ההרים נקראו בשם זה לזכר האסטרונאוטים שניספו באסון אפולו 1

חריגה בניהול זיכרון הרובר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 בינואר 2004 (יום מאדים 18) ניתק ספיריט את הקשר עם מרכז הבקרה. יום לאחר מכן שידר הרובר שדר חלש בו אישר קבלת שדר מכדור הארץ, אבל מצביע על כך שהרובר מאמין כי הוא נמצא במצב תקלה (fault mode). הרובר הגיב רק לסירוגין. ספיריט קיבלה הוראה לשדר סטטוס על מערכותיה, שכשהתקבלו, הראו כי הרובר אינו נמצא במצב שינה. כתוצאה מכך הרובר ביזבז חשמל וחימם את עצמו יותר מידי - דברים העלולים לגרום להשבתתו המוחלטת של הרובר אם לא יתוקנו. ביום מאדים 20 שלח מרכז הבקרה שדר אל הרובר שהורה לו לכבות את עצמו לפרק זמן מסוים שלאחריו קיוו כי הרובר "יחזור אל עצמו". הרובר התעלם מהשדר.

ההשערה שעלתה בקרב טכנאי הרובר הייתה כי הרובר נמצא ב"לולאת אתחול" (reboot loop). הרובר תוכנן כך שיאתחל את עצמו במקרה של בעיה במערכותיו. עם זאת, אם הבעיה הייתה בזמן האתחול, הרובר היה מתאתחל עד אין סוף. העובדה שהבעיה אירעה במהלך האתחול הצביעה על כך שהבעיה אינה ב-RAM אלא או בזיכרון הפלאש או ב-EEPROM, או בכלל בעיה בחומרה ואז הרובר לא היה בר תיקון. חיזוי הפוטנציאל לשגיאות בזיכרון הפלאש וה-EEPROM הביא את טכנאי הרובר למסקנה כי הרובר יכול להתאתחל בלי לגעת בזיכרון הפלאש. הרדיו בעצמו יכל לשדר שדרים קצרים אך מספיקים כדי לומר לרובר להתאתחל בלי לגעת בפלאש. בלי גישה אל זיכרון הפלאש - לולאת האתחול תישבר.

ב-24 בינואר 2004 הודיע צוות הרובר כי הבעיה הייתה בזיכרון הפלאש של הרובר ובתוכנה שכתבה לתוכו. חומרת הפלאש הואמנה כפועלת כראוי אך ניהול הקבצים בתוכנה לא היה "בריא" כל כך לפעולות אותם היה הרובר אמור לבצע כשארעה התקלה, דבר שהצביע על כך כי הבעיה הייתה באג בתוכנה ולא בעיית חומרה. טכנאי נאס"א הגיעו בסופו של דבר למסקנה כי במערכת הקבצים קיימים יותר מידי קבצים שרובם הכילו מידע שלא נצרך יותר (מידע ששימש בעת הטיסה אל מאדים). אחרי שהובנה הבעיה מחק צוות הרובר מספר קבצים ולבסוף פרמטו את כל זיכרון הפלאש של הרובר. ב-6 בפברואר (יום מאדים 33) הוחזר הרובר אל מצב הפעולה הרגיל שלו והוא המשיך בפעולותיו המדעיות.‏[2]

שחיקה מכוונת ראשונה של אבן על מאדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תצלום אזור השחיקה של האבן

השקע העגול והרדוד הנראה בתמונה מימין הוא כתוצאה מהשחיקה המכוונת הראשונה של אבן במאדים. מכשיר ה-RAB של הרובר שחק קטע בקוטר 45.5 מ"מ מפני הסלע שקיבל את השם "אדירונדאק" (Adirondack) ביום המאדים ה-33 של ספיריט (6 בפברואר 2004). השקע, בעומק 2.65 מ"מ, חשף את המרכיבים הפנימיים של הסלע לחקירה על ידי הכלים המדעיים שעל הרובר.

Mimi rock[עריכת קוד מקור | עריכה]

Mimi rock (הצבעים אינם צבעי אמת)

ביום מאדים 40 (13 בפברואר 2004) צילם ספיריט אבן קסקסית יוצאת דופן שקיבלה את השם מימי (Mimi). האבן הקסקסית הובילה את מדעני נאס"א למספר השערות ביניהם כי מימי הייתה נתונה ללחץ רב או שהייתה אבן חול שקיבלה מספר שכבות קסקסיות, תהליך המתרחש בדרך כלל בהשפעת מים.

Humphrey rock[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 במרץ 2004 הודיעה נאס"א כי ספיריט מצאה עדויות לקיומם של מים בעבר על מאדים באבן שקיבלה את השם המפרי (Humphrey). בניגוד לאבנים שנמצאו על ידי התאום של ספיריט, אופרטוניטי, אבן זו נוצרה ממאגמה ולאחר מכן קלטה חומר בהיר בסדקים קטנים הנראים כמו מינרלים מגובשים. עם הניתוח נכון, מינרלים אלו הומסו כמעט בוודאות על ידי מים, שאו חדרו אל תוך האבן או עברו אינטרקציה עם האבן בשלב מאוחר יותר, אחרי שנוצרה.‏[3]

מכתש בונוויל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 במרץ 2004 הגיע ספיריט אל מכתש בונוויל (Bonneville crater). רוחב המכתש הוא כ-200 מטרים ועומקו כ-10 מטרים.‏[4] ב-JPL החליטו שלא לכניס את הרובר אל תוך המכתש מפני שלא נראו בו אלמנטים מיוחדים. ספיריט נסע לאורך השפה הדרומית של המכתש והמישך בכיוון דרום-מערב אל גבעות קולומביה.

מכתש בונוויל
Magnify-clip.png
מכתש בונוויל

מכתש מיסולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספיריט הגיע אל מכתש מיסולה (Missoula crater) ביום מאדים 105. המכתש הוא ברוחב של כ-91 מטרים ועומקו כ-18 מטרים. המכתש לא נחשב בעדיפות גבוהה ולכן הרובר עקף אותו והמשיך בכיוון דרום-מזרח.

מכתש מיסולה
Magnify-clip.png
מכתש מיסולה

מכתש להונתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכתש להונתן ביום מאדים 120

ספיריט הגיע אל מכתש להונתן (Lahontan crater) ביום מאדים 118 ונסע לאורך שפתו עד ליום מאדים 120. רוחבו של המכתש הוא כ-55 מטרים ועומקו כ-9 מטרים. ספיריט עקף את המכתש בגלל דיונות חול שהיו בדרכו והציבו בספק את יכולתו לנוע אם יכנס למכתש.

גבעות קולומביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום מאדים 159 הגיע ספיריט אל אחד ממטרותיו הרבים שבבסיסם של גבעות קולומביה הנקרא השלוחה המערבית (West Spur). מכתש האנק נחקר במשך 23 ימי מאדים. בתוך המכתש נמצאב אבן מיחודת שקיבלה את השם "קדרת הזהב" (Pot of Gold).

מכאן לקח הרובר מעבר צפוני בבסיס ההר אל עבר המטרה "טלאי הצמר" (Wooly Patch), שנחקר מיום מאדים 192 ל-199.

2005[עריכת קוד מקור | עריכה]

למידע מפורט אודות האירועים שעברו על ספיריט ב-2005 ראו ארכיון נאס"א: ספיריט 2005 (באנגלית).

ביום מאדים 371 הגיע ספיריט אל אבן שקיבלה את השם "פיס" (Peace - שלום) שנמצאה ברכס קומברלנד (Cumberland). הרובר שחק את הסלע עם מכשיר ה-RAT ביום מאדים 373.

ביום מאדים 390, ספיריט כבר היה בדרכו אל "מצפה לארי" (Larry's Lookout) כשהוא נובע במעלה ההרב ברוורס, כי צוות הרובר רצה לחסוך באנרגיה.

מערבולות אבק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 במרץ 2005 (ככל הנראה במהלך הלילה המאדימי) תפוקת החשמל של הרובר עלתה מכ-60% ל-93% ויום לאחר מכן נצפו עלעולי חול. מדעני נאס"א העריכו כי עלעול חול ניקה את הלוחות הסולאריים של הרובר ובכך העלו את תפוקת החשמל שלו. העלעולים שניצפו על ידי ספיריט היו הראשונים שניצפו במשימת מארס רובר. עלעולים ניצפו וצולמו לפני כן על ידי המארס פאת'פיינדר.

עלעול חול שצולם על ידי ספיריט

פסגת הר הסבנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט מפסגת הסבנד היל

ביום מאדים 582, 21 באוגוסט 2005, הגיע ספיריט אל פיסגת הר הסבנד (Husband Hill). הגבעה נקראה בשם זה לזכר האסטרונאוט ריק האסבנד שניספה באסון הקולומביה.

2006[עריכת קוד מקור | עריכה]

למידע מפורט אודות האירועים שעברו על ספיריט ב-2006 ראו ארכיון נאס"א: ספיריט 2006

Home Plate[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה שצולמה על ידי MRO בה ניתן לראות את Home Plate, את ספיריט ואת עקבותיו

ספיריט הגיע אל אזור שקיבל את השם Home Plate (מחשוף קרקע שכבתי שהתנשא לגובה) ביום מאדים 744 (פברואר 2006) והוא החל לחקור את האזור.

במהלך 2007 בילה ספיריט זמן ממושך ליד בסיסו של Home Plate. ביום מאדים 1306 טיפס ספיריט אל הקצה המזרחי של הרמה ובספטמבר ובאוקטובר הוא בחן סלעים ודוגמאות קרקע בחציו הדרומי של האזור. ב-6 בנובמבר הגיע הרובר אל קצהו המערבי של הרמה והחל לצלם תמנות פנורמיות של העמק שהפרש מתחתיו עם הר גריסום (Grissom Hill) והר האסבנד (Husband Hill) שנראו גם כן. נאס"א פרסמה את התמונה שלא עוררה עניין מיוחד ב-3 בינואר 2008 עד שב-23 בינואר אתר פרטי פרסם את התמונה כאשר אזור אחד מוגדל (התמונה) בו ניתן היה להבחין לכאורה בדמות אנושית ירקרקה משהו הצועדת במורד ההר כאשר זרועה הימנית מונפת. עם זאת, בתמונות שנלקחו מספר ימים לפני כן ונבחנו לאחר מציאת הדמות, מצאו שהדמות הייתה באותו מקום ולא זזה ממקומה או מתנוחתה.

הר מק'קול[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחנה הבאה שתוכננה לספיריט הייתה הר מק'קול (McCool Hill) שנקרא על שם האסטרונאוט וויליאם מק'קול שניספה באסון הקולומביה. המטרה הייתה שהרובר יטפס אל פסגת ההר בו יוכל לקבל יותר אור שמש (כלומר יותר אנרגיה) במהלך החורף המאדימי. ב-16 במרץ 2006 הודיעה JPL כי אחד מגלגליו הקדמיים של הרובר, שכבר עשה בעיות, חדל לפעול לגמרי. למרות התקלה, המשיך צוות הרובר להסיע אותו אל ההר בנסיעה אחורה כך שהגלגל המקולקל נגרר מאחורה. בסוף מרץ נתקל הרובר בחול טובעני שהקשה עליו להמשיך בדרכו והתקבלה החלטה לבטל את המסע אל הר מק'קול ובמקום זאת "לחנות" ברכס קרוב שקיבל את השם "Low Ridge Haven" (מחסה הרכס הנמוך).

Low Ridge Haven[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספיריט הגיע אל הרכס ב-9 באפריל 2006 וחנה בשיפוע של 11° לצפון. הוא נשאר שם במשך 8 חודשים במהלכם ביצע תצפיות על השינויים באזור.‏[5] בכל אותו זמן הרובר לא ביצע אף נסיעה ואף ניסיון נסיעה לא בוצע בגלל רמות האנרגיה הנמוכות אותם הפיק הרובר בגלל החורף המאדימי. הנסיעה הראשונה אותה ביצע הרובר הייתה נסיעה קצרצרה בתחילת נובמבר 2006 על מנת למקם את הזרוע הרובוטית כך שתוכל להגיע לעצמים קרובים אותם רצו לבחון. הנסיעה בוצעה עם סיום הימים הקצרים ביותר במאדים וסיום ההתקבצות העליונה, במהלכה הקשר עם הרובר היה מוגבל מאוד.

במהלך השהייה ברכס צילם הרובר שני אבנים דומים במחינה כימית ל"Heat Shield Rock", מטאוריט אותו צילם הרובר אופרטוניטי בימיו הראשונים. האבנים קיבלו את השמות "Zhong Shan" (כהוקרה לסון יאט-סן) ו-"Allan Hills" (מיקום באנטארקטיקה בו נמצאו מספר מטאוריטים שמקורם במאדים). האבנים בלטו בכך שהיו בהירים יותר מאבני הקרע הכהים.

2007[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילום עצמי של ספיריט המראה את הלוחות הסולאריים שלו מכוסים באבק במהלך סופות האבק ב-2007

למידע מפורט אודות האירועים שעברו על ספיריט ב-2007 ראו ארכיון נאס"א: ספיריט 2007

שדרוג תוכנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 בינואר 2007 שני הרוברים ספיריט ואופרטוניטי עברו שדרוג של התוכנה במחשביהם. השדרוג כלל הוספת יכולת לרובר להחליט אילו תמונות לשלוח לכדור הארץ ומתי להפעיל את זרועו הרובוטית כדי לבחון סלעים. שדרוגים אלו עזרו למדענים וחסכו להם זמן רב במיון תמונות חשובות, ובחקירת פני השטח.‏[6]

רמזים נחשפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגלגל המת של ספיריט התברר כלא רק תקלה אלא גם "נס". במהלך נסיעתו בדצמבר 2007, כשהוא גורר את גלגלו המת מאחוריו, הגלגל גירד את שכבת הקרקע העליונה וחשף טלאי קרקע המראה לפי המדענים הוכחות לכך שתנאי קיום לחיים מיקרובילוגיים שררו בעבר במאדים. הקרקע הייתה דומה לקרקע בכדור הארץ בו פרצי מים חמים באו במגע עם סלעים וולקניים. בכדור הארץ מיקומים כאלו שורצים בחיידקים.

סופות אבק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת סוף יוני 2007מספר סופות אבק מילאו את אטמוספירת מאדים באבק. הסופות התגברו וב-20 ביולי היה חשש כבד מכך שמערכותיהם החשמליות של ספיריט ואופרטוניטי יפסיקו לפעול בגלל מחסור באנרגיה. הבעיה העיקרית בסופות הייתה שהם מילאו את האטמוספירה באבק שחסם 99% מאור השמש הישיר אל אופרטוניטי ומעט יותר לספיריט.

הלוחות הסולאריים של הרוברים יכלו להפיק עד ל-700 ואט-שעה ביום מאדים אחד. לאחר הסופות ירדה תפוקת החשמל ל-128 ואט-שעה ביום. כאשר הרוברים מפיקים פחות מ-150 ואט-שעה הרוברים מתחילים לרוקן את הבטריות שלהם. אם הבטריות מתרוקנות מערכות קריטיות להמשך פעולת הרובר עלולות לקרוס בגלל העדר חום. במהלך הסופות הוכנסו הרוברים למצב חסכוני על מנת שישרדו את הסופות. בתחילת אוגוסט החלו הסופות להתפזר והרוברים טענו את הבטריות שלהם בהצלחה. הרוברים הוכנסו ל"תרדמת" מכוונת עד לסיום הסופות.

2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת הנסיעה של ספיריט מאתר הנחיתה (משמאל למעלה) ועד ליום מאדים 1506

למידע מפורט אודות האירועים שעברו על ספיריט ב-2008 ראו ארכיון נאס"א: ספיריט 2008

ב-10 בנובמבר 2008 סופת אבק חזקה הנמיכה את תפוקת החשמל של הרובר ל-89 ואט-שעה ליום - רמה נמוכה וקריטית.‏[7] על מנת לחסוך בחשמל, שהיה חשוב לשמירת הרובר "בחיים", צימצם צוות הרובר את השימוש בחשמל על ידי כיבוי מערכות מסוימות לפרקי זמן ארוכים. ב-13 בנובמבר 2008 הרובר "התעורר", התקשורת עמו חזרה והוא המישך לתפקד כרגיל.‏[8] בין ה-14 ל-20 בנובמבר 2008 הפיק הרובר בממוצע 169 ואט-שעה ביום. ההתקבצות העליונה (תקופה בה כדור הארץ ומאדים נמצאים בצדדים המנוגדים של השמש) החלה ב-29 בנובמבר 2008 וניתקה את התקשורת עם הרובר עד ל-13 בדצמבר 2008.‏[9]

2009[עריכת קוד מקור | עריכה]

למידע מפורט אודות האירועים שעברו על ספיריט ב-2009 ראו ארכיון נאס"א: ספיריט 2009

ב-6 בפברואר 2009 משב רוח חזק העיף חלק מהאבק שכיסה את הלוחות הסולאריים של ספיריט. בעקבות הניקוי העלה הרובר את תפוקת החשמל שלו ל-240 ואט-שעה ביום. בנאס"א דיווחו כי העלייה בתפוקת החשמל תנוצל בעיקר לנסיעה.‏[10] אירועי ניקוי נוספים אירעו ב-18 וב-28 באפריל 2009‏[11][12] והעלו את תפוקת החשמל ל-372 ואט-שעה ביום.‏[12]

ספיריט נתקע בחולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 במאי 2009 נתקע ספיריט בקרקע רכה שהכילה סולפט ברזל. לסולפט ברזל ישנה אחיזה חלשה מאוד שהקשתה על הרובר לעבור דרכו. צוות הרובר ביצע סימולציות מחשב וניסויים עם דגם של הרובר על מנת למצוא שיטה או דרך לחלץ את הרובר.‏[13][14] במהלך הנסיונות לחילוץ הרובר החל במפתיע הגלגל המקולקל של ספיריט לנוע אך הוא שוב נתקע לאחר מספר נסיונות. ב-18 בנובמבר 2009 נתקע גלגל נוסף של הרובר ורק 4 גלגלים נשארו פעילים, דבר שהקשה מאוד על נסיונות החילוץ. הנסיונות לחלץ את הרובר נמשכו עד ל-26 בינואר 2010 אז הודיעה נאס"א כי היא הופכת את הרובר לתחנת מחקר נייחת.‏[15]

תמונה פנורמית מהמקום בו נתקע ספיריט
Magnify-clip.png
תמונה פנורמית מהמקום בו נתקע ספיריט

2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

למידע מפורט אודות האירועים שעברו על ספיריט ב-2010 ראו ארכיון נאס"א: ספיריט 2010

תחנת מחקר נייחת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-26 בינואר 2010, אחרי מספר חודשים בהם ניסו לחלץ את הרובר, החליטה נאס"א לשנות את יעודו של ספיריט מרובר לתחנת מחקר נייחת. המאמצים הופנו להבאת ספיריט למצב בו הלוחות הסולאריים יוכלו להפיק את מרבית האנרגיה. דבר זה נדרש על מנת לשמור על הרובר "בחיים" במהלך החורף המאדימי הקרב.‏[16] ב-30 במרץ 2010 דילג ספיריט על התקשרות מתוכננת עם כדור הארץ, וכפי שנחזה לפי נתוני הפקת האנרגיה שלו, ספיריט נכנס למוד "תרדמת חורף".‏[17]

התקשרות אחרונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתקשורת האחרונה עם הרובר בוצעה ביום מאדים 2210 - 22 במרץ 2010.‏[18] ישנה היתכנות גדולה כי בטריות הרובר איבדו כל כך כוח ששעון המשימה חדל לפעול. בחורפים קודמים, הרובר היה מוחנה כך שהלוחות הסולאריים שלו מופנים כלפי השמש על מנת לשמור על טמפרטורה פנימית של -40 (מינוס 40) מעלות צלזיוס. מפני שהרובר היה שקוע בחולות לא הייתה אפשרות להחנותו במיקום יעיל ולכן ההערכות הם כי הטמפרטורה הפנימית שלו צנחה למינוס 55 מעלות צלזיוס. אם הרובר היה שורד את הטמפרטורות הנמוכות ואירוע ניקוי היה מתרחש, הייתה אפשרות שהרובר "יתעורר לחיים" עם בוא הקיץ במרץ 2011, שהיה מחמם את הרובר והוא היה מפיק יותר אנרגיה.‏[19]

2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

למידע מפורט אודות האירועים שעברו על ספיריט ב-2011 ראו ארכיון נאס"א: ספיריט 2011

סיום המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

JPL המשיכה בנסיונותיה ליצור קשר עם ספיריט עד ל-25 במאי 2011 אז הודיעה נאס"א כי היא מפסיקה את נסיונות ההתקשרות ומסיימת את המשימה.‏[20] על פי נאס"א, הרובר חווה ככל הנראה קירור פנימי שנבע מאנרגיה חשמלית נמוכה מידי למחממיו, שנבע מחורף מאדימי קשה ללא אור-שמש רב. הציוד והאמצעים ששימשו עד אז להפעלת ספיריט הועברו לשימוש הרובר התאום של ספיריט, אופרטוניטי, והרובר קיוריאוסיטי ששוגר ב-26 בנובמבר 2011.

הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרובר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהוקרה לתרומתו העצומה של הרובר ספיריט לחקר מאדים האסטרואיד 37452 קיבל את השם ספיריט.‏[21] השם הוצע על ידי האסטרונומים אינגריד ואן הוטן-גרואנוולד, קורנליס ג'והנס ואן הוטן וטום גהרלס שגילו את האסטרואיד ב-24 בספטמבר 1960.

מהרובר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 בינואר 2004 הנציחה נאס"א את צוות החללית אפולו 1 שניספה על ידי הענקת השם "גבעות אפולו 1" לשלושה גבעות צפונית לאתר הנחיתה (שנקרא בשם "תחנת ההנצחה קולומביה" לזכר הנספים באסון מעבורת החלל קולומביה). ב-2 בפברואר 2004 הונצחו חללי אסון קולומביה שוב בקריאת מספר גבעות מזרחית לאתר הנחיתה בשם "גבעות קולומביה" וקריאת שבע פסגות בשמות האסטרונאוטים שניספו: אנדרסון, בראון, צ'אולה, קלארק, האסבנד, מק'קול ורמון. נאס"א העבירה את השמות לאישור האיגוד האסטרונומי הבינלאומי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]