משתמש:Everybuckwheat/דדה
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
| עריכה | |
דדה (באנגלית: Dede) הוא הפסבדונים של אמן פוסט גרפיטי ישראלי שהחל להציג את יצירותיו ברחובות העיר תל אביב בשנת 2006. [דרוש מקור] האמן ידוע בעיקר בזכות עבודותיו המתארות פלסטרים אשר נמצאים בכיכרות העיר, על ארונות חשמל ועל קירות בניינים נטושים. עבודותיו נעשות באמצעות ריסוס גרפיטי, הדבקות נייר, וסטנסילים. [1]
על אף שבתחילת דרכו Dede הציג ברחובות העיר בלבד וללא הסכמה פורמלית של הרשויות, כיום מציג האמן את עבודותיו גם במוסדות לגיטימיים ובגלריות בארץ ובעולם.[דרוש מקור] אף על פי כן, האמן מעדיף להציג ברחוב, שם אין התערבות של אוצר או גלריה והחופש האמנותי רב יותר.[2]
תחילת עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
דדה נולד וגדל באזור תל-אביב,[דרוש מקור] ונחשף לראשונה נחשף לתחום הגרפיטי בגיל 13 כשריסס את מפת מערכת השמש וכוכבי השמיים על קיר בית הספר בו למד, אז הבין כי הוא אוהב את ה"גודל והמרחב" של עבודות אמנות במרחב הציבורי.[3] במהלך שירותו הצבאי חש חוסר נוחות נוכח ה"מסגרתיות המגבילה", ובחופשות משירותו הצבאי החל בריסוס מסרים ויזואליים אנטי-ממסדיים, כגון דמויות חיילים המפריחים בועות סבון כילדים, שוטרים לבושים בבגדי בלרינה, ועוד.[דרוש מקור] לאחר שחרורו, החל לרסס ברחבי תל-אביב אלמנטים כגון יונים, באופן אשר התפרש לעיתים כמסר של מחנה השלום. ריסוסים אלה נעשו באמצעות סטנסילים, בדומה לאמן הישראלי עדי סנד[4] ולאמן הבריטי בנקסי.
עם השנים זנח Dede במידה רבה את השבלונה והחל לצייר ביד חופשית בתרסיס ובמכחול.[5] כמו כן פיתח סגנון בשיטות שונות וביניהן רישום, מיצב, הדבקת-נייר ואף הדבקות קונפטי.[6] בתקופה זו החלו להופיע לראשונה בעבודותיו דימויים של פרצופים עגולים בעלי ידיים דקות, המתארים מערכות יחסים אנושיות.[2] בעבודות אלו, החל האמן להביע תמות אישיות יותר ופחות חברתיות-פוליטיות,[2] על אף שיש הגורסים כי דווקא בהתמקדותו בספרה האישית, הרחיב את יריעת התקשורת עם הקהל הרחב. בעבודותיו Dede מתייחס לנושאים חברתיים רבים, ביניהם למחאה החברתית, קשרי הון-שלטון, בעיית הדיור, ומצוקותיהם של מחוסרי הדיור בתל-אביב.
מוטיב הפלסטר[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך השנים החל האמן להשתמש במוטיב הפלסטר בעבודותיו. כך, בעבודות בהן מופיע פלסטר אין האמן חותם את שמו, שכן הפלסטר מזוהה עם חתימתו. סיבת השימוש בפלסטר אינה ידועה, והאמן עצמו ממאן מלתת פירוש מדויק.[7] אולם השימוש הרחב בפלסטר מזכיר את השימוש בלב, ובסמלים נוספים כגון דמעה, יד מושטת ואחרים, בהם משתמשים אמנים על-מנת להביע הן סבל והן תקווה אנושיים.[8]
עבודותיו של Dede מוצגות בעיקר ברחוב, אך למרות זאת, האמן משתדל להמנע מונדליזם טהור.[9] בשנים האחרונות החל Dede להציג בגלריות בארץ, כגון גלריה קישון, גלריה אלפרד, P8, גלריה צדיק, יריד צבע טרי, גלריה ריביירה ואחרות.[10] ולאחר מכן בגלריות בשוויץ, איטליה ועוד. השתלבותו בגלריות נדמית כחלק ממגמה בעולם האמנות כיום להדביק טרנדים גלובליים המעודדים יצירה חתרנית (כמו של אמן הגרפיטי הבינלאומי בנקסי.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לואיס סטבסקי, דדה חשאי בתל אביב (באנגלית), אתר ונדלוג, 11.03.2011
- ^ 1 2 3 יואב ליטווין, דדה מספר אודות עבודתו (באנגלית), אתר Brooklyn Street Art, 18.04.2013
- ^ אייל לוי, "מדברים לקירות", מעריב, סופשבוע 1.7.2011
- ^ טל לניר (עורכת), אמנות רחוב בישראל, הוצאת מוזיאון תל-אביב לאמנות, 2011 (עמ' 112, 119)
- ^ "I work with stencils, pastes, free hand, installations, site-specifics and more. I use paint, spray paint, paper and various industrial materials." מתוך יואב ליטווין, דדה מספר אודות עבודתו (באנגלית), אתר Brooklyn Street Art, 18.04.2013
- ^ למשל העבודה "Bling is Where the Heart Is", אתר UNURTH לאמנות רחוב
- ^ "הפלסטר התחיל כסימן שמטרתו לרפא פצעים שהיו לי באותה תקופה, לפני כחמש או שש שנים. מאז הוא צבר משמעויות רבות נוספות ועדיין צובר." מתוך מרים קוץ, "האוצרות של מתחם הנגריות", ידיעות אחרונות - מסלול, 30.09.2013
- ^ בדומה, לדוגמא, לאמן Know hope אשר עבורו סמל הלב נתפש כ"משהו יקר שצריך לשמור עליו" אך גם "נטל, משקל כבד שאנו סוחבים על גבנו". ראו אלי ערמון-אזולאי, "אמן הרחוב “Know Hope” מפוגג מעט מהמסתורין סביבו", הארץ, גלריה, 03.04.2013
- ^ "אני מודע לגבול הדק המתוח בין אמנות לונדליזם, ומקפיד שלא לרסס על חזיתות בתי מגורים. מי שמעוניין למצוא גרפיטי, יידע למצוא אותו גם בסמטאות הצדדיות של העיר", ראיון עם Dede, חגי מרום, מחתרת הגרפיטי של תל-אביב, הוצאת חלפי, תל-אביב 2011 (עמ' 44)
- ^ לואיס סטבסקי, דדה חשאי בתל אביב: בחוץ וגם בפנים (באנגלית), אתר ונדלוג, 12.08.2012