משתמש:Karmanisz/ברנהרד לוסטיג
ברנהרד לוסטיג רון (1884-1969)[1] היה יהודי ששירת עם היטלר באותו רגימנט (RIR 16)[2] ומסר עדותו על היטלר כבודד, ולא אמיץ. היה אז פעיל בתנועה הציונית בגרמניה.
בראיון ב-1961,[3] דיווח לוסטיג שהיה מיודד עם אחד ממפקדי הגדוד של היטלר ואמר שחברו התוודה לו פעם שהוא לא יקדם את היטלר כי הוא 'לא יכול היה לסבול אותו'. לעומת ויליאם שיירר הסביר שערב סיום המלחמה "הוענק צלב הברזל לכל מי שנשאר אז בחיים". הוא גם סיפר שהיטלר היה בודד, לא השתתף באירועים חברתיים ולא קיבל מתנות. הוא נתקל בהיטלר לאחר מלחמת העולם הראשונה, במינכן. בוויכוח שהתעורר לאחר דבריו של ראש עירית המבורג קרל וילהלם פטרסן קמה פתאום דמותו של אדולף היטלר מקהל המאזינים. "במקום להשיב לגופו של דבר, הצעיר שנפגע מהשנאה החולה ליהודים פרץ במילות שנאה אנטישמיות", הוא "האשים" את פטרסן שאמו יהודייה. מר לוסטיג מצטט את המשפט שפטרסן השיב להיטלר ואשר נחקק - מילולית וברוח הדברים - בזיכרונו: "אכן - פטרסון התריס נגד היטלר: "אמי יהודיה".
ההיסטוריון תומאס ובר שחיבר את הספר: "מלחמת העולם הראשונה של היטלר" בו חושף כי בניגוד לטענות התעמולה הנאצית, אנטישמיות נעדרה ברובה ביחידתו של היטלר, קיבל אמון נוסף מלוסטיג,[4][5] כאשר יצר איתו קשר בנו של ברנהרד. ובר הסביר שזיכרונותיו של לוסטיג מספקים "אישור עצמאי ומרתק לממצאי ספר זה על יחסו של היטלר ואנשי הגדוד שלו בימי המלחמה ליהודים, כמו גם על אופיו של היטלר במהלך המלחמה".
עדותו לאחר המלחמה של לוסטיג, ששירת תחת-ניצב בגדוד, מאשרת כי היטלר לא הפגין תכונות מנהיגות כלשהן במהלך המלחמה וסיפר כי, בתור מופנם, היטלר מעולם לא השתתף במסיבות במפקדת הגדוד.[4]
בניגוד להיטלר, לוסטיג - נפגש בקביעות עם ותיקי גדוד הרשימה לאחר המלחמה. במהלך פגישות אלו, הביעו קצינים רבים את ההלם והפתעתם על הופעתו הפתאומית של היטלר כמנהיג פוליטי".[4][2]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפאולה ולברנהרד לוסטיג היו ארבעה ילדים בין 1921 ל-1928.[6]
ברנהרד לוסטיג היה תעשיין אמיד בעל בית חרושת לטכסטיל שבו הועסקו מאות שכירים, היה פעיל בסניף התנועה הציונית במינכן ותקופת מה היה יושב ראש התנועה במינכן. הכרות אישית עם היטלר במלחמת העולם הראשונה, בנוסף לגלי אנטישמיות גואה בגרמניה ואמונתו בציונות, זרזו את החלטתו לעלות ארצה.[7]
באוקטובר 1933 היגרו ברנהרד ופאולה לוסטיג מאיטליה לארץ ישראל, והתיישבו תחילה בחיפה ובהמשך בירושלים.[8] כמו עולי גרמניה רבים, הם שינו את שם משפחתם - מלוסטיג לרון. ההורים גם העבירו את שמות ארבעת ילדיהם בעברית: הרטה הפכה לחנה, הנס שינה את שמו ליוחנן, שמו של וולטר שונה ל-צבי, ובנם הצעיר פרנץ קיבל את השם אריה.[6] הנס לחם בצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה.[8] אחיו, (ולטר) צבי במלחמת העולם השנייה שירת בבריגדה היהודית,[9] ונהרג ב-12 במאי 1948 במהלך מלחמת העצמאות,[10][11] בקרב האחרון בקרב על גוש עציון.[9]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ברנהרד לוסטיג, באתר www.myheritage.com
- ^ 1 2 Thomas Weber, Hitler's First War: Adolf Hitler, the Men of the List Regiment, and the First World War, OUP Oxford, 2010-09-16, עמ' 353, ISBN 978-0-19-923320-5. (באנגלית)
- ^ נתן ריבון, האיש ששירת ברגימנט אחד עם היטלר, הארץ, 22 בדצמבר 1961
- ^ 1 2 3 New evidence helps to ‘cement the case’ against Hitler’s First World War record (ראיות חדשות עוזרות "לבלט את התיק" נגד רקורד מלחמת העולם הראשונה של היטלר) | News | The University of Aberdeen, באתר www.abdn.ac.uk, 2011-10-24
- ^ Dalya Alberge, "Hitler's war boast exposed as a myth," [התפארות-מלחמה של היטלר נחשפה כמיתוס] The Independent, Oct 24, 2011.
- ^ 1 2 A Joyful (אירוע משמח למשפחת לוסטיג) Occasion for the Lustig Family, באתר Jewish Museum Berlin (באנגלית)
- ^ מינכן בשנת Munich 1933, באתר lustig.lacikam.co.il
- ^ 1 2 Letter from Hans Lustig to his teacher Robert Raphael Geis « 1933 (מכתב מהנס לוסטיג למורו רוברט רפאל גייס 1933), באתר www.jmberlin.de
- ^ 1 2 לוסטיג צבי באתר הפלמ"ח
- ^ צבי לוסטיג, באתר יזכור ההנצחה לחללי מערכות ישראל
- ^ לזכרו של צבי לוסטיג In memory of Zwi Lustig, באתר lustig.lacikam.co.il
קטגוריה:ישראלים ילידי גרמניה
קטגוריה:ציונים ילידי המאה ה-19
קטגוריה:גרמנים שנולדו ב-1884
קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1969