לדלג לתוכן

משתמש:Netnis/טחנת הקמח בפקיעין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טחנת הקמח בפקיעין הוקמה ע"י אנשי פקיעין. היא שימשה את תושבי האזור עד שנת 1951

תולדות הטחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-20 מבנה הטחנה התמוטט בעקבות מלחמת העולם השנייה. בזמן מלחמת העולם השנייה תוקנה הטחנה והופעלה עד שנת 1951. שרידי הארובות נחשפו עם עבודות השימור בשנת 2009, והם מוצגים באתר. הטחנה האמצעית היא אחת מהטחנות האחרונות שפעלו בארץ.[1]

בעבר מי המעיין הפעילו שתי טחנות קמח אשר שרידיהן עדיין קיימים בשטח. האחת בסמוך לקברו של רבי יוסי בפקיעין ואילו האחרת ממוקמת בערוץ אשר מעל הטחנה הראשונה, שפעלה עד שנות ה- 40 במאה העשרים.

מבנה הטחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טחנות הקמח מורכבות מ-4 חלקים: תעלה, ארובה, מפלס גלגל ומעליו מפלס הטחנה. בטחנה שבמורד, סמוך לוואדי נכללו הבאר בחלק הצפוני הגבוה יותר ובניין הטחנה הדו-מפלסי, הצמוד לבאר מדרום.[2] לבאר היה קיר עבה שרוחבו כמטר ובאמצע, תעלה שרוחבה בין 30-50 ס”מ ומעקות משני צדדיה.[1]

הטחנה העליונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הייתה בעלת שני זוגות רחיים והיא פעלה עד ראשית המאה ה-20 והשתייכה לכפר כולו.

בטחנה קיים גלגל שהותקן על ידי נגר האזור , הגלגל שימש לטחינת החיטה והוא היה מורכב ממתכת ועץ. גלגל זה שמור היום במוזיאון ארץ ישראל.

הטחנה התחתונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטחנה נמצאה בשנת 2009 וממנה שרדה הארובה בלבד אך לא ברור מתי חדלה לפעול.

תפעול הטחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי להפעיל את הטחנה, מי המעיין הוטו לתעלה אנכית, אשר בנויה מראש קיר רחב בניצב למדרון. מי התעלה נשפכו בארובה, שדפנותיה טויחו כדי למנוע דליפה. כששאר המים הגיעו למפלס התחתון, שבמרכזו היה גלגל כפות, הגלגל הסתובב כמו סביבון. ציר העץ הגיע למפלס הטחנה וגרם לסיבוב אבן הרכב, שממוקמת בראש אבני הרחיים. זרימת המים יצרה סיבוב על גלגל הכפות. מעל לאבני הרחיים היה מיכל עץ חלול אשר תלוי בצורת פירמידה הפוכה, שהקצה שלה קטוע. לאחר שפיכת החיטה למיכל, המיכל נסתם על ידי שסתום עץ שאפשר זרימה מועטה של חיטה לתוך אבן הרכב. ליד הקיר הצפוני היה קיים מוט עץ גדול ממדים , שקצהו הוצב תחת פתח הזרימה. באמצעות הנעת המוט היה ניתן לפתוח או לסגור את המיכל וכן גם לווסת את  זרימת המים. בסיום סיבוב אבני הרחיים, הקמח שנוצר נשפך לבור מטויח ,שנבנה ליד הטחנה .גובה אבני הרחיים היה ניתן לשליטה, ובכך לבחור את עובי התוצר ואף לגרוס מוצרים אחרים לדוגמא גריסים.[1]

קישורים חיצונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 טחנת הקמח, באתר פקיעין סיורים ואטרקציות
  2. ^ [http://www.peqiin.muni.il/peqiin/Pages/tahant%20hkmh.aspx פקיעין - טחנת הקמח], באתר www.peqiin.muni.il