משתמש:Shaybut/פסק דין ש"ס נגד אופיר פינס
 | |
| מידע החלטה | |
|---|---|
| ערכאה | ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-16 |
| תאריך החלטה | 30 בינואר 2001 |
| החלטה | |
| דחיית העתירה - התרת התארחות בצ'אט לח"כ אופיר פינס כיוון שלא מדובר בתעמולת בחירות. | |
| חברי המותב | |
| חברי המותב | מישאל חשין |
| תקדימים | |
| בג"ץ סטיישן פילם ובג"ץ כהנא נגד רשות השידור. | |
פסק דין ש"ס נגד אופיר פינס - זהו פסק דין ישראלי שניתן על ידי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-16 בראשות השופט מישאל חשין.
פסק הדין ניתן ב30 בינואר 2001 ע"י יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-16 השופט מישאל חשין, כאשר הוא דן בעתירה של מפלגת ש"ס שביקשה לתת צו מניעה להתארחותו של ח"כ אופיר פינס בצ'אט של אתר העיתון מעריב. כאשר לטענת ש"ס ההתארחות מהווה הפרה של סעיף 17ב לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959 (חוק התעמולה).
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוק הבחירות (דרכי תעמולה)
מרבית סעיפי החוק דנים במגבלות החלות על תעמולת בחירות בכל מהלך 90 הימים לפני הבחירות לכנסת. המגבלות המרכזיות בחוק עוסקות באיסור לשימוש בנכסי מדינה לטובת תעמולה, איסור על תעמולה ברדיו ובטלוויזיה חודשיים לפני יום הבחירות אלא במסגרת הסדרים מיוחדים שנקבעו בחוק.
נוסח סעיף 17ב לחוק הבחירות (דרכי תעמולה)
"17ב. (א) יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת רשאי, לאחר שנתן לנוגע בדבר הזדמנות להביא טענותיו לפניו, ליתן צו המונע ביצוע מעשה עבירה לפי חוק זה, לפי פרק י"א לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969, לפי פרק ט' לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965, או המשכתו (להלן - צו-מניעה); לענין זה, "נוגע-בדבר" - חבר ועדת הבחירות המרכזית שהוא נציג הסיעה שתעמולה בעדה מהווה או עלולה להוות עבירה לפי חוק זה, או בא-כוח רשימה לפי סעיף 59 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969.
(ב) על צו-מניעה ניתן לערור בפני ועדת הבחירות המרכזית, והוראות סעיף 137 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969, יחולו על הצו; אין בהגשת הערר כדי לעכב תחולת הצו וביצועו.
(ג) (1) הוראות סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט, יחולו על צו מניעה, ולענין זה יראו צו כאמור כצו של בית משפט, וליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית יהיו הסמכויות הנתונות לבית משפט לפי אותו סעיף.
(2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1) ניתן צו מניעה נגד סיעה, רשימת מועמדים או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות מקומית והצו הופר, בין בידיהם ובין בידי אדם אחר הפועל עבורם, ניתן להטיל את הקנס לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט על הסיעה, רשימת המועמדים או המועמד, ובלבד שניתנה הזדמנות לבא כוח הסיעה, לבא כוח רשימת המועמדים או למועמד להשמיע את דברם, ואם הופר הצו בידי אדם אחר הפועל בעבורם - ניתנה הזדמנות כאמור גם לאותו אדם.
(3) בלי לגרוע מדרכי גביה אחרות, יקוזז קנס שהוטל לפי פסקה (2) מכספי מימון המפלגות או מהמקדמות שלהם זכאי מי שעליו הוטל הקנס לפי חוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973, או לפי חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993, לפי הענין, ובלבד שלא יעלה סכום הקיזוז על 10 אחוזים מכספי המימון או מהמקדמות, לפי הענין.
(ד) לא ייענש אדם לפי הוראות סעיף 17 אם עמד לדין בשל הפרת צו-מניעה, ולא יועמד אדם לדין בשל הפרת צו-מניעה אם הואשם בשל אותו המעשה לפי סעיף 17."
שאלות משפטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
האם יש למנוע קיום צ'אט של חבר כנסת באינטרנט בתקופת בחירות?
האם תעמולת בחירות באינטרנט אסורה היא על פי חוק התעמולה, ומשכך יש לאסורה?
האם שימוש באינטרנט לצורכי תעמולת בחירות הוא בבחינת עבירה על חוק התעמולה?
האם נכון, ראוי ולגיטימי הוא לעשות היקש מן הרדיו והטלוויזיה לאינטרנט, ולקבוע כי הגבלות החלות על הרדיו והטלוויזיה תחולנה על האינטרנט אף-הוא?
החלטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השוני העצום בין המדיומים התקשורתיים של רדיו וטלוויזיה לבין רשת האינטרנט שולל את את היכולת להקיש בנהם. השוני נובע בעיקרו מן ההבדל בין כמות הערוצים ברדיו ובטלוויזיה לבין כמות אתרי האינטרנט ובכן לאינטרנט אין כל רגולציה. בשל כך, מגיע השופט חשין ללמסקנה כי חוק הבחירות (דרכי תעמולה) לא חל באופן ישיר על האינטרנט. ולכן מגיע למסקנה כי ההשתתפות של של ח"כ פינס אינה מהווה הפרה של חוק הבחירות (דרכי תעמולה). הערה נוספת שמוסיף השופט חשין מדברת על הצורך בהתאמת החקיקה הקיימת לעידן האינטרנט באמירה: "אין הצדק כי נמשיך ונחזיק בהסדרים שאפשר היו יפים לזמנם אך לא בהכרח מתאימים הם לימנו".
השלכות פסק הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסיקה זו מהווה כיום קו מנחה לכל דיון בנושא הצורך בדינים מיוחדים לתחומי המחשב. הדעות בנושא מתחלקות לאלה שלדעתם אין צורך להתאים את החוקים לשינויי מרחב הסייבר כדוגמת השופט האמריקאי פרנק איסטרוק שכתב במאמרו[1]כי הגדרת דיני מחשבים זה כמו שנגדיר דיני סוסים. יש שאלות משפטיות שעולות בהקשר לסוסים, אך ההגדרות הנכונות יותר הן דיני נזיקין ודיני חוזים כאשר כל אחד מאלה קשור לסוסים בעקיפין. בדיוק באותו אופן, אין זה נכון להגדיר דיני מחשבים. מנגד במשפט הישראלי מובילה כיום גישתו של חשין שעלתה מפסק הדין הנ"ל. כיוון המחשב והאינטרנט הביא לשינוי כה מהותי, כזה המצדיק הגדרת ענף חדש. לטענתו, השינוי למעשה שינה הגדרות בסיסיות והביא לחשיבה מחודשת.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959, באתר הכנסת.
- פסק הדין המלא, באתר פסקדין.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Easterbrook, Frank H. (1996). "Cyberspace and the Law of the Horse". University of Chicago Legal Forum. Retrieved October 5, 2009.