משתמש:TzurE/שוליית הרוצח

שוליית הרוצח
Assassin's Apprentice
מידע כללי
מאת	רובין הוב
שפת המקור	אנגלית
סוגה	פנטזיה
הוצאה
תאריך הוצאה	1995; 1998
הוצאה בעברית
הוצאה	אסטרולוג
סדרה
סדרת ספרים	טרילוגיית הרואים למרחק
הספר הבא	רוצח מלכותי

שוליית הרוצח' הוא הספר הראשון בטרילוגיית הרואים למרחק, שנכתבה על ידי הסופרת רובין הוב, אשר נמנית על סוגת הפנטזיה האפית. זהו ספרה הראשון של מרגרט אסטריד לינדהולם אוגדן, שפורסם תחת שם העט "רובין הוב", בשנת 1995. השם של הספר במהלך העבודה היה "ממזרו של אביר",^[1] כאשר הסיפור מסופר מנקודת מבטו של אותו ממזר, וקורותיו בממלכת שש הדוכסיות אשר נשלטת על ידי משפחת המלוכה, "הרואים למרחק". סיפורי הדמויות בטרילוגיית הרואים למרחק, ממשיכים באופן ישיר (לאחר קפיצה של 30 שנים) בטרילוגיית האיש הזהוב. טרילוגיה נוספת המתרחשת באותו עולם נכתבה תחת השם טרילוגיית סוחרי הספינות החיות, כאשר היא מתקיימת פחות או יותר במקביל לארועי טרילוגיית הרואים למרחק, עם מעט מפגשים בין דמויות מטרילוגיות שונות.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מכסה את חייו המוקדמים של גיבור הסדרה, פיץ-אביר, ממזר מלכותי הגר בטירת הצבי, את אימוניו להפוך למתנקש מלכותי ואת הצלחתו בשמירת כס המלכות מידי דודו השאפתן הדר, משימה אשר כמעט עולה בחייו.

הסיפור נפתח עם פיץ' בן ה-6, בעודו מובל על ידי סבו אל תוך אחד המוצבים הצבאיים של משפחת המלוכה "הרואים למרחק" אשר נמצא בשליטתו של הנסיך אמת, בנו השני של המלך ערמומי. בדלת הכניסה למוצב, פיץ ניתן לחייל אשר נאמר לו כי פיץ הוא הבן הממזר של הנסיך אביר, הירוש החוקי של המלך ערמומי והבא בתור בשרשרת המלוכה. החייל לוקח את פיץ לנסיך אמת, והוא מורה לחייל לקחת אותו לבוריך, אדון האורוות ועוזרו של אביר אשר מקבל פקודות לגדל ולטפל בילד. ביחד עם בוריך, הילד מגיע לטירת הצבי, מקום מושבם של משפחת הרואים למרחק. על מנת להגן על פיץ ולא לקשר אותם אחד לשני על ידי קשר דם, אביר מחליט לוותר על זכותו לכס המלכות והוא פורש מחצר המלוכה ביחד עם אישתו, הגבירה סבלנות, לפני שפיץ מגיע לטירה. פיץ מעולם לא זוכר שהוא פגש את אביר, אבל מפתח חיבור עם דודו, אמת. אחיהם הקטן של אביר ואמת, הדר, מתעב את פיץ ומתייחס אליו בצורה אכזרית ורעה בכל זמן שהוא יכול.

בוריך, יד ימינו של אביר נשאר עם משימת גידול הילד פיץ-אביר (השם החדש שניתן לפיץ), אשר בה הוא עשה כמיטב יכולתו. הוא לוקח את פיץ להיות נער עורוות. פיץ לומד במהירות את שגרת חייו כנער אורוות ובמשך כשנה חי עם בוריך באורוות, מטפל בבעלי החיים ולוקח על עצמו את תפקידו של נער האורווה. במהלך השנה הזאת, פיץ די בודד ומתחבר במהרה עם גור כלבים בשם רחרחני. פיץ מחזיק ביכולת שנקראת "הבינה", קסם עתיק אשר היחס כלפיו בממלכה הוא יחס מעורר חשדנות ותיעוב, אשר מאפשר לו להיקשר באופן טלפתי עם בעלי חיים. הוא נקשר לרחרחני ומהר מאוד הם נהיים חברים טובים וקרובים. בוריך מגלה את הקשר של פיץ ושל רחרחני, ובכעס לוקח את רחרחני מפיץ, ועל ידי כך שובר את הקשר הקרוב ביניהם. פיץ מאמין שבוריך הרג את רחרחני, ולכן מיד לאחר מכן הוא מתמלא בפחד כלפי בוריך, מאמין שבוריך יכול להרוג אותו באותה הקלות שבה הוא הרג את רחרחני. הקשרים הקרובים האחרים שפיץ מוצא הם בעיירת טירת הצבי, באופן ספציפי - הוא מתחבר לילדה בשם מולי, הגדולה ממנו בכמה שנים.

לאחר כמה שנים, פיץ מסכים להפוך ל"איש המלך", למלך ערמומי ולכן מחויב בשבועה לשרת את המלך. הוא נלקח לשירותו של המלך ערמומי ועובר לגור בתוך הטירה. בטירה הוא לומד להילחם בנשק על ידי הוד, אדון כלי הנשק של טירת הצבי. לילה אחד, הוא פוגש באדם מתבודד בשם צ'ייד כוכב-נופל, מתנקש מיומן בשירות המלך. פיץ מסכים ללמוד את הקישורים שצ'ייד מעוניין ללמד אותו, בעיקר כי הוא בודד ומרגיש אבוד וחסר כיוון בחייו. אז במהלך גיל התבגרותו, פיץ לומד את דרכיו של המתנקש. פיץ מראה כשרון מולד לתחום, ומצליח להשלים את המשימות המינוריות אשר ניתנות לו על ידי המלך. במקביל, מגיעות שמועות שאביו של פיץ, אביר, נהרג. השמועות טוענות שהוא נפל מסוסו, אבל יש חשד גבוה שאישתו השניה של המלך ערמומי, תשוקה (אמו של הדר) התנקשה בחייו של אביר.

בזמן שפיץ גדל בטירת הצבי, אזורי החוף של ממלכת שש הדוכסיות מותקפים על ידי פולשים זרים הידועים בתור "הספינות האדומות". הפולשים מתקיפים כפרים, "מרוקנים" את מרבית התושביהם, בוזזים את הכפר ושורפים את כל מה שלא יכלו לקחת. פעולת ה"ריקון" הינה הוצאת מודעותו של אדם ממנו, אותו אדם מאבד את נשמתו ורגשותיו לאחר הריקון. לאחר פעולה זו, כל התושבים אשר נחטפו מוחזרים לכפרים שמהם הם נלקחו, רק במצב "מרוקן". כאשר פיץ נתקל באותם מרוקנים, הוא מגלה שאינו יכול לחוש בהם בעזרת "הבינה" שלו כלל, כאילו הוא אינו יכול לראות אותם. בשלב מאוחר יותר, אותם מרוקנים הופכים להיות פושעים וגנבים אשר פוגעים באזורים הכפריים של שש הדוכסיות, מה שמוסיף עוד צרות למשפחת המלוכה.

בשלב מסוים בספר, פיץ מצטרף לכיתה של כמה תלמידים אשר לומדים את "האומנות", קסם אלגנטי אשר מאפשר למשתמשים בו לחלוק כח מחשבתי וקשר טלפתי קרוב. המורה, גיילן, מתעב את פיץ אך באופן מפתיע מהלל את אביו אביר (לאחר מכן בסיפור מגלים שאביר "טבע" על גיילן נאמנות כלפיו בעזרת האומנות, כאשר כעס עליו). בזמן השיעורים, גיילן מתייחס לפיץ ללא כבוד, פונה אליו בשם "ממזר". בשלב מסוים הוא מנסה להרוג אותו, אך ללא הצלחה. במקביל הוא מנסה לפגוע בלימודי האומנות שלו, על ידי כך ששלח אותו לעיירה ריקון (העיירה הראשונה של המרוקנים), כדי לראות האם פיץ יוכל להסתדר ולחזור משם בעזרת האומנות. האזור מלא במרוקנים שמתקיפים את פיץ, אך הוא מצליח לשרוד וחוזר בריא ושלם לטירה. בזמן שהותו מחוץ לטירה, ניסיון התנקשות של גיילן כנגד בוריך מסוכל, אך בתהליך - סמית'י, הכלבה שהגבירה סבלנות נתנה לפיץ(ואליה הוא היה מחובר עם הבינה), נהרגת.

לקראת סוף הספר, פיץ מתבקש ללכת לממלכת ההר, השכנה לשש הדוכסיות במטרה להרוג את הנסיך שלהם, רוריסק. המשימה של פיץ נחשפת כאשר דודו, הדר, מגלה לאחותו של הנסיך, קטריקן על המשימה של פיץ. הסוד מתגלה כאשר פיץ שיכור, ולכן חסר תועלת. הוא מוצא את עצמו באמצע מזימה לגנוב את כס המלכות עבור הדר, בעזרתו של גיילן, שמנסה להתנקש בנסיך אמת בעזרת האומנות. הנסיך רוריסק מורעל ומת, מה שמשאיר את קטריקן, שבינתיים מובטחת לאמת, כיורשת היחידה של הממלכה. פיץ מורעל וכמעט טובה למוות, ניסיון של הדר להרוג אותו. כאשר פיץ מרגיש שסופו קרב, הוא משתמש באומנות ויוצר קשר עם אמת ושניהם ביחד מצליחים להרוס את גיילן. בסופו של דבר פיץ ניצל על ידי כלבו הישן רחרחני, שלא נהרג על ידי בוריך, אלא פשוט נשלח לממלכת ההר כמתנה לנסיך רוריסק. במהלך החילוץ של פיץ בבריכה שכמעט טבע בה, רחרחני משתמש בשיניו כדי למשות אותו מהמים, דבר המשאיר סימני שיניים עמוקים בידו של פיץ. בהמשך פיץ לומד להעריך את הצלקות הללו, אשר מסמלות עבורו את אהבתו ונאמנותו הגדולה של הכלב רחרחני. לאחר מכן רחרחני מת גם הוא. בסופו של דבר פיץ' ניצתל ומתרפא, ובדפים האחרונים של הספר, פיץ מבכה את מותו של רחרחני.

קבלה בקרב מעריצי הז'אנר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר קיבל ביקורות חיוביות ביותר בעיתון Publishers Weekly, הטוענות כי הספר היה "ניצוץ ראשוני בשדה הסבוך של סוגת הפנטזיה האפית". ^[2] המגזין Kirkus Reviews מצא שהספר היה "עצמאי באופן מספק, אבל בכל זאת משאיר פתח להרחבות עתידיות". ^[3] המגיב אדם חילר, הילל את בניית הדמויות וטען שהן מאוד מורכבות ועמוקות ^[4]

ביקורת שלילית בנוגע לספר הייתה בעיקר בגלל שהוא בסגנון מעט ישן^[5], וגם שהספר אינו לחלוטין מצליח לעמוד עצמאית.^[6]

השפעתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה Within Temptation השתמשה בספר הזה כהשראה עבור השיר שלהם "Hand Of Sorrow" מהאלבום The Heart of everything^[7]
להקה נוספת בשם Kitchen party השתמשה בספר כהשראה עבור הסינגל שלהם מ-2013 - fitz Poem^[8]