משתמש:Utzli/ארגז חול רביעי
כאמור, לבעלות הברית היה ידוע על אושוויץ כבר מסוף 1942. מידע רב התקבל מדיווחים שונים, ובהם דו"ח ורבה-וצלר והדו"ח של ויטולד פילצקי. ב-4 באפריל 1944 התבצעה טיסת צילום מעל מחנה מונוביץ, ובה צולם גם מחנה בירקנאו. כל אלה נתנו מידע רב שעל פיו ניתן היה להפציץ את המחנות.
ניתן היה לצאת להפצצת אושוויץ מבסיסים באנגליה,[1] אך ניתן היה לבצע גיחות הפצצה לאושוויץ גם מבסיסים קרובים יותר, והאפשרות הסבירה ביותר הייתה יציאה להפצצה מהבסיסים סביב העיר פוג'יה (Foggia) שבדרום איטליה.[2][3] בחודשי הקיץ של 1944 אכן הופצצו מטרות בטווח דומה לזה של אושוויץ, על ידי מטוסים שיצאו מפוג'יה.[4][5][6] בסיס אפשרי אחר ליציאה לתקיפה היה האי ויס, אי קטן בים האדריאטי, השייך כיום לקרואטיה[7][8], אם כי לשימוש בו מגבלות משמעותיות.[9] אפשרות נוספת לתקיפה הייתה מהבסיס הסובייטי פולטבה[10] אם כי גם לו היו חסרונות רבים.[11]
ההפצצה עצמה הייתה יכולה להתבצע מגובה רב, אך כך היה יורד דיוק ההפצצה. קושי נוסף היה בפיזור הרב של המתקנים באושוויץ ובבירקנאו, מה גם שהחלק העיקרי של תאי הגזים היה תת-קרקעי, והפרופיל האווירי הצר שלהם הקנה להם צורה כשל גשר גדול, דבר שהקשה על דיוק ההפצצה מגובה רב.[12][13] חוסר דיוק בהפצצה היה עלול להביא לפגיעה באסירים, ועל פי ההערכות הפצצה כזו הייתה עלולה לגרום למאות ואף אלפי הרוגים בין האסירים.[14] בנוסף, השמדת תאי הגזים מן האוויר הייתה עלולה להיות קשה. הגרמנים עצמם היו זקוקים לכמויות עצומות של חומר נפץ כדי להשמיד את קרמטוריום V, בליל 20 בינואר 1945, לקראת נטישת המחנה. יש להניח שהפצצה מן האוויר הייתה מתקשה יותר להשמיד את מתקני ההשמדה שהיו בחלקם מתחת לפני האדמה.[15] לא ניתן לשער אם ההתקפה הייתה מצליחה בהשמדת מתקני הגז ובוודאי שהיו נגרמות אבידות רבות לעצירים כתוצאה מההפצצה. לא ניתן גם לשער את האפקט, שיכול היה להיות גם שלילי, על הפתרון הסופי. ייתכן שהריסת תאי הגזים באוגוסט או בספטמבר, כשהגרמנים היו שרויים בלחץ כבד, הייתה מונעת מהם לבנות אותם מחדש; בתנאים רגילים ארכה בניית תאי הגזים שמונה חודשים.[16]
ניתן היה גם לבצע תקיפה מגובה נמוך, שהיא מדויקת יותר אך מסוכנת יותר, ולהערכת חוקרים סיכויי ההתקפה בדרך זו לא היו רבים, גם בשל גילוי מוקדם וגם בשל העובדה שטייסי המפציצים הכבדים חסרו את השיטה, הניסיון והאימון המיוחדים הנדרשים לביצוע משימה כזו.[17]
חוקרים הציעו אפשרויות נוספות הייתה תקיפה על ידי מפציצים בינוניים מסוג B-25 מיטשל, שדייקו בהפצצה מגובה נמוך,[18] או הפצצה על ידי מטוסי דה הבילנד מוסקיטו[16][19][20] אך חוקרים אחרים טוענים כי הצעה זו לא הייתה ריאלית.[21][22][23]
ייתכן שהגרמנים עצמם ראו בהפצצת המחנות איום חמור. חוקרים מסיקים זאת על סמך העובדה שתשדורת בריטית בנושא הפצצת המחנות ומסילות הברזל, שנקלטה על ידי הגרמנים, הועברה לראש המשרד הראשי לביטחון הרייך, ארנסט קלטנברונר, לשר החוץ של גרמניה הנאצית, יואכים פון ריבנטרופ, ולממשלה ההונגרית. ההפצצה האפשרית על אושוויץ הביאה גם למעבר לשריפת הגופות בלילה, כתוצאה ממחאותיהן של היחידות האנטי-אוויריות.[24]
בנוסף להפצצת המחנות עצמן, הציעו מנהיגים יהודיים ואחרים אפשרות נוספת לתקיפה צבאית שתמנע את המשך ההשמדה על ידי תקיפת מסילות הברזל שהוליכו למחנה[25][26]. ישנם הסבורים שאפשרות זו לא הייתה יכולה להיות יעילה.[27][28]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
- ^ על פי אתר worldatlas.com.
- ^ 41°27′51″N 15°32′36″E / 41.46417°N 15.54333°E
- ^ באואר, עמ' 141; ויימן, עמ' 358.
- ^ על פי The South African Air Force In World War Two, באתר Scottish Saltire Aircrew.
- ^ אנציקלופדיה בריטניקה, Why wasn't Auschwitz bombed.
- ^ Wyman, David S.: Why Auschwitz wasn't bombed. pp. 577 - 578. מאוחזר באתר google books.
- ^ 43°02′N 16°09′E / 43.033°N 16.150°E
- ^ גילברט, עמ' 175; ויימן, עמ' 377.
- ^ קיצ'נס, עמ' 250.
- ^ 49°35′22″N 34°33′05″E / 49.58944°N 34.55139°E
- ^ גילברט, עמ' 218-217.
- ^ קיצ'נס, עמ' 245, 252.
- ^ גילברט, עמ' 279.
- ^ פורג'ר, עמ' 407; קיצ'נס, עמ' 254-253.
- ^ פורג'ר, עמ' 405.
- ^ 1 2 ויימן, עמ' 378.
- ^ קיצ'נס, עמ' 256; פורג'ר, עמ' 410.
- ^ ויימן, עמ' 377.
- ^ וסרשטיין, עמ' 254.
- ^ גילברט, עמ' 298.
- ^ קיצ'נס, עמ' 258-257.
- ^ פורג'ר, עמ' 411-410; קיצ'נס, עמ' 260-259.
- ^ קיצ'נס, עמ' 260.
- ^ וסרשטיין, עמ' 260.
- ^ גילברט, עמ' 309.
- ^ באואר, עמ' 145.
- ^ ויימן, עמ' 373.
- ^ קיצ'נס, עמ' 263-262, הערה 84.