מתקן התפלה פלמחים
 | |
| מתקן התפלה פלמחים | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מתקן התפלה  |
| שימוש | התפלת מים |
| מיקום | פארק תעשיות פלמחים |
| מדינה |
ישראל |
| בעלים | קרן תשתיות ישראל |
| מפעיל | דרך הים התפלה בע"מ |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | נובמבר 2004 – מאי 2007 (כשנתיים ו־25 שבועות) |
| חברת בנייה | חברת GES |
| עלות | 80 מיליון דולר |
| מידע טכני | |
| מידע נוסף | תפוקה: 90 מלמ"ש |
| קואורדינטות | 31°56′12″N 34°42′43″E / 31.936748°N 34.711871°E |
 | |
  | |
מתקן התפלה פלמחים הוא מפעל התפלת מי ים בשיטת האוסמוזה ההפוכה (SWRO) המספק מים באיכות מי שתיה למערכת המים הארצית בישראל. המתקן הוקם בפארק תעשיות פלמחים, בהשקעה של כ-70 מיליון דולר, על ידי הקונסורציום "ויה מאריס".
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדצמבר 1999, קיבלה ועדת השרים לכלכלה בראשות שר האוצר, אברהם שוחט, ההחלטה על הקמת מספר מתקני התפלה, כדי להתמודד עם המחסור במים שפירים בישראל בטווח הארוך[1][2]. מכרז ראשון פורסם להקמת מתקן התפלה אשקלון בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT), ובפברואר 2001 הודיע שוחט מייד על מכרז שני לשלושה מתקני התפלה, שיפיקו כ-50 מיליון מ"ק מים בשנה כל אחד. זאת לאחר שנציבות המים התריעה שיש להקים, תוך חמש השנים, לפחות עוד ארבעה מתקנים להתפלת מים, שיפיקו כ-200 מיליון מ"ק מים בשנה, כדי להתמודד עם המחסור הצפוי במים[3].
הוחלט שהמכרז השני יבוצע כשותפות ציבורית-פרטית בשיטת BOO - build–own–operate (הזכיין הפרטי מממן את המיזם ומפעיל אותו והוא גם הבעלים של המיזם). בנוסף על הזכיינים היה לאתר שטח מתאים למתקנים סמוך לחוף הים. בשלב הראשון, באוגוסט 2001, בחר משרד התשתיות ב-17 מבין 21 אתרים שהוצעו על ידי קבוצות יזמים שונות[4].
באוגוסט 2002, נבחרה ההצעה של קבוצת "ויה מאריס" להקמת מתקן התפלה בפארק תעשיות פלמחים שסמוך לחוף פלמחים, לאחר שהציעה מחיר של 54 סנט למ"ק מים. קבוצת "ויה מאריס" כללה את החברות: תה"ל (26.5%), גרנית הכרמל (26.5%), צינורות המזרח התיכון (21%), אוסיף השקעות ופיתוח (21%) והחברה הספרדית טדגואה שסיפקה את הידע להקמת המתקן (5%)[5]. בנובמבר 2004, הונחה אבן פינה להקמת המתקן. בנק הפועלים מימן 78% מההשקעה בהקמת המתקן בעלות של 80 מיליון דולר[6].
המתקן החל לפעול במאי 2007[7]. בפברואר 2010, השלימה חברת "גרנית הכרמל" את רכישת חלקם של שאר השותפים בפרויקט[8]. בדצמבר 2013, מכרה את המתקן לקרן תשתיות ישראל, תמורת 400 מיליון שקל, וברווח של 100 מיליון שקל[9].
המתקן החל לפעול בקיבולת שנתית של 30 מיליון מטר מעוקב מים מותפלים. בסוף 2010 הורחב המתקן לקיבולת של 45 מיליון מטר מעוקב בשנה, ובתחילת 2013 ל-90 מיליון מטר מעוקב בשנה[10][11].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עמוד הפרויקט באתר חברת GES
- מתקן התפלה פלמחים באתר משרד האוצר
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דוד חיון, הממשלה מתמודדת עם המחסור במים: שנת 2010 - נקודת המבחן, באתר גלובס, 27 בדצמבר 1999
- ^ משה ליכטמן, החמיץ את הסרט: תשתיות - אברהם שוחט, באתר גלובס, 25 בדצמבר 2002
- ^ דליה טל, שוחט: יוקם מיתקן התפלה נוסף למתוכנן באשקלון; צוות יקבע את מיקומו ודרך הקמתו, באתר גלובס, 13 בפברואר 2001
- ^ דליה טל, משרד התשתיות בחר ב-17 מבין 21 אתרים שהוצעו להקמת מתקן ההתפלה השני, באתר גלובס, 20 באוגוסט 2001
- ^ יורם גביזון,מאת ענת ג'ורג'י, VIA MARIS תקים מתקן התפלה של 45 מיליון מ"ק בעבור מקורות, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2002
- ^ הארץ, בנק הפועלים יממן 80 מיליון דולר מסך ההשקעה בהקמת מתקן ההתפלה בפלמחים, באתר TheMarker, 28 בנובמבר 2004
- ^ הארץ, מתקן ההתפלה בפלמחים החל לפעול; יזרים 30 מיליון מ"ק מים מותפלים בשנה, באתר TheMarker, 27 במאי 2007
- ^ אבי בר-אלי, עזריאלי משלים את ההשתלטות על מתקן ההתפלה בפלמחים, באתר TheMarker, 5 באוקטובר 2011
- ^
מיכאל רוכוורגר, יורם גביזון, עזריאלי מתפיל 400 מיליון שקל בפלמחים: מוכר את המתקן לקרן תשתיות ישראל, באתר TheMarker, 30 בדצמבר 2013
- ^ ליאור גוטמן, בנק הפועלים יממן הרחבת מתקן התפלת המים בפלמחים, באתר כלכליסט, 16 באוגוסט 2009
- ^ עמירם ברקת, יובל אזולאי, מי צריך מס בצורת? מתקן התפלה מורחב נחנך בפלמחים, באתר גלובס, 16 בנובמבר 2010
