נאיפרו
 | |
| מדינה |
 האיים המלדיביים |
|---|---|
| ראש העיר | מוחמד ראשיד |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 5,319 (2016) |
| קואורדינטות | 5°26′40″N 73°21′57″E / 5.4443722222222°N 73.365711111111°E |
| אזור זמן | UTC+5 |
נאיפרו הוא אי באיים המלדיביים, הממוקם 142 ק"מ צפונית מעיר הבירה מאלה. זוהי עיר הבירה והעיר המאוכלסת ביותר באטול לביאני. נאיפרו נודע במלדיביים בעקבות הניב הייחודי לו.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי ההיסטוריון המקומי עלי חוסיין, נאיפרו הייתה מאוכלסת כבר מעל ל-400 שנים. הוא הסיק זאת בהתבסס על כמה ממצאים שהוא הבחין בהם, ביניהם:
- מחסור בראיות על היותה של נאיפרו עיר גדולה, כמו בתי הקברות הנטושים, יסודות ותלים סלעיים של סטופות קבורות מתקופת הבודהיזם, ממצאים דומים לקיומם של מקדשים ניתן למצוא גם באיים אחרים ברחבי האטול. בנוסף אין כל תיעוד שמזכיר שנאיפרו היה מקום מאוכלס היסטורית.
- תיעוד כתוב של אסיר פוליטי בשם חוסיין ולינה טקורופנו שגורש לאי בין השנים 1704–1705. מכיוון שאסירים פוליטיים מגורשים לאיים עם אוכלוסיות דלות, עלי חוסיין מסיק מכך שזה היה זמן לא רב מאז שהפך האי למאוכלס.
- תיעוד כתוב של תרומה למסגד מקומי שנמצא באי בשנת 1783. עלי חוסיין משער שייקח לאי כ-200 שנים עד שהוא יהיה מאוכלס מספיק בשביל שתירשם תרומה למסגד.
- תאריכים על מצבות בבית קברות מקומי שמעידים על אנשים שהתגוררו באי עוד במאה ה-17.
בהסתכל על ראיות אלה עלי חוסיין הסיק שהאי אוכלס בשנת 1591 בקירוב.
אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1931 בנאיפרו הייתה אוכלוסייה של כ-1800 תושבים; ב-1979 מספר זה עלה ל-2810.
לפי מפקד האוכלוסין בשנת 2006 נאיפרו מנתה 3,687 תושבים, שהם כ-1.23% מכלל אוכלוסייתה של המדינה. בהשוואה למפקד האוכלוסין בשנת 2000, גידול האוכלוסייה של האי היה שלילי במקצת (0.09%-), זאת בעקבות הגירה לעיר הבירה. ב-31 בדצמבר 2008, נרשם בנאיפרו מספר של 4720 תושבים. ב-31 במאי 2013 עלה המספר ל-5082. האוכלוסייה נכון ליוני 2016 עומדת על 5319 תושבים.
במפקד האחרון שנערך ב-2014, נרשם באי מספר של כ-4141 אנשים. מספר זה כולל 3844 מלדיביאנים ו-297 בני ארצות זרות.
נאיפרו היא העיר השישית בגודל אוכלוסייתה במלדיביים, לאחר מאלה, אדו סיטי, פואמולקו, קולחודופשי וטינדו.
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיג[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיג היה מקור ההכנסה העיקרי של תושבי האי עוד מראשיתו. המיקום של מפעל שימורי הטונה הראשון במלדיביים נבחר להיות באי הקרוב פליברו בגלל מספר הדיגים הגדול בנאיפרו. דיג עדיין נחשב למקור פרנסה עיקרי באי, למרות שעבודה באתרי נופש צברה פופולריות אצל הצעירים בשנות האלפיים.
קמעונאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנאיפרו יש מעל 120 חנויות ושווקים שמשרתים את אוכלוסיית האי ואת אוכלוסיית האטול. חנויות אלה כוללות חנויות חומרה, חנויות מזון וצרכנות, חנויות אלקטרוניקה, חומרי בנייה, חנויות בד, מכולות וסופרמרקטים ואולמות תצוגה.
בתי אירוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם שני בתי אירוח שפועלים בנאיפרו ועוד שנמצאים בהליכי בנייה.
