מדינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. סיבה: התייחסות חלקית מאוד, מודרנית בלבד, למונח "מדינה". חסר רקע תיאורטי ופילוסופי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

מדינה מתוארת במדע המדינה בדרך כלל כחברה של בני אדם המתגוררים בטריטוריה ספציפית על פי סמכות משותפת חוקתית, חוקית ופוליטית. מדינה זהו ארגון פוליטי ליישום אינטרסים אזרחיים בשטח גאוגרפי ספציפי. זהו שילוב של מוסדות שכל מטרתם היא שימור שלימות האומה וקידום האינטרסים שלה. בדרך כלל מנוהלים ענייני המדינה על ידי אדם שעומד בראש המדינה ובאמצעות קבוצת אנשים המהווים את הממשל או הממשלה - הרשות המבצעת של המדינה.

במהלך ההיסטוריה התקיימו סוגים שונים של מדינות, כגון ערי המדינה של יוון העתיקה, מדינות לאום, פדרציות ועוד.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדינות הראשונות בהיסטוריה האנושית התקיימו לפני כ-6000 שנה באזור המזרח התיכון ומסופוטמיה. בתקופה שלאחר נפילתה של האימפריה הרומית במאה החמישית לספירה, אירופה החלה תהליך של התחלקות לנסיכויות רבות, שריבונותיהן וגבולותיהן השתנו בתכיפות. ממצב זה של אי סדר פוליטי, התפתחה בתהליך הדרגתי שנמשך לאורך מאות שנים, מדינת הלאום המודרנית, המורכבת מאנשים בעלי אזרחות דומה החיים בטריטוריה מוגדרת. סוג השלטון השתנה, בהתחלה קמו שלטונות מונרכיים לחלוטין ולאחר מכן קמו מונרכיות קונסטיטוציוניות (חוקתיות) או רפובליקות, כמה מהן פדרציות, כלומר איחוד של מדינות במטרה לתת לשלטון המרכזי סמכויות בתחום הביטחון, מדיניות החוץ, האוצר והחוקה. בנוסף, קמו איחודים של מדינות חצי עצמאיות.

במאה ה־20, התפתחה תפיסה שכל לאום הרוצה בכך, זכאי למדינה. שכן לאומיות היא הביטוי של עם לרצונו להתקיים במסגרת חברתית ומדינית משותפת. סיסמתם של תנועות לאומיות רבות הייתה מדינה לכל לאום וכל הלאום במדינה אחת. בו בזמן, משטרים טוטליטריים ודיקטטורים, בהן שליט אחד אוחז בידיו את כל הכוח, התקיימו בכמה מדינות.

תאוריות לגבי מבנה המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב התאוריות הפוליטיות לגבי המדינה, יכולות להיות מקוטלגות לשתי קטגוריות. מרבים להבחין ביניהן על פי המושגים ימין ושמאל.

  • התאוריות הימניות הן התאוריות ה"ליברליות" או ה"שמרניות", אשר מתייחסות לקפיטליזם כנתון וכדרך יחידה לניהול הכלכלה והחברה. כיוצא מזה הן מתעסקות במקום של מדינה בתוך חברה קפיטליסטית. תאוריות אלו לרוב רואות את המדינה כמנותקת מהחברה והכלכלה וככזו אשר לוקחת עמדה נייטרלית בסוגיות אלו.
  • התאוריות השמאליות הן התאוריות ה"מרקסיסטיות" או ה"סוציאליסטיות", אשר רואות במדינה ופוליטיקה קשר הדוק לכלכלה ולחברה האנושית. תפיסות אלו מדגישות את הקשר שבין כוח כלכלי לכוח פוליטי. הן רואות את המדינה הליברלית (או הבורגנית) ככלי בלתי-לגיטימי של המעמד העליון על מנת להנציח את שלטונו.

מאפיינים נדרשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאפיינים העיקריים הנדרשים על מנת שישות טריטוריאלית תוגדר כמדינה על פי המשפט הבינלאומי הפומבי:

  1. טריטוריה - שטח מוגדר על ידי גבולות קבועים. הטריטוריה אינה חייבת להיות רציפה, והיא יכולה לכלול שטחי ים בתוכה (כדוגמת איי יוון וארצות הברית שבינה לאלסקה חוצצת קנדה)
  2. אוכלוסייה - רוב תושבי הקבע בטריטוריה של המדינה הם בעלי אזרחות. וכן רוב האזרחים מביעים שאיפה לאומית שברובה מונחת על יסוד התנועה הלאומית.
  3. שלטון, ריבונות- גוף יחיד השולט על האוכלוסייה בתוך הטריטוריה באמצעות חוקים ומוסדות ובכלל זה היכולת לשלוט על שטח המדינה, ולאכוף את חוקיה.
  4. עצמאות - מדינה ריבונית היא מדינה אשר מסוגלת לנהל את ענייני הפנים והחוץ שלה ללא תלות במדינה אחרת או בגוף אחר כל שהוא.
  5. הכרה על ידי הקהילה הבינלאומית - נדרשת הכרה של מדינה עיקרית ורלוונטית (לפי התאוריה הקונסטיטובית)‏[1].

ישנן שתי תאוריות לעניין דרישת ההכרה במשפט הבינלאומי תאוריית המדינות הדקלרטיבית לפי די בהכרזה של מדינה על ידי ישות על מנת שתהיה מדינה (כלומר תנאים 1-4 הם הכרחיים ומספקים), ותאוריית המדינות הקונסטיטוטיבית לפי די בהכרה על ידי הקהילה הבינלאומית (כלומר תנאי 5 הוא הכרחי ויכול לספק בתנאים מסוימים).

התאוריה הדקלרטיבית מתבססת על אמנת מונטבידאו משנת 1933 בה נקבע בסעיף 3 כי אין דרישה להכרה בינ"ל בקיומה של מדינה (מאידך, אמנה זו מציין כדרישה להכרת מדינה היכולת של אותה ישות טריטוריאלית להתקשר באמנות בינלאומיות עם ישויות אחרות, היינו נדרשת הכרה דה פאקטו מכוח סעיף 1 (ד) של האמנה, אף אם אין הכרה דקרלטיבית). כיום הנוהג הבינלאומי מתבסס על התאוריה הקונסטיטוטיבית‏‏‏[2], ומדינות מוכרות אף אם איבדו את כל ארבעת הקריטריונים הראשונים. דוגמה לכך היא ההכרה בכווית כמדינה גם בעת כיבושה על ידי עיראק במלחמת המפרץ הראשונה, והכרת בעלות הברית בצרפת החופשית כמדינה, אף בהיעדר טריטוריה ושליטה בפועל בטריטוריה.

האבחנה המקובלת כיום היא של מדינה דה יורה - מדינה המקיימות את כל התנאים, כגון קנדה (למעט מקרים חריגים כמו במלחמת העולם השנייה), ומדינה דה פקטו - מדינה המקיימת את כל התנאים אך אין לה הכרה בינ"ל כגון סומלילנד.

במצב בו לא קיים שלטון, מתקיים מצב של אנרכיה - ביטול כל צורה של שלטון, כפייה והיררכיה חברתית.

לדוגמה מדינת צרפת בזמן מלחמת העולם השנייה לאחר שנכבשה על ידי הגרמנים, חולקה לשניים:

  1. חלק שנשלט על ידי שלטון צבאי גרמני ישיר.
  2. חלק שנשלט על ידי צרפת של וישי.

צרפת של וישי הייתה אמנם טריטוריה שנקבעה על ידי הגרמנים, אוכלוסייה צרפתית שהועברה מצפון לצרפת לדרום ואוכלוסייה מקומית באזור וכן שלטון קבוע לצרפת. אך אומנם עם כל סממנים אלו, לא הייתה לממשלה עצמאות ריבונית - היא לא יכלה לנהל את ענייניה, כך שהיא אמנם היא הוגדרה כמדינה אך למעשה פעלה כממשלת בובות שהנאצים הכתיבו לה מדיניות שעל פיה חויבה לפעול.

גבולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוגית הגבולות של מדינות היא סוגיה חשובה, שתאורטיקנים שונים במדע המדינה נדרשו לה. גבול מדיני זהו קו המגדיר את שטחה של המדינה, בדרך כלל – תוך הסכמה עם שכנותיה או – תחום הים עליו היא יושבת. ישנן מדינות, כדוגמת ישראל, אשר גבולותיהן עדיין אינם מוחלטים בעיני הקהילה הבינלאומית. למרות זאת, בהתאם לתאוריות שונות במדע המדינה, אף על פי שמדינות כישראל אינן בעלות גבולות סופיים, הדבר אינו גורע מהן את הגדרתן כמדינה. בעיקר כיוון שיש במדינות אלו שלטון עצמי, ריבונות, שליטה על אמצעי האלימות (צבא, משטרה), הכרה מצד הקהילה הבינ"ל וכדומה. מאידך, עקב הסיבות שהוזכרו הרשות הפלסטינית למשל, עדיין לא תוגדר כמדינה, אף על פי שגם היא נדרשת לשאלת הגבולות.

הרכב אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינת הרכב האוכלוסייה, מדינות לאום אתני מתחלקות לארבע קטגוריות:

  • מדינת לאום הומוגנית - מדינה שיש בה רק לאום אחד למעט מיעוט או מיעוטים שאינם מורגשים כלל בגלל קוטנם (לדוגמה: פורטוגל ויפן)
  • מדינת לאום קלאסית - מדינה של לאום אחד מרכזי ומיעוט או מיעוטים עם לאום אחר עם נוכחות מורגשת (לדוגמה: ספרד).
  • מדינה דו לאומית - מדינה אחת ובה שני לאומים בעלי מעמד שווה (לדוגמה: בלגיה).
  • מדינה רב לאומית - מדינה שבה יושבים לאומים רבים (לדוגמה: שווייץ).

בנוסף מדינה ישנם מדינות בעלי לאומיות פוליטית המכונות מדינת כל אזרחיה.

סמכות השלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלטון במדינה פועל מתוקף שלוש הנחות:

  1. הסכמת האוכלוסייה לחיות באותה מדינה ולקבל את מרותה (בעיקר בדמוקרטיות).
  2. כוחה של המדינה להשליט סמכות וחוק (ריבונות).
  3. יכולתו להפעיל כוח חמוש מאורגן הפועל בשם המדינה ושהכוח הזה הוא היחיד שראוי לפעול-ללא מתחרים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Lassa Oppenheim, Ronald Roxburgh‏, International Law, 2005

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דינשטיין, עמ' 100-102
  2. ^ Oppenheim and Roxburgh‏, p. 135