אזור זמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפת אזורי הזמן

אזור זמן הוא אזור על פני כדור הארץ שבין גבולותיו השעה הרשמית והתאריך הרשמי‏[1] זהים בכל מקום ובכל עונות השנה‏[2]. אם מתעלמים מהקריטריון האחרון, כלומר מהנהגת שעון קיץ, יש כיום 37 אזורי זמן ברחבי העולם‏[3]. אם מתחשבים גם במועדים השונים של הנהגת שעון קיץ, מספר אזורי הזמן גדל במידה ניכרת. כיום יש נטייה לתאם את מועדי הנהגת שעון הקיץ במדינות רבות, כדי לצמצם את מספר אזורי הזמן ולשפר את התיאום בין המדינות.

הבדלי השעות בין המדינות נקבעים לפי מיקומן הגאוגרפי - כאשר השעון של הזמן האוניברסלי המתואם, UTC מציין את השעה במרידיאן אפס שעובר בגריניץ' שליד לונדון - מערבה ממנו השעות פוחתות ומזרחה ממנו השעות מתווספות. כך למשל, אזור הזמן UTC+2 הוא האזור שבו השעה היא 14:00 אם בגריניץ' השעה היא 12:00, ואזור הזמן UTC-5 הוא האזור שבו השעה היא 7:00 אם בגריניץ' השעה היא 12:00. בעבר היו נמדדים אזורי הזמן ביחס לשעון גריניץ' הבריטי (GMT - Greenwich Mean Time), ששונה במעט מה-UTC.

כבסיס לקביעת אזורי זמן נקבעו 24 קוי אורך שמשמשים כנקודות ייחוס. המרחק בין שני קוי אורך כאלה הוא 15 מעלות, שהיא תוצאת החילוק של 360 מעלות ב-24 שעות היממה. לכאורה, כל אזור זמן היה צריך להשתרע על פני 15 מעלות בדיוק, אבל בפועל גבולות אזורי הזמן גמישים במטרה לשמור כל מדינה או מחוז של מדינה בתחומי אזור זמן אחד, או כדי לאפשר שעה אחידה בכמה מדינות שכנות.

יש כמה מדינות גדולות במיוחד המשתרעות על-פני אזורי זמן אחדים. המדינה שכוללת את המספר הגדול ביותר של אזורי זמן היא רוסיה. כמו כן, יש מדינות שבהן נקבע אזור-ביניים כפתרון פשרה כדי למנוע את חלוקת המדינה לאזורי זמן אחדים. כך למשל קבעה הודו לעצמה אזור זמן מיוחד שמקדים בחמש שעות וחצי את השעון העולמי (UTC+5:30) כדי למנוע את חלוקת המדינה בין אזורי הזמן UTC+5 ו-UTC+6. אזורי זמן מיוחדים נקבעים לפעמים גם מסיבות פוליטיות, כדי לבטא עצמאות מדינית. מנגד, מקובל לאחד אזורי זמן של מדינות החברות בגוף בינלאומי משותף.

בחישוב השעה במדינה מסוימת יש להביא בחשבון אם באותה מדינה חל שעון קיץ. במקרה זה יש להוסיף שעה לאזור הזמן של מדינה זו. בגריניץ' עצמה, למעשה, השעון המקומי הוא UTC+1 בתקופת שעון הקיץ בבריטניה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלוקה לאזורי זמן החלה בשלהי המאה ה-19, לאחר שחברות הרכבת דרשו הצגת זמן עקבית לאורך מסלולה הארוך של הרכבת. עד למועד זה היה בכל יישוב זמן מקומי, שהקשה מאוד על הצגת לוח זמנים לרכבת. ב-18 בנובמבר 1883 החלו חברות הרכבת של אמריקה הצפונית להשתמש בשעון שהתבסס על חלוקתה של אמריקה הצפונית לארבעה אזורי זמן. בשנה שלאחר מכן אומץ רעיון זה ברחבי תבל.

אזור הזמן של ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

UTC+2: בצהוב - מדינות בהן זו השעה במשך כל השנה; בכתום - מדינות בהן זהו הזמן הרשמי בקיץ בחצי הכדור הצפוני; בכחול כהה - מדינות בהן זו השעה במשך החורף בחצי הכדור הצפוני. מעודכן לשנת 2008

בראשית ימי המנדט הבריטי נקבע אזור הזמן של שטח המנדט כאזור הזמן של קהיר ואתונה כלומר, מקדים בשעתיים את שעון גריניץ'. "פקודת קביעת הזמן" המנדטורית משנת 1940 קבעה את אזור הזמן הנהוג כאשר שעון הקיץ בתוקף, אך אזור הזמן הרשמי לא הוגדר בה. הפקודה המנדטורית לעניין קביעת הזמן הייתה בתוקף עד 1992, כשמועדי שעון הקיץ נקבעים בידי שר הפנים.

ב-1992 נחקק "חוק קביעת הזמן" שבו נקבע: "הזמן בישראל יקדים את זמן יקום מתואם בשעתיים." ("זמן יקום מתואם" הוא UTC שנקבע במקום שעון גריניץ'). ב-2005 נקבעו בחוק מועדים קבועים למעבר בין שעון קיץ לשעון חורף, כדלהלן: "בכל שנה, בין יום שישי האחרון שלפני ה-2 באפריל בשעה 02:00, לבין יום ראשון האחרון שלפני י' בתשרי, בשעה 02:00, יוקדם הזמן בישראל בשעה אחת נוספת, כך שיקדים את זמן יקום מתואם בשלוש שעות".

לפיכך, אזור הזמן של ישראל מוגדר כ-UTC+2 (או IST: Israel Standard Time), ובתקופת שעון הקיץ - UTC+3 (או IDT: Israel Daylight Time). מועדי שעון הקיץ של ישראל לא תאמו את המועדים של אף מדינה אחרת, ולכן ישראל נחשבה כבעלת אזור זמן משל עצמה. אך כשתוקן החוק ב-2013, שקבע כי זמן החזרה לשעון חורף יהיה ביום ראשון האחרון של חודש אוקטובר, ישראל יישרה בכך קו עם מדינות מזרח אירופה. כך או כך, ברוב ימות השנה השעה בישראל זהה לשעה ביוון, טורקיה, סוריה, ירדן ומדינות נוספות באפריקה, בבלקן ובצפון מזרח אירופה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הכוונה היא לתאריך על-פי לוח השנה הגרגוריאני.
  2. ^ ההגדרה שעל-פיה השעה בתוך אזור זמן צריכה להיות זהה בכל עונות השנה נעשתה מקובלת בשנים האחרונות, עקב התפשטות השימוש בשעון קיץ והצורך לתאם את תאריכי המעבר בין שעון חורף לשעון קיץ בין המדינות והמחוזות השונים.
  3. ^ באתר זה [1] מופיעים בטבלה זמני כניסתה של השנה האזרחית הבאה בכל רחבי העולם. הטבלה כוללת 37 אזורי זמן, אולם היא מתייחסת למצב בין ה-31 בדצמבר ל-1 בינואר בלבד, ולא למצב בכל עונות השנה.