האיים המלדיביים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רפובליקת המלדיביים
Flag of Maldives.svg Coat of Arms of Maldives.svg
דגל סמל
מוטו לאומי: אין
המנון לאומי: באיחוד הלאומי אנו מצדיעים לאומתנו
מיקום האיים המלדיביים
יבשת אסיה
שפה רשמית דיבהי
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
מאלה
4°10′N 73°30′E
משטר רפובליקה
ראש המדינה
נשיא
נשיא
עבדולה יאמין
הקמה
- עצמאות
- תאריך

מבריטניה
26 ביולי 1965
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
298 קמ"ר 
209 בעולם
זניח
אוכלוסייה[2]‏ (הערכה ליולי 2014)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
393,595 נפש 
175 בעולם
1,320.79 נפש לקמ"ר
8 בעולם
תמ"ג[3]‏ (הערכה לשנת 2013)
- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש
3,073 מיליון $ 
181 בעולם
7,808 $
134 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]‏ (2012)
- דירוג עולמי
0.688 
104 בעולם
מטבע רופייה מלדיבית ‏ (MVR)
אזור זמן UTC +5
סיומת אינטרנט .mv
קידומת בינלאומית 960+
האיים המלדיביים
(למפת האיים המלדיביים רגילה)
מיקום האיים המלדיביים במפת האיים המלדיביים
 
אדו סיטי
אדו סיטי
פואמולקו
פואמולקו
טינדו
טינדו
נאיפרו
נאיפרו
גאן
גאן
דוואפארו
דוואפארו
האיים המלדיביים
מאלה, בירת האיים
שונית במלדיביים

האיים המלדיביים, או בשמם הרשמי רפובליקת המלדיבייםדיבהי: ދިވެހިރާއްޖޭގެ ޖުމުހޫރިއްޔާ), הם מדינת איים מוסלמית המורכבת קבוצות של אטולים באוקיינוס ההודי. המלדיביים ממוקמים דרומית לטריטוריית האיים ההודית לקשאדוויפ, וכ-700 קילומטרים דרומית-מערבית לסרי לנקה. המדינה כוללת 26 אטולים היוצרים 1,192 איים, שרק 192 מהם מיושבים.

האיים המלדיביים הם המדינה בעלת האוכלוסייה הקטנה ביותר הן בכל אסיה והן בין כל מדינות האסלאם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דת האסלאם הגיעה לאיים בשנת 1153. בתקופה זו האיים נוהלו כממלכה.

ב-1558 הפכו האיים לקולוניות של האימפריה הפורטוגזית, ב-1654 של חברת הודו המזרחית ההולנדית וב-1887 של האימפריה הבריטית. בשנת 1965 הכריזו האיים על עצמאותם מבריטניה תחת השם איי מלדיב. בשנת 1968 הוכרזו האיים כרפובליקה ובין שנה זו לשנת 2010 כיהנו בה רק שלושה נשיאים.

בשנת 1985 הפכה לחברה בחבר העמים הבריטי ובשנת 1988 דוכא נסיון מהפכה ברפובליקה.

תיאורו של אבן בטוטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנוסע המוסלמי אבן בטוטה (1304 - 1377) ביקר באזור האיים המלדיביים. הוא סיפר כי 2,000 איים מפוזרים כשרשרת פנינים.[5] הוא הגיע למאלה (Malé), בירת האיים המלדיביים. המדינה, שקיבלה על עצמה אז את האסלאם, כיבדה אותו במשרת שופט עליון. השליטה, המלכה רהנדי קילג'ה או ח'אדיג'ה (Rehendi Kilege, Khadija) חיפשה מומחה לנוהגי האסלאם. הם נתלו בהזדמנות שקאדי רשמי נחת באי, העניקו לו זהב, פנינים ושפחות צעירות וביקשו כי יסכים להישאר זמן רב. אבן בטוטה ראה שאינו יכול לסרב ונענה. הוא רכש את אמון התושבים כשהצליח להביא להפסקת המנהג להקריב מדי חודש בתולה לשד.

בתפקידו כשופט עליון החליט אבן בטוטה להנהיג מנהגים חדשים כמקובל באסלאם: את ידי הגנבים יש לכרות, את הפוגעים בקשישים יש להעניש ואת אלה שאינם מבקרים במסגד בימי שישי יש לבזות בפומבי. גולת הכותרת של מפעלו הדתי היא בניסיון להפסיק את הנוהג שלפיו הנשים לובשות בגד רק בחציו התחתון של הגוף. אפילו אשת הסולטאן נהגה כך. את נוהג זה לא עלה בידו של אבן בטוטה להפסיק. עוד נוהג היה שלא לרצונו: ימאים שהיו מגיעים לאיי היו נושאים נשים וכאשר עזבו את האי היו מגרשים אותן.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיים המלדיביים הם כיום רפובליקה נשיאותית. באוקטובר 2008 נבחר לנשיאות האיים המלדיביים מוחמד נשיד, בבחירות הדמוקרטיות הראשונות שהתקיימו באיים וסיימו את שלטונו הדיקטטורי של מאומון עבדול גאיום, שנמשך יותר משלושה עשורים. הנשיא נבחר על ידי הפרלמנט (המג'ליס), הכולל חמישים נציגים, לתקופה של חמש שנים. עם זאת, החוקה מונעת מלא-מוסלמים להצביע. בפברואר 2012 הודח מוחמד נשיד אחרי איומי הפיכה ואלימות מטעם צבא נאמני הדיקטטור לשעבר.

כלכלה ותיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיירות אחראית לכשליש מהתוצר המקומי הגולמי של המלדיביים ולכ־60% מההכנסות במטבע זר.‏[6]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיים המלדיביים הם המדינה השטוחה ביותר בעולם, והגובה המרבי במדינה הוא בקירוב 2.3 מטרים.

במאה האחרונה, פני הים עלו ביותר מעשרים סנטימטרים. מגמה זו צפויה להימשך, והיא מאיימת על הקיום של הרפובליקה.

הצונאמי שנגרם על ידי רעידת האדמה באוקיינוס ההודי ב-2004, הציף חלקים מהאיים והותיר תושבים רבים ללא בית. הצונאמי גרם לשינויים כה רבים באיים, עד שהיה צורך לשרטט את מפותיהם מחדש.

לצורך ההתמודדות עם עליית מפלס מי הים הצטרפה המדינה לברית מדינות האיים הקטנות.

את המדינה חוצה קו המשווה אך קרוב לוודאי שאינו חוצה ישירות שום אי במדינה אלא עובר סמוך אליו.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה אתנית, התושבים המלדיביים הם עם המעורב ממוצאים שונים של מתיישבים, שהגיעו במהלך השנים לאיים. מבחינה לשונית שפתם, דיבהי, משתייכת לשפות ההודו אריות של תת היבשת ההודית, עם השפעות דראווידיות מסוימות. בתחילת המאה ה-20 חיו במלדיביים כ-100,000 בני אדם, ואוכלוסייה זו לא השתנתה מהותית עד שנות ה-60. נכון ל-2008 חיו באי גם למעלה מ-70,000 עובדים זרים ועוד כ-30,000 מהגרים בלתי חוקיים משכנותיה במזרח אסיה.

יחסים עם ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחסי ישראל-האיים המלדיביים

האיים המלדיביים כוננו יחסים דיפלומטיים עם מדינת ישראל בספטמבר 2009‏[7], אף שישראלים יכלו להגיע למדינה גם לפני כן, ניתן להגיע מישראל לירדן ומשם בטיסה דרך סרי לנקה, ולקבל אשרת כניסה בשדה התעופה.[8]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2012 בדו"ח 2013 של אתר מינהל הפיתוח של האומות המאוחדות
  5. ^ במציאות יש רק 1,192 איים, 192 מהם מיושבים.
  6. ^ רונית צין-קרסנטי, "אם לא נציל את המלדיבים לא נוכל להציל את ניו יורק", באתר כלכליסט, 29 בדצמבר 2009
  7. ^ ynet, יש יחסים עם המלדיבים; מהרו לפני שיעלמו, באתר ynet‏, 29 בספטמבר 2009
  8. ^ אפשרויות הגעת ישראלים למלדיבים לפני כינון היחסים הדיפלומטיים


מדינות אסיה

אוזבקיסטן · אזרבייג'ן · איחוד האמירויות הערביות · אינדונזיה 3 · איראן · אפגניסטן · ארמניה · בהוטן · בחריין · בנגלדש · ברוניי · גאורגיה 1 · הודו · המלדיביים · הפיליפינים · הרפובליקה הסינית 2 · הרפובליקה העממית של סין · וייטנאם · טג'יקיסטן · טורקיה 1 · טורקמניסטן · יפן · ירדן · ישראל · כווית · לאוס · לבנון · מונגוליה · מזרח טימור 3 · מיאנמר · מלזיה · נפאל · סוריה · סינגפור · סרי לנקה · עומאן · עיראק · ערב הסעודית · פקיסטן · קוריאה הדרומית · קוריאה הצפונית · קזחסטן 1 · קטאר · קירגיזסטן · קמבודיה · קפריסין · רוסיה 1 · תאילנד · תימן


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באירופה. 2 הרפובליקה הסינית (טאיוואן) לא מוכרת על ידי האומות המאוחדות כמדינה רשמית. 3 חלק משטח המדינה נמצא באוקיאניה.
אסיה
ארגון הוועידה האסלאמית

מדינות חברות: אפגניסטן | אלג'יריה | צ'אד | מצרים | גינאה | אינדונזיה | איראן | ירדן | כווית | לבנון | לוב | מלזיה | מאלי | מאוריטניה | מרוקו | ניז'ר | פקיסטן | תימן | ערב הסעודית | סנגל | פלסטין (מיוצגת על ידי אש"ף) | סודאן | סומליה | תוניסיה | טורקיה | בחריין | עומאן | קטאר | איחוד האמירויות הערביות | סיירה לאונה | בנגלדש | גבון | גמביה | גינאה ביסאו | אוגנדה | בורקינה פאסו | קמרון | קומורו | עיראק | המלדיביים | ג'יבוטי | בנין | ברוניי | ניגריה | אזרבייג'ן | אלבניה | קירגיזסטן | טג'יקיסטן | טורקמניסטן | מוזמביק | קזחסטן | אוזבקיסטן | סורינאם | טוגו | גיאנה | חוף השנהב

מדינה מושעית: סוריה

מדינות משקיפות: בוסניה והרצגובינה | הרפובליקה המרכז-אפריקאית | צפון קפריסין | תאילנד | רוסיה

ארגונים בינלאומיים משקיפים: הליגה הערבית | האו"ם | המדינות הבלתי-מזדהות | ארגון אחדות אפריקה
Flag of OIC.svg