נומנקלטורה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה עוסק ברשימת מונחים. אם התכוונתם לאליטה בגוש המזרחי, ראו נומנקלטורה (אליטה).
נוֹמֶנְקְלָטוּרָה היא רשימת מונחים בתחום מסוים.
מתן שמות לעצמים הוא הבסיס לתקשורת מילולית. בסיפור בריאת העולם בספר בראשית החל אלוהים במשימה זו מיד בתום מעשה הבריאה הראשון: "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה",[1] והמשיך בה אדם הראשון, מיד לאחר בריאתו: "וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת, לְכָל-הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה".[2] ענף הבלשנות העוסק בחקר שמות העצם הפרטיים ומקורם קרוי אונומסטיקה.
הצורך המדעי למערכת שמות פשוטה, יציבה ומקובלת על הכל לעצמים בעולם, יצר מערכות נונמנקלטורה הפועלות לפי כללים נוקשים ליצירתם של מונחים חדשים. דוגמאות לכך:
- מיון עולם הטבע - הנומנקלטורה הנהוגה בבוטניקה ובזואולוגיה.
- מונחון IUPAC - השיטה למתן שמות לתרכובות כימיות. באופן אידאלי, לכל תרכובת אורגנית ואי-אורגנית צריך להיות שם שממנו אפשר לדעת את נוסחת המבנה שלו.
הערות שוליים [עריכה]
- ^ ספר בראשית, פרק א, ה
- ^ ספר בראשית, פרק ב, כ
