נייר לקמוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבקת לקמוס

נייר לקמוסאנגלית: Lackmus; מכונה גם נייר ליטמוס, Litmus) הוא נייר מיוחד העשוי מתמציות צבע שנלקחו מחזזיות. הוא משמש לרוב כאינדיקטור ל-pH, על-מנת לבדוק רמת חומציות של חומרים שונים. נייר לקמוס כחול הופך אדום במגע עם חומר חומצי, ואילו נייר לקמוס אדום הופך כחול במגע עם חומר בסיסי. נייר לקמוס נייטרלי הוא סגול. ניתן לייצר נייר לקמוס גם מתמיסות מימיות שמתפקדות באפן דומה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש הראשון המתועד בנייר לקמוס היה בשנת 1300 לספירה, על ידי האלכימאי הספרדי ארנולדוס דה וילה נובה. מהמאה ה-16 ואילך, הצבע הכחול נלקח מחזזיות שונות, בעיקר באזור הולנד.

מקורות טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקמוס יכול להמצא בסוגים שונים של חזזיות. הצבע נלקח במיצוי מזנים כגון Roccella tinctoria (דרום אמריקה), Roccella fuciformis (אנגולה ומדגסקר), Roccella pygma (אלג׳יריה), Roccella phycopsis, Lecanora tartarea (נורבגיה, שבדיה), Variolaria dealbata, Ochrolechia parella, Parmotrema tinctorum ו-Parmelia Parmelia.

כיום, המקורות העיקריים הם ׳׳Roccella montagnei׳׳ (מוזמביק) ו-Dendrographa leucophoea׳׳ (קליפורניה).

שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

נייר לקמוס כחול ישנה את צבעו בסביבה חומצית (pH נמוך מ-4.5) לאדום, ואילו בסביבה בסיסית (pH גדול מ-8.3) ישאר כחול (ערכי ה-pH מציינים את רגישותו של נייר הלקמוס; מבחינת ההגדרה הכימית pH גבוה מ-7 הוא בסיסי ונמוך מ-7 - חומצי).

השימוש העיקרי בנייר לקמוס הוא במטרה לקבוע האם תמיסה היא חומצית או בסיסית. נייר לקמוס מגיב באופן מיידי בטמפרטורת החדר.