אמוניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אמוניה

פרטים
שם סיסטמטי	Azane NH3
שמות נוספים	נַשְׁדּוּר אמונייק Hydrogen nitride Nitro-Sil Vaporole
נוסחה כימית	NH₃
מסה מולקולרית	g/mol‏17.0306
מראה	גז חסר צבע בעל ריח חריף
מספר CAS	7664-41-7
צפיפות	g/cm³‏0.6942
מצב צבירה בטמפרטורת החדר	גז
מסיסות במים	89.9
טמפרטורת היתוך	°C‏77.73-
טמפרטורת רתיחה	°C‏33.34-
בסיסיות	pK_b‏4.75 (בתגובה עם H₂O)

אמוניה (Ammonia; נקראת גם נַשְׁדּוּר, בעבר גם אמונייק) היא תרכובת חנקן ומימן. לאמוניה, שנוסחתה NH₃, חשיבות עליונה בתעשייה הכימית ובביולוגיה.

בתנאי לחץ וטמפרטורה רגילים, האמוניה היא גז חסר צבע ובעל ריח חריף. השימוש העיקרי בה הוא לייצור דשנים, חומרי נפץ ופולימרים.

את השיטה להפקת אמוניה הגו המדענים הגרמניים פריץ האבּר (Fritz Haber) וקארל בּוֹש (Carl Bosch) בימי מלחמת העולם הראשונה. בעוד שהאבר היה אחראי על הרעיון התאורטי, בוש פיתח אותו מבחינה טכנולוגית.

ייצור האמוניה בישראל מרוכז בעיקר במפעל "דשנים וחומרים כימיים" שממוקם במפרץ חיפה. קרבתו למפרץ מקלה עליו בהשגת חומרי הגלם ובזיקוקם בבתי זיקוק.

בביולוגיה משמשת האמוניה כחומר ראשוני ליצירת בסיסים חנקניים (המרכיבים את הנוקלאוטידים) וחומצות אמינו (המרכיבות את החלבונים).

האמוניה הינה בסיס בשל נטייתה לקלוט פרוטון. כשזה קורה, הופכת האמוניה ליון אמוניום (NH₄⁺). הקבוצה הפונקציונלית אמינו (NH₂) נגזרת מהאמוניה. האמינים עצמם הינם אף הם נגזרות של אמוניה.

[עריכה] שימושים באמוניה

ייצור חומצה חנקתית: התהליך התעשייתי החשוב ביותר העושה שימוש באמוניה. זו מוזרמת ביחס של חלק אחד אמוניה לתשעה חלקים אוויר מעל זרז פלטינה בטמפרטורה של 850 מעלות צלזיוס ומחומצנת לחומצה חנקתית. הזרז חשוב ביותר שכן חמצון רגיל של אמוניה מניב מולקולת חנקן ומים. החומצה החנקתית חשובה ביותר לייצור דשנים וחומרי נפץ.

דשנים: ניתן להשתמש באמוניה מומסת במים בריכוז נמוך כדשן לכשעצמו להעשרת קרקעות עניות בחנקן.

לפני גילוי הפריאון, אמוניה הייתה חומר פופולרי במערכות קירור. עם זאת, אמוניה הינה רעילה, מגרה את אברי הנשימה וקורוזיבית לצנרת נחושת הנפוצה במערכות קירור. עם זאת, במכונות גדולות לייצור קרח ועיבוד מזון בהקפאה עדיין נעשה שימוש באמוניה כקרר בשל תכונותיה התרמודינמיות העדיפות.