ניקולאי ולאסיק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניקולאי ולאסיק
Никола́й Вла́сик
לידה 22 במאי 1896
Babyničy, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 ביוני 1967 (בגיל 71)
מוסקבה, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות דונסקויה החדש עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • עיטור לנין
  • מדליה לציון 30 שנים לייסוד צבא היבשה והצי של ברית המועצות
  • מדליה להנצחת 20 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941–1945
  • מדליה להנצחת 40 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות
  • מדליה להנצחת 800 שנים לייסוד מוסקבה
  • חבר כבוד בק.ג.ב.
  • מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945
  • עיטור קוטוזוב, דרגה 1
  • עיטור הדגל האדום
  • מדליית ההגנה על מוסקבה
  • עיטור הכוכב האדום
  • מדליה להנצחת 20 שנים לצבא האדום
  • צלב גיאורגי הקדוש, דרגה 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ניקולאי סידורוביץ' ולאסיקרוסית: Никола́й Си́дорович Вла́сик;‏ 22 במאי 189618 ביוני 1967) היה איש ביטחון סובייטי וגנרל, הידוע בעיקר כראש מעגל האבטחה האישי של סטלין בשנים 1931 – 1952.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נולד בכפר בוביניצ'י במחוז סלונים בהורדנה (כיום מחוז הורדנה, בלארוס) ב-22 במאי 1896 ומת ב-18 ביוני 1967 מוסקבה. הוא שימש בדרגת לוטננט גנרל.

קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקולאי ולאסיק בשנות העשרים

הקריירה הצבאית של ולאסיק הייתה בראשית דרכה. במרץ 1915 הוא נקרא לצבא ובראשית מהפכת אוקטובר כבר מונה לדרגת רב-טוראי. בנובמבר 1917 החל לשרת במיליציה העממית במוסקבה. בספטמבר 1919 הוא הועבר לצ'קה. בינואר 1926 הוא הפך לנציג הבכיר של אגף המבצעים של או.ג.פ.או. יתרה מזאת, ולאסיק קיים פיקוח על תפקידים מבצעיים, שכלל את ההגנה על ראשי המפלגה והממשלה.

במשך שנים רבות היה ולאסיק ראש שירות האבטחה האישי של סטלין בקרמלין, החל משנת 1931 (שירות זה הוכפף ישירות לסטלין ולא היה תלוי במשטרה החשאית, הנ.ק.ו.ד.). הוא גם הפך, במהותו, לבן משפחה. לאחר מותה של אשתו של סטלין, נדז'דה אלילוייבה, הוא היה גם המורה של ילדיו של סטלין.

בזיכרונות בתו של סטלין, סווטלנה אלילוייבה, היא מאפיינת את ולאסיק כ"בור, טיפשי, מחוספס ועריץ חצוף מאוד". היא אמרה שהוא כל כך מושחת, ש"הוא התחיל להכתיב לעובדי אמנות ואומנויות, את טעמו של החבר סטלין", ו"... דמויות הקשיבו ועקבו אחר עצותיו. כל קונצרט חגיגי בתיאטרון בולשוי או בהיכל גאורגי לא התקיים ללא הוראה של ולאסיק".

מעצרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 בדצמבר 1952, סולק ולאסיק מתפקידו ונעצר במהרה באשמה בקשר עם מזימת הרופאים. מיד לאחר מותו של סטלין, שוחררו כל הרופאים הנאשמים וההאשמות נגדם הוסרו. עם זאת, ולאסיק לא שוחרר וההאשמות נגדו שונו לשימוש לרעה בכוח ומעילה. בשנת 1955 הופשט מדרגתו הכללית וכל המדליות שהשיג והוגלה למשך עשר שנים לקרסנויארסק. בהתאם לחנינה קודמת (27 במרץ 1953), הופחת עונשו לחמש שנים. בשנת 1956 ולאסיק קיבל חנינה אך דרגתו לא הוחזרה לו.

בזכרונותיו כתב ולאסיק, "נפגעתי קשה מסטלין. במשך 25 שנה של עבודה בלתי ניתנת להחלפה ולא קיבלתי שום דבר מלבד עידוד ופרסים, גורשתי מהמפלגה ונזרקתי לכלא. על נאמנותי הבלתי מוגבלת הוא נתן לי את האחריות על אויביי. אבל מעולם, במשך כל דקה מהמצב שהייתי בו, לכל הלעג שהייתי חשוף בזמן שהייתי בכלא, לא הייתה בנשמתי שום כוונת זדון כנגד סטלין".[1] לדברי אשתו, ולאסיק היה משוכנע שלברנטי בריה "עזר" לסטלין למות.

לאחר מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000, 33 שנה לאחר מותו, בוטל עונשו באופן רשמי.

בשנת 2015 הופקה סדרת טלוויזיה על חייו בשם "ולאסיק: הצל של סטלין" (Власик. Тень Сталина) בכיכובם של קונסטנטין מילובאנוב כולאסיק, אולגה פוגודינה כאהובתו אסיה ולבאן מסיחילאדזה כסטלין. הסדרה שודרה בערוץ הראשון ברוסיה במאי 2017.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניקולאי ולאסיק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Власик Н. С. Моя биография //Логинов В. Тени Сталина. М., 2000. С. 136.