ניקולאי ראטל
 | |
| ניקולאי ראטל | |
| לידה |
3 בדצמבר 1875 סטארי אוסקול, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
3 במרץ 1939 (בגיל 63) גיא ההריגה בקומונרקה, ברית המועצות  |
| מקום קבורה |
גיא ההריגה בקומונרקה  |
| השכלה |
בית הספר הצבאי פבלובסק |
| השתייכות |
 צבא האימפריה הרוסית הצבא האדום |
| תקופת הפעילות | 1893–1925 (כ־32 שנים) |
| דרגה |
 גנרל-מאיור |
| תפקידים בשירות | |
|
ראש מטה השדה ראש המטה הכללי | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת רוסיה-יפן מלחמת העולם הראשונה מלחמת האזרחים הרוסית | |
| עיטורים | |
| |
  | |
ניקולאי יוסיפוביץ' ראטל (ברוסית: Никола́й Ио́сифович Ра́ттэль; 3 בדצמבר 1875 – 3 במרץ 1939) היה גנרל רוסי אשר שימש כראש מטה השדה וכראש המטה הכללי של הצבא האדום במהלך מלחמת האזרחים הרוסית. נרצח במהלך הטיהורים הגדולים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראטל נולד בסטארי אוסקול ב-3 בדצמבר 1875. ב-1893 הוא התגייס לצבא האימפריה הרוסית, וב-1896 הוצב כלוטננט במשמר הקיסרי. ב-1902 סיים את לימודיו באקדמיית המטה הכללי "ניקולייב". בפברואר 1904 הועבר למזרח הרחוק הרוסי, ושרת בין הירת ביחידת ההגנה על בניית הרכבת הטרנס-סיבירית. הוא לחם במלחמת רוסיה-יפן, וב-1906 הועלה לדרגת פודפולקובניק. בספטמבר 1908 הוא מונה למפקד גדוד ברגימנט הרובאים הסיבירי ה-1. בדצמבר 1911 הוא הועלה לדרגת פולקובניק. ב-1912 שרת כמדריך בבית הספר לתותחנים.
בתחילת מלחמת העולם הראשונה, שרת בתפקידי מטה בסטאבקה. במאי 1915 הוא מונה למפקד רגימנט הרגלים ה-12. בתחילת 1916 הוא הועלה לדרגת גנרל-מאיור. לאחר מכן שרת בהחזית הדרום-מערבית. לאחר מהפכת אוקטובר, הוא התגייס לצבא האדום. ב-6 בספטמבר 1918 הוא מונה לראש מטה השדה - אחד משני המטות הכלליים של הצבא האדום באותה תקופה. הוא כיהן בתפקיד עד 21 באוקטובר של אותה שנה. ב-22 באוקטובר 1919 הוא מונה לראש המטה הכללי השני של הצבא הרוסי.
בתפקידו זה, השתתף ראטל בתכנון המתקפות של הצבא האדום במהלך מלחמת האזרחים, וכן ביצירת מערכת חינוך צבאית חדשה, ובעיצוב מדים חדשים עבור הצבא האדום. ב-10 בפברואר 1921 הוא סיים את התפקיד. הוא המשיך למלא תפקידי מטה בכירים, ובמקביל שימש כראש המחלקה האדמיניסטרטיבית והכלכלית של האו.ג.פ.או. ב-1925 סר חינו בעיני השלטונות והוא פוטר מהצבא. הוא התגורר במוסקבה ושימש כיו"ר של כמה אגודות חברתיות אזרחיות.
ב-13 במרץ 1930 הוא נעצר על ידי האו.ג.פ.או. בחשד לקשר עם "ארגון קומוניסטי מעבר לים". ב-25 במאי של אותה שנה, הוא שוחרר. ב-28 ביולי 1938, כחלק מהטיהורים הגדולים, נעצר ראטל בשנית, והואשם ב"חברות בארגון טרור אנטי-מהפכני". הוא נרצח ב-3 במרץ 1939 בגיא ההריגה בקומונרקה. שמו טוהר ב-1956.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ניקולאי ראטל באתר המוקדש לצבא הרוסי במלחמת העולם הראשונה
- ניקולאי ראטל באתר כרונוס העוסק בהיסטוריה צבאית רוסית
- ניקולאי ראטל במילון האנציקלופדי הצבאי הרוסי