נעיאל
נְעִיאֵל הייתה עיר מקראית בנחלת שבט אשר, הנזכרת פעם אחת בתנ"ך.
העיר נזכרת בתיאור גבול נחלת שבט אשר בספר יהושע: ”וְשָׁב מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ בֵּית דָּגֹן וּפָגַע בִּזְבֻלוּן וּבְגֵי יִפְתַּח אֵל צָפוֹנָה בֵּית הָעֵמֶק וּנְעִיאֵל וְיָצָא אֶל כָּבוּל מִשְּׂמֹאל”[1].
במאה ה-19 זיהה החוקר קלוד קונדר את העיר הקדומה עם חורבה הקרויה ח'רבת יעניין, הנמצאת כשלושה קילומטר מצפון לכפר כאבול (הוא "כבול" המקראית והתלמודית)[2], והאתר מופיע במפת הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל.
בסקר ארכאולוגי שנערך במקום נמצאו שרידים מתקופת הברונזה ומתקופת הברזל[3].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק כ"ז.
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ה', עמ' 888-887.
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ה', עמ' 888.
