כאבול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כאבול
Kabul (Israel) 4.jpg
שם בערבית كابول
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה סאלח ריאן
גובה ממוצע ‎74‏ מטר
סוג יישוב יישוב 10,000‏-19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 12,802 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.6%‏ בשנה עד דצמבר 2013
  - צפיפות אוכלוסייה 1,791 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 7,149 דונם
מיקום כאבול
כאבול
כאבול

32°52′10″N 35°12′27″E / 32.8693662134698°N 35.2075410255613°E / 32.8693662134698; 35.2075410255613קואורדינטות: 32°52′10″N 35°12′27″E / 32.8693662134698°N 35.2075410255613°E / 32.8693662134698; 35.2075410255613

דירוג חברתי-כלכלי 2 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3592
לאום ודת
יהודים: 0% ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 100% ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0% דרוזים: 0% אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2013
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 10.8%
גילאי 5 - 9 11.0%
גילאי 10 - 14 11.7%
גילאי 15 - 19 10.5%
גילאי 20 - 29 16.5%
גילאי 30 - 44 20.6%
גילאי 45 - 59 12.9%
גילאי 60 - 64 2.0%
גילאי 65 ומעלה 4.0%
לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2013
חינוך
סה"כ בתי ספר 6
–       יסודיים 4
תלמידים 2,647
–       יסודיים 1,478
–       על-יסודיים 1,169
מספר כיתות 102
ממוצע תלמידים לכיתה 26
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ג (2012‏-2013)
פרופיל כאבול נכון לשנת 2012 באתר הלמ"ס

כָּאבּוּלערבית: كابول) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1976.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבר מיכה הנביא בכאבול

העיר נזכרת לראשונה בתיאור נחלת שבט אשר בספר יהושע[1], ולאחר מכן נזכרת "ארץ כבול" שהעניק שלמה המלך לחירם מלך צור, לאחר שהאחרון סיפק חומרים ואומנים לשם בניית בית המקדש:

"ויהי מקצה עשרים שנה אשר-בנה שלמה את-שני הבתים את-בית יהוה ואת-בית המלך: חירם מלך צ(ו)ר נ(י)שא את-שלמה בעצי ארזים ובעצי ברושים ובזהב לכל-חפצו אז יתן המלך שלמה לחירם עשרים עיר בארץ הגליל: ויצא חירם מצ(ו)ר לראות את-הערים אשר נתן-לו שלמה ולא ישרו בעיניו: ויאמר מה הערים האלה אשר-נתתה לי אחי ויקרא להם ארץ כבול עד היום הזה"[2].

יוסף בן מתתיהו מזכיר מספר פעמים את העיר (לעתים גם בשם "כבולון"), כמקום שבו התבצרו המורדים היהודים עם פלישת הכוחות הרומיים לעכו הסמוכה‏[3], וכעיר המסמנת את קצהו המערבי של היישוב היהודי בגליל באותה עת‏[4].

היישוב היהודי המשיך להתקיים במקום גם לאחר החורבן, ובמקום ישבה בתקופת המשנה והתלמוד משמרת הכהנים "שכניה"‏[5].

היישוב נזכר רבות אצל חז"ל, ובין היתר יצא מהמקום האמורא רבי זכאי דכבול[6]. בנוסף, נזכרת בתלמוד המסורת הבאה:

"שלש עיירות היה קטמוס שלהן עולה לירושלם בעגלה, כבול ושיחין ומגדול צבעייא, ושלשתן חרבו. כבול מפני המחלוקת, שיחין מפני כשפים, ומגדל צבעייא מפני הזנות"[7].

ב-1515 חודש היישוב היהודי בכפר. על פי תעודות המס, ב-1533 5 משפחות מתוך 12 היו יהודיות. בשנים 1555-1556 מנו היהודים רוב משלמי המסים בכפר, 15 משפחות מתוך 25. עם הרעת המצב הביטחוני והכלכלי במאה ה-17 נדלדלו היישובים בגליל ובהם גם היישוב כבול‏[8].

על פי המסורת מצויים בתחומה של כאבול קבריהם של מיכה הנביא, רבי אברהם אבן עזרא, רבי יהודה הלוי ורבי שלמה אבן גבירול[9].

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2013, מתגוררים בכאבול 12,802 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.6%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2013, המועצה המקומית מדורגת 2 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ג (2012‏-2013) היה 66.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2012 היה 5,377 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,018 ש"ח).‏[10]

אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכת החינוך בכאבול ישנם חמישה בתי ספר: שלושה בתי ספר יסודיים ושני בתי ספר על-יסודיים. בנוסף ישנם שני מסגדים ומוסדות ציבור אחרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר יהושע, יט, כז.
  2. ^ ספר מלכים א, ט, י-יד.
  3. ^ תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ב, 503
  4. ^ תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ג, 38.
  5. ^ ב-1980 הוקם, סמוך לכאבול, היישוב הקהילתי שכניה.
  6. ^ תלמוד ירושלמי, מגילה, לא, ד
  7. ^ תלמוד ירושלמי, תענית, כד, ד.
  8. ^ יואל רפל (עורך), תולדות ארץ ישראל, משרד הביטחון ההוצאה לאור, תשמ"ט 1989, עמ' 490 ו-495
  9. ^ מדריך כרטא - קברי צדיקים בארץ ישראל, מהדורת 2008 עמודים 236-239
  10. ^ פרופיל כאבול באתר הלמ"ס