כאבול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svgערך זה עוסק במועצה מקומית בצפון ישראל. אם התכוונתם לבירת אפגניסטן, ראו קאבול.
כאבול
Kabul (Israel) 4.jpg
שם בערבית كابول
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
גובה ממוצע ‎77‏ מטר
סוג יישוב יישוב עירוני בעל 10 - 20 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2010:
  - אוכלוסייה 12,413 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.5%‏ לשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 1,736 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 7,149 דונם
מיקום כאבול
כאבול
כאבול
דירוג חברתי-כלכלי 3 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3379

כאבולערבית: كابول) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1976. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2010, יש בכאבול 12,413 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.5%‏.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2008, המועצה המקומית מדורגת 3 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשס"ח (2008-2007) היה 63.7%. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2007 היה 4,209 ש"ח (ממוצע ארצי: 6,743 ש"ח).

תוכן עניינים

[עריכה] אתרים

במערכת החינוך בכאבול ישנם חמישה בתי ספר: שלושה בתי ספר יסודיים ושני בתי ספר על-יסודיים. בנוסף ישנם שני מסגדים ומוסדות ציבור אחרים.

[עריכה] היסטוריה

ישנן מספר סברות לגבי מקור השם "כאבול". האחת מהמושג "גבול", והשנייה "כאבול" שמשמעותה אדמה פורייה המניבה פירות רבים. נהוג לייחס את שם הכפר כאבול אל "ארץ כבול", קבוצה של יישובים בגליל ששלמה המלך נתן לחירם מלך צור, לאחר שהשליט הפיניקי סיפק חומרים ואומנים לשם בניית בית המקדש בירושלים: "ויהי מקצה עשרים שנה אשר-בנה שלמה את-שני הבתים את-בית יהוה ואת-בית המלך: חירם מלך צ(ו)ר נ(י)שא את-שלמה בעצי ארזים ובעצי ברושים ובזהב לכל-חפצו אז יתן המלך שלמה לחירם עשרים עיר בארץ הגליל: ויצא חירם מצ(ו)ר לראות את-הערים אשר נתן-לו שלמה ולא ישרו בעיניו: ויאמר מה הערים האלה אשר-נתתה לי אחי ויקרא להם ארץ כבול עד היום הזה:" (מלכים א ט':י' - י"ד)

קבר מיכה הנביא בכאבול

בכאבול התקיים מקום יישוב מתקופות קדומות. ידוע על יישוב יהודי במקום לאחר החורבן (בשם "כבול"), ובמקום ישבה בתקופה הרומית והביזנטית משמרת הכהנים "שכניה".‏[1] ב-1515 נוסד בכפר יישוב יהודי. על פי תעודות המס, ב-1533 5 משפחות מתוך 12 היו יהודיות. בשנים 1555-1556 מנו היהודים את רוב משלמי המיסים בכפר, 15 משפחות מתוך 25. עם הרעת המצב הביטחוני והכלכלי במאה ה-17 נדלדלו היישובים בגליל ובהם גם היישוב כבול.‏[2]

על פי המסורת מצויים בתחומה של כאבול קבריהם של מיכה הנביא, רבי אברהם אבן עזרא, רבי יהודה הלוי ורבי שלמה אבן גבירול[3].

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ ב-1980 הוקם, סמוך לכאבול, היישוב הקהילתי שכניה.
  2. ^ יואל רפל (עורך), תולדות ארץ ישראל, משרד הביטחון ההוצאה לאור, תשמ"ט 1989, עמ' 490 ו-495
  3. ^ מדריך כרטא - קברי צדיקים בארץ ישראל, מהדורת 2008 עמודים 236-239

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כאבול
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא