סאבווי סאקרס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף סאבוויי סאקרס)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סאבווי סאקרס
Subway suckers.PNG
מידע כללי
מקור תל אביב, ישראל
שנות פעילות 1992 - 1998
סוגה פאנק רוק (רוק אלטרנטיבי, גראנג', נויז)
חברת תקליטים אן אם סי
חברים
עמי שלו - תופים ושירה
ניסים אליעז - גיטרה ושירה
אביב מארק - גיטרה ושירה
ליאור מיכל - בס ושירה

סאבווי סאקרס הייתה להקת פאנק רוק ישראלית שפעלה בין השנים 1998-1992.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת סאבווי סאקרס הוקמה ב-1992 על ידי עמי שלו, מתופף להקת "המשאיות" כשאליו הצטרפו שלושה מחבריו - אביב מארק, ניסים אליעז וליאור מיכל. חברי הלהקה היו פועלי במה וטכנאי קול, שהכירו ועבדו יחד בחברת ההגברה והתאורה "בטי בם", ופרט לשלו, היה זה ניסיונם הראשון במוזיקה. במרץ באותה שנה ניגנה הלהקה בליל כלולותיו של שלומי ברכה מלהקת משינה. הופעה זו הייתה גם הופעתה הראשונה של הלהקה.

ב-1994 הוחתמה הלהקה בחברת התקליטים אן אם סי והוציאה את אלבום הבכורה "קומות קרקע ומטה" בהפקה עצמית[דרושה הבהרה]. האלבום, אשר הופק מוזיקלית על ידי איציק ליכטנפלד, היה מאופיין בשירים קצרים, מהירים, בוטים, פרובוקטיביים ורוויים בזעם וכאב. מתוכו יצאו לרדיו השירים "רוצח", "אני לא שומע", "חרא מדינה", "אין לי אדמה" ו"את נוסעת". מבין שירי האלבום בלטו "אני לא שומע", "אין לי אדמה", "את נוסעת", "רוצח", "אקסטזי", "אני רעב" (שהופיע באלבום בשתי גרסאות) והמפורסם שבהם - "חרא מדינה". השיר הפוליטי זכה להכרה מאוחרת כג'ינגל תוכנית הרדיו "זהבי עצבני". למרות החדשנות שהפגין האלבום הוא נמכר בכ-1,300 עותקים בלבד[1]. לשני שירים באלבום נוצרו קליפים - "אני לא שומע" (ביים יואב רודה וראה אור באותה שנה) ו"אין לי אדמה" (צילם, ביים וערך שלומי ברכה, וראה אור ב-1995). בהמשך חיממה הלהקה הופעות של איפה הילד, רמי פורטיס וזקני צפת.

ב-1996 הוציאה הלהקה את אלבומה השני "שקט נפשי", גם הוא בהפקת ליכטנפלד. האלבום, אשר הופק מוזיקלית על ידי הלהקה ועובד אפרת, התאפיין בקו רגוע, צלילים מלודיים יחסית ובטקסטים בוגרים יותר וכמה שפחות פרובוקטיביים; למעשה ניסתה הלהקה לשלב בין סגנונה הזועם למוזיקה מלודית. באלבום בלטו השירים "הצרות", "חי על הסף", "בקשה" (שלושתם שוחררו לרדיו כסינגלים), "דיבורים" ו"מוכה בשגעון", אך גם אלבום זה לא זכה להצלחה. האלבום מסתיים בקטע ארוך בשם "ואדי מילק", שאורכו 14 דקות ו-16 שניות.

הלהקה המשיכה להופיע ולעבוד על אלבום שלישי. ביולי 1998 קיימה הלהקה 2 הופעות אחרונות בתל אביב. באותה שנה נפצע קשה ברגלו הסולן אביב מארק, במסגרת עבודתו כסאונדמן. הפציעה מנעה ממנו להופיע עם הלהקה, מה שהוביל לפירוקה בסוף 1998 ולגניזת האלבום.

לאחר הפירוק המשיכו חברי הלהקה בפעילות מוזיקלית. מארק הוציא ב-2004 אלבום סולו ראשון בשם "מלמולים חסרי שליטה". שלו שיתף פעולה עם מיכל קהן ולהקת הגראנג' די-סמייל של האחיות טלי ושרון ויצמן. אליעז הוציא ב-2005 אלבום סולו בשם "לא מאוחר מדי" יחד עם קרני פוסטל והזמרת ורד פיקר, וב-1 בפברואר 2009 נפטר בביתו בגיל 43 כתוצאה מדום לב.

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]