סאדיק ביי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סאדיק ביי
Saddiq Bey
לידה 9 באפריל 1999 (בן 25)
שארלוט, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית
עמדה סמול פורוורד
גובה 2.01 מטרים
מספר 41
מכללה אוניברסיטת וילאנובה
דראפט בחירה מספר 19, 2020
ברוקלין נטס
קבוצות כשחקן
2020–2023
2023–
דטרויט פיסטונס
אטלנטה הוקס
הישגים כשחקן
חמישיית הרוקיז של העונה ב-NBA(2021)

סאדיק בייאנגלית: Saddiq Bey; נולד ב-9 באפריל 1999) הוא כדורסלן אמריקאי, המשחק בקבוצת אטלנטה הוקס בליגת ה-NBA, בעמדת הסמול פורוורד.

קריירת משחק בתיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביי הוא בנה של דרוונה ביי, מנהלת תיכון ששיחקה כדורסל בליגת המכללות באוניברסיטת צפון קרוליינה בשארלוט. הוא למד בבית הספר הקתולי דימאתה (אנ') בשנתו הראשונה בטרם עבר לתיכון סידוול פרנדס (אנ'), ששם דגש על מצוינות ספורטיבית לצד אקדמית. בשנתו הראשונה בתיכון התנשא לגובה 1.75 מ' בלבד.[1] בשנתו השלישית ביי רשם ממוצעים של 14.5 נקודות, 6.5 ריבאונדים, 2 אסיסטים ו-2 חטיפות למשחק, והוביל את סידוול לגמר האזורי. הוא נפצע בעקב בשנתו הרביעית ופספס מספר משחקים.[2] בשנתו הרביעית רשם ממוצעים של 21 נקודות ו-8 ריבאונדים למשחק.[3]

לקראת המעבר לליגת המכללות, דורג ביי במקום ה-83 במחזור התיכון שלו על ידי האתר 247Sports. תחילה התחייב לאוניברסיטת המדינה של קרוליינה הצפונית, ב-2 בנובמבר 2017.[4] במאי 2018 ביקש מהאוניברסיטה שחרור, אך זו סירבה לשחררו לקבוצתה אחרת באזור החוף האטלנטי. לאחר שבחן תחילה אופציות לשחק באוניברסיטת וייק פורסט, בבוסטון קולג' (שתי אלו באזור החוף האטלנטי) ובאוניברסיטת ואנדרבילט, ב-15 ביוני חתם לבסוף באוניברסיטת וילאנובה.[2] מאמן וילאנובה ג'יי רייט ניסה לגייס את ביי עוד כשהיה שחקן פעיל בתיכון, אך ניסה לגייסו בצורה אינטנסיבית יותר לאחר שעומארי ספלמן עזב את הקבוצה לליגת ה-NBA, והתפנתה מלגה.[5]

קריירת משחק במכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחק הבכורה שלו בליגת המכללות, מול אוניברסיטת מורגן סטייט, קלע ביי 16 נקודות והוריד 4 ריבאונדים.[6] בששת משחקיו הראשונים קלע בממוצע מעט מתחת ל-16 נקודות. ב-30 בינואר 2019, במשחק מול אוניברסיטת דהפול, השיג את הדאבל-דאבל הראשון שלו, כשקלע 16 נקודות והוריד 11 ריבאונדים.[3] וילאנובה זכתה בטורניר ביג איסט, והייתה לקבוצה הראשונה שזוכה שלוש פעמים ברציפות בתואר, כשביי תורם 16 נקודות ו-10 ריבאונדים בניצחון בגמר 72–74 על אוניברסיטת סטון הול.[7] בשנתו הראשונה, רשם ממוצעים של 8.2 נקודות ו-5.1 ריבאונדים למשחק, ופתח ב-29 מתוך 36 משחקים.[8] כן נבחר לחמישיית הפרשמנים של הביג איסט.[9]

לקראת שנתו השנייה במכללות, נבחר ל"רשימת המעקב" לפרס ג'וליוס אירווינג הניתן לשחקן המכללות המצטיין בעמדת הסמול פורוורד.[10] ב-11 בינואר 2020 רשם שיא קריירה של 33 נקודות, כולל שמונה שלשות, בניצחון של וילאנובה 66–80 על אוניברסיטת ג'ורג'טאון.[11] בסיום העונה, נבחר פה אחד לחמישיית האול-ביג איסט הראשונה.[12] ביי אף זכה בפרס רוברט ו. גיזי, הניתן לשחקן המצטיין בפילדלפיה ביג 5,[13] וכן בפרס ג'וליוס אירווינג.[14] ביי היה לשחקן השלישי של וילאנובה שזוכה בפרס ג'וליוס אירווינג, לאחר שעשו זאת לפניו ג'וש הארט ב-2017 ומיקאל ברידג'ס ב-2018.[15] בסך הכול בשנתו השנייה רשם ממוצעים של 16.1 נקודות, 4.7 ריבאונדים ו-2.4 אסיסטים למשחק.[16]

קריירה מקצוענית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שנתיים במכללות, נרשם ביי לדראפט ה-NBA, ונבחר במקום ה-19 בדראפט 2020 על ידי ברוקלין נטס. ב-19 בנובמבר 2020, הועברו זכויות החתימה של ביי בטרייד לדטרויט פיסטונס, במהלך שעירב שלוש קבוצות.[17] ב-1 בדצמבר הודיעה פיסטונס כי היא מחתימה את ביי.[18] ב-15 בפברואר 2021 הוכתר ביי לשחקן השבוע במזרח, כשבמערב נבחר דווין בוקר.[19]

ב-9 בפברואר 2023 הועבר בטרייד לאטלנטה הוקס.

סטטיסטיקות קריירה ב-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונה הסדירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות % מהשדה % משלוש % מהעונשין ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2020/2021 דטרויט 70 53 27.3 0.404 0.380 0.844 4.5 1.4 0.7 0.2 12.2
2021/2022 דטרויט 82 82 33.0 0.396 0.346 0.827 5.4 2.8 0.9 0.2 16.1
2022/2023 דטרויט 52 30 28.8 0.404 0.345 0.861 4.7 1.6 1.0 0.2 14.8
2022/2023 אטלנטה 25 7 25.1 0.470 0.400 0.862 4.8 1.4 0.8 0.0 11.6
קריירה 229 172 29.4 0.406 0.361 0.844 4.9 1.9 0.9 0.2 14.1

בפלייאוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות % מהשדה % משלוש % מהעונשין ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2022/2023 אטלנטה 6 0 22.1 0.375 0.389 0.889 4.0 1.0 0.5 0.0 7.5
קריירה 6 0 22.1 0.375 0.389 0.889 4.0 1.0 0.5 0.0 7.5

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סאדיק ביי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Jensen, Mike (22 בינואר 2020). "Saddiq Bey's growth spurt helps Villanova in all sorts of ways". The Philadelphia Inquirer. נבדק ב-24 בינואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 Pell, Samantha (15 ביוני 2018). "Four-star 2018 forward Saddiq Bey commits to Villanova". The Washington Post. נבדק ב-5 בדצמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 Juliano, Joe (6 במרץ 2019). "Villanova freshman Saddiq Bey shows he was ready for big-time college basketball". The Philadelphia Inquirer. נבדק ב-5 בדצמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Alexander, Jonathan (2 בנובמבר 2017). "Saddiq Bey, four-star basketball recruit, commits to NC State". The News & Observer. נבדק ב-5 בדצמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Juliano, Joe (6 במרץ 2019). "Villanova freshman Saddiq Bey shows he was ready for big-time college basketball". The Philadelphia Inquirer. נבדק ב-5 בדצמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Jensen, Mike (7 בנובמבר 2018). "Villanova unveils the new pieces of its basketball puzzle". The Philadelphia Inquirer. נבדק ב-5 בדצמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Russo, Ralph D. (16 במרץ 2019). "Villanova beats Seton Hall to become first team to win three consecutive Big East Tournament titles". NBC Sports. Associated Press. נבדק ב-5 בדצמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ Juliano, Joe (25 במרץ 2019). "An immediate offseason question at Villanova: Will Jahvon Quinerly transfer after frustrating season?". The Philadelphia Inquirer. נבדק ב-5 בדצמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ Watkins, Eric (10 במרץ 2019). "Phil Booth, Eric Paschall and Saddiq Bey Earn Big East Honors". 247 Sports. נבדק ב-29 במרץ 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ "College basketball awards: 20 small forwards named to 2020 Julius Erving Award preseason watch list". NCAA. 16 באוקטובר 2019. נבדק ב-5 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Bey scores 33, leads No. 16 Villanova past Georgetown 80–66". ESPN. Associated Press. 11 בינואר 2020. נבדק ב-11 בינואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ Juliano, Joe (8 במרץ 2020). "Saddiq Bey leads a group of four Villanova players receiving Big East postseason honors". Philadelphia Inquirer. נבדק ב-8 במרץ 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ "Bey, Robinson-Earl Lead Wildcats' Big Five Award Winners". Villanova Wildcats. 15 באפריל 2020. נבדק ב-21 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Juliano, Joe (7 באפריל 2020). "Villanova's Saddiq Bey wins Julius Erving Award as nation's best small forward, says he'll enter NBA draft". נבדק ב-8 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Mayo, Quinton (7 באפריל 2020). "Bey Honored as Julius Erving Small Forward of the Year". נבדק ב-8 באוקטובר 2020. Josh Hart (2017) and Mikal Bridges (2018) were the previous Wildcats to have been recognized with this elite honor. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Dauster, Rob (10 במרץ 2020). "NBC Sports College Basketball All-American Teams". NBC Sports. נבדק ב-16 במרץ 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "Nets acquire Shamet from Clippers in 3-team trade". NBA.com. 19 בנובמבר 2020. נבדק ב-20 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Detroit Pistons Sign Rookies Killian Hayes, Isaiah Stewart, Saddiq Bey and Saben Lee". NBA.com. 1 בדצמבר 2020. נבדק ב-1 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "Devin Booker, Saddiq Bey named NBA Players of the Week". NBA.com. 15 בפברואר 2021. נבדק ב-16 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)