אטלנטה הוקס

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

אטלנטה הוקס
נוסדה:	1946
אולם:	פיליפס ארינה
קיבולת:	19,445 צופים
מדים:	צהוב, לבן, אדום
קמע:	Harry the Hawk
אליפויות:	1958
סגנות:	1957, 1960, 1961

אטלנטה הוקס (אנגלית: Atlanta Hawks) היא קבוצת כדורסל הממוקמת בעיר אטלנטה, ג'ורג'יה שבארצות הברית ומשחקת בליגת ה-NBA. הקבוצה מהווה חלק מהבית הדרום-מערבי שבאזור המזרח.

היסטוריה

השנים הראשונות

הסמל המקורי של טרי-סיטיז בלאק הוקס

המועדון נוסד בשנת 1946 כקבוצת הבפאלו ביזונס בליגת ה-NBA, המועדון שיחק באולם באפלו ממוריאל אודיטוריום שבבאפלו, ניו יורק, כשבשורותיה משחק הגארד/פורוורד והמאמן שחקן דינאלג'לו קינג. אך, ב-27 בדצמבר 1946—ורק 13 משחקים בעונה הסדירה—החליט הבעלים בן קרנר להעביר את המועדון למולין, אילינוי, שהייתה באותו הזמן חלק מאזור הידוע בשם "שלושת הערים" (כיום אזור זה ידוע בכינוי "ארבעת הערים"). קרנר שינה את שם המועדון לטרי-סיטיז בלאק הוקס כהתייחסות למלחמת הנץ השחור שנערכה בעיקר באילינוי. הבלאק הוקס הפכו לאחת מ-17 המועדונים המקוריים לאחר האיחוד שנערך בשנת 1949 של ליגת ה-NBA בת ה-12 שנה וליגת ה-BAA בת ה-3 שנים. הבלאק הוקס הגיעו למשחקי הפליאוף בעונת הפתיחה של ליגת ה-NBA, תחת הנהגתו של המאמן רד אאורבך. אך, עונה לאחר מכן, לאחר שהמועדון בחר את בוב קוזי אך ביצעו טעות גסה כאשר העבירו את הזכויות עליו לשיקגו סטגס (שבשלב מאוחר יותר העבירו את הזכויות עליו לבוסטון סלטיקס לאחר שהקבוצה התפרקה ובוצע דרפט מיוחד על שחקני המועדון), ההוקס נכשלו בניסיונם להגיע אל משחקי הפליאוף. בשנת 1951, שינה המועדון מיקום ועבר למילווקי, ויסקונסין, והפך למילווקי הוקס. בשנת 1953, בחרו ההוקס את בוב פטיט, לימים MVP של ליגת ה-NBA. למרות זאת, היו ההוקס לאחת הקבוצות הגרועות בליגה, ובשנת 1955, עברו ההוקס שוב, הפעם לסיינט לואיס, מיזורי, יריבתה של העיר מילווקי בתעשיית הבירה, והפכו לסיינט לואיס הוקס.

לאחר שההוקס הצליחו להשתפר ולהתמודד בכל שנה עמוק יותר בתוך משחקי הפליאוף הצליח המועדון לזכות בכמה תארים בבית בו שיחק. למרות ההצלחה, הפך הבעלים קרנר למודאג הכל הקשור לאולם המזדקן, בן 10,000 המקומות בו שיחקו עתה ההוקס, קייל אודיטוריום. מידי פעם שיחקו ההוקס באולם סיינט לואיס ארינה (בעיקר נגד יריבות פופולריות), אך קרנר לא היה מוכן להעביר את הקבוצה באופן מלא לאולם כיוון שהוא לא תוחזק כראוי מאז שנות ה-40. קרנר היה מעוניין באולם חדש כדי להגדיל את הרווחים. אך, הוא נתקל בסירוב מהעיר בכמה הזדמנויות.

מעבר לאטלנטה

בשנת 1968, נמכר המועדון ליזם הנדל"ן, טום קוזינס ולמושל מדינת ג'ורג'יה לשעבר קארל סאנדרס ועבר לאטלנטה, ג'ורג'יה. בעוד האולם החדש היה בשלבי בנייה, שיחקו ההוקס באולמה של אוניברסיטת ג'ורג'יה טק אלכסנדר ממוריאל קוליסאום. זוכים בתואר הבית הראשון שלהם בעונת 1969-70 עם מאזן של 48-34 באזור המערב. חברת הבנייה של קוזינס פתחה במהרה את אולם האומי קולסאום, בן ה-16,500 מקומות, שהיה לאולם חדיש בעיר התחתית של אטלנטה, האולם שימש את ההוקס ואת קבוצת ה-NHL החדשה אטלנטה פליימס, בשנת 1972 כשלב הראשון בקומפלקס ענקי לספורט, משרדים, בית מלון, ומסחר, שכיום רובו משמש כיום כמרכז CNN.

השנים הראשונות לאחר מעבר ההוקס לאטלנטה הציגו קבוצה מוכשרת, שכללה שחקנים כריקי ג'ביס, ומייקל מגנלי. אך, לאחר תקופה זו של הצלחה, נכנס המועדון לתקופה של בנייה מחדש. תהליך הבנייה מחדש נראה בכיוון הנכון כאשר הקבוצה זכתה בבחירה הראשונה והשלישית בדרפט של שנת 1975. אך, הוא נכשל לאחר ששתי הבחירות, דיוויד תומפסון, וגיילורד מקלווין חתמו במועדונים בליגת ה-ABA.

תקופת הבעלים טד טרנר

יזם רשת הכבלים והבעלים של אטלנטה ברייבס, טד טרנר, רכש את המועדון בשנת 1977 ושכר את הובי בראון לתפקיד המאמן הראשי. ההוקס היו לקבוצת הכדורסל היחידה בדרום מזרח ארצות הברית, כמו שהאטלנטה ברייבס היו לקבוצת המייג'ור ליג בייסבול היחידה באזור במהלך שנים רבות. בעלותו של טרנר על המועדונים הייתה כלי מרכזי בהשארותם של המועדונים באזור. הובי בראון נבחר למאמן השנה בשנת 1978. בעונת 1979-80, סיימו ההוקס את העונה הסדירה במאזן של 50-32, זכו בתואר אליפות הבית המרכזי. היה זה תואר האליפות הראשון שלה בבית המרכזי ותואר שני מאז מעברם לעיר אטלנטה. בשנת 1982, העביר המועדון אליו את דומיניק וילקינס, לאחר שזה נבחר כבחירה השלישית בדרםט של שנת 1982 על ידי יוטה ג'אז אך סירב לשחק שם, וקידם את מייק פרטלו לתפקיד המאמן הראשי שנה לאחר מכן. לאחר צניחה במספר הצופים, שיקו ההוקס 12 משחקי בית במהלך עונת 1984-85 באולם לקפרונט ארינה שבניו אורלינס, לואיזיאנה. בתקופה זו גם דומיניק וילקינס זכה בתחרות ההטבעות של משחק האולסטאר של שנת 1985 (מאוחר יותר זכה וילקינס שוב בשנת 1990) וזאת לאחר יריבות מדהימה עם מייקל ג'ורדן. שחקן נוסף של אטלנטה, ספאד ווב זכה אף הוא בתואר תחרות ההטבעות בשנת 1986. בעבור המשחקים ששוחקו בניו אורלינס קיבלו ההוקס תשלום מראש על סך 1.2 מיליון דולר מבארי מנדלסון כאשר הקבוצה מציגה מאזן של 6-6 במשחקים אלה.

בין השנים 1985-1989, היו ההוקס בין קבוצות הצמרת של הליגה, כשהם מסיימים את שנים אלה עם 50 ניצחונות ומעלה בכל עונה. המועדון זכה בתואר אליפות שלישית של הית בו שיחקו בעונת 1986-87 עם מאזן שיא של המועדון 57-25 בעונה הסדירה, הייתה זו האליפות השנייה של הבית המרכזי בה זכו. אך, הקבוצה לא הצליחה להתקדם מעבר לחצי גמר המזרח במשחקי הפליאוף, מפסידים בשלב זה למי שהיו או אלופות המזרח או אלופות ה-מנש, בוסטון סלטיקס ודטרויט פיסטונס. לאחר מספר עונות בינוניות מונה לני וילקינס לתפקיד המאמן הראשי בשנת 1993. בעונת 1993-94, וילקינס הוביל את המועדון ל-57 ניצחונות, משווה את שיא הניצחונות של המועדון בעונה הסדירה, זוכה באליפות בית רביעית מאז עבר המועדון לאטלנטה והשלישית בבית המרכזי, וילקינס גם זכה בתואר מאמן השנה באותה עונה. אך, הקבוצה נפלה שוב במשחקי הפליאוף, מפסידה לאינדיאנה פייסרס בשישה משחקים בחצי גמא המזרח. העונה גם נפגמה עם העברתו של דומיניק וילקינס, שנשאר הקלע המצטיין של המועדון בכל הזמנים, תמורת דני מאנינג, שבמהרה עזב תחת סעיף שחקן חופשי לפיניקס לאחר סיומה של העונה. בשנת 1995, שבר לני וילקינס את שיא הניצחונות למאמן (שהוחזק קודם על ידי רד אאורבך) עם 939 ניצחונות בקריירה. ההוקס השיגו שתי עונות נוספות של 50 נצחות ויותר במהלך העונה הסדירה בשנים 1997, 1998, כאשר הסנטר, דיקמבה מוטומבו, זוכה בפרס שחקן ההגנה של השנה בשתי עונות אלה, הפורוורד אלן הנדרסון זכה בפרס השחקן המשתפר של השנה. בעונת 1999 שהייתה מקוצרת עקב שביתת השחקנים הצליחו ההוקס להשיג מאזן של 31 ניצחונות, אך ההוקס לא הצליחו להתקדם מעבר לסיבוב השני של הפליאוף בשנים אלה.

בשנת 1999, ביצעו ההוקס טרייד על סטיב סמית לפורטלנד טרייל בלייזרס תמורת אייזיאה ריידר וג'ים ג'קסון. סמית היה אחד מהשחקנים הפופולרים ביותר של ההוקס במהלך שנות ה-90 ולא מכבר זכה בגביע האזרחות של ג. וולטר קנדי בעבור פעילויות הצדקה הרבות שנטל בהן חלק. בניגוד לו, סבל ריידר מהיסטוריה של בעיות התנהגות בתוך ומחוץ למגרש. התנהגותו הבעייתית של ריידר המשיכה לאחר הגיעו לאטלנטה. ריידר החמיץ את יום מחנה אימונים הראשון ואחר לשני משחקים. לאחר שנפוצו שמועות כי עישן מריחואנה במלון באורלנדו במהלך מסע משחקים בחודש ינואר, תבעה הנהלת הליגה כי יתתף בייעוץ לגמילה מסמים, וקנסה אותו ב-200,000 דולר עד שהסכים להשתתף. כאשר הופיע באיחור למשחק בחודש מארס, שחררה אותו הנהלת המועדון. שנה לאחר מכן העבירו ההוקס גם את ג'קסון. הטרייד של סמית/ריידר שלח את ההוקס לסחרור מטה; והם לא הצליחו לחזור אל הפליאוף במשך תשע העונות הבאות.

בשנת 2001, בחרו ההוקס את הכוכב הספרדי פאו גאסול כבחירה השלישית בדרפט, אך הזכויות עליו הועברו לממפיס גריזליס בטרייד שכלל את שאריף עבדור-רחים. בחודש פברואר, 2004, שיחק עבור ההוקס שחקן האול סטאר ראשיד ואלאס משחק אחד. וואלאס הועבר להוקס מפורטלנד טרייל בלייזרס יחד עם וסלי פרסון תמורת עבדור-רחים,, תאו ראטליף, ודן דיקאו. במשחקו היחיד בעבור ההוקס, השיג וואלס: 20 נקודות, 6 ריבאונדים, 5 חסימות, 2 אסיסטים, חטיפה אחת, בהפסדם של ההוקס לניו ג'רזי נטס. לאחר משחק זה הועבר וואלאס לדטרויט פיסטונס בטרייד שכלל גם את הבוסטון סלטיקס. בתורם, שלחה דטרויט את הגארד בובי סורה, ואת הסנטר זאלקו רבאצ'ה, ובחירת סיבוב ראשון בדרפט לאטלנטה. הסלטיקס שלחו גם את הפורוורד כריס מיליס לאטלנטה כדי להשלים את העסקה. בשנת 2003, ארחה אטלנטה את משחק האול סטאר, האחרון שנערך באזור המזרח בתשע השנים האחרונות.

תקופת הבעלים אטלנטה ספיריט LLC's/ג'ו ג'ונסון - ג'וש סמית: 2005-הווה

בחודש מרץ, 2004, נמכר המועדון לקבוצת משקיעים בשם אטלנטה ספיריט LLC על ידי הקונגלומרט טים וורנר (שירשו את ההוקס יחד עם האטלנטה ברייבס עם המיזוג עם חברת טרנר ברודקסטינג סיסטם, בשנת 1996), יחד עם קבוצת ההוקי אטלנטה טראשרס, איתם חלקו ההוקס את האולם פיליפס ארינה, שהחליף את אולם האומני. לאחר השינוי בבעלות על המועדון המשיכו ההוקס להאבק. בעונת 2004-05, היו ההוקס לקבוצה עם המאזן הגרוע בליגה עם 13 ניצחונות בלבד (חמש פחות מהקבוצה החדשה שארלוט בובקאטס והניו אורלינס הורנטס החלשה). היה זה בשנה זו שג'וש סמית' מההוקס זכה בתחרות ההטבעות במשחק האול סטאר. למרות מאזנם הגרוע בתום העונה הסדירה, זכו ההוקס רק בבחירה השנייה בדרפט של שנת 2005 (הבחירה הראשונה הלכה למילווקי באקס). עם הבחירה השנייה, בחרו ההוקס את מרווין ויליאמס מאוניברסיטת צפון קרולינה. שנה קודם לכן, בחרו ההוקס את ג'וש צ'ילדרס ואת ג'וש סמית'. בדרפט של שנת 2006, בחרו ההוקס את כוכב של אוניברסיטת דיוק, שלדן ויליאמס, כבחירה החמישית של הסיבוב הראשון.

בקי של שנת 2005,השלימו ההוקס עסקה של "החתם והעבר" (sign and trade) עם הפיניקס סאנס כדי לקבל את ג'ו ג'ונסון תמורת בוריס דיאו ושתי בחירות דרפט עתידיות ראשונות. כמו כן החתימו ההוקס את זאזה פאצ'וליה מהמילווקי באקס. שינויים אלה התרחשו לאחר מה שנראה כמאבקי כוח בין הבעלים של המועדון שנמשכו כמעט שלושה שבועות לפני שהעסקאות נחתמו.

סימנים לתקווה

סמל חלופי של המועדון אטלנטה הוקס

תקווה וגאולה ממצבה העגום של הקבוצה החלו להופיע באופק בתחילת שנת 2007. כאשר ההוקס זכו במקום השלישי בבחירת הדרפט של אותה שנה, ההוקס הטיבו ובחרו את אל הארפורד מאוניברסיטת פלורידה. הארפורד כמעט והצליח להשיג ממוצעים דו ספרתיים בעונת הרוקי שלו, והוא היה היחיד שנבחר פה אחד לנבחרת הרוקיז של העונה, כמו כן, הוא היה מועמד לפרס רוקי השנה. העונה נפתחה בצורה חיובית כאשר ההוקס גברו במשחק הראשון על דאלאס מאבריקס 101-94, ומעלים את רף התקווה של אוהדי הקבוצה. הפעם האחרונה בה הצליח המועדון לנצח את משחק פתיחת העונה היה בשנת 1998, שהייתה גם העונה האחרונה בה הגיעה המועדון למשחקי הפליאוף. לכבוד עונת 2007-08, עדכנו ההוקס את צבעי המדים שלהם לכחול, אדום ולבן, מציינים את הפעם הראשונה בה השתמש המועדון בצבעים אלה מאז ימיהם בסיינט לואיס.

באמצע העונה בצעו ההוקס טרייד שהעביר אליהם את מייק ביבי המריץ יותר את תקוות הפליאוף. בזמן שהתבצע הטרייד היו ההוקס במאזן של 22-28, ולאחר מכן הם הצליחו לנצח 15 מ-32 המשחקים האחרונים של העונה וסיימו את העונה הסדירה במאזן של 37-45. למרות שההוקס סיימו את העונה במאזן שלילי, הם הצליחו להתברג לפליאוף לראשונה מאז שנת 1999. היה זה במהלך הפליאוף שההוקס התחילו להראות שיפור, דוחפים את מי שלאחר מכן הפכה לאלופת ה-NBA בוסטון סלטיקס לשבעה משחקים. ההוקס הצליחו לנצח את כל שלושת משחקי הבית שלהם בפיליפס ארינה, שארח לראשונה את משחקי הפליאוף והתמלא עד אפס מקום לראשונה בתולדות המעודון.

מדי הקבוצה בהווה

עונת 2008-09 ראתה את ההוקס מנצחים 47 משחקים, ומסיימים את העונה במאזן חיובי לראשונה מא שנת 1999. עם סגל שחקנים שנותר כמעט ללא שינוי מהעונה הקודמת הצליחו ההוקס לקחת צעד נוסף קדימה בהתפתחות שלהם. גם הפעם נדחפו ההוקס לסדרה בת שבעה משחקים, בסיבוב הראשון של הפליאוף, אך הפעם נהנו מיתרון ביתיות במשחק המכריע, את יתרון זה נצלו כדי לנצח את דרת הפליאוף לראשונה מאז שנת 1999 נגד מיאמי היט. ההוקס הודחו בסוויפ בידי קליבלנד קבאלירס 4-0 בחצי גמר המזרח.

עונת 2009-10 הראתה שיפור נוסף אצל ההוקס, הקבוצה נצחה 53 משחקים במהלך העונה הסדירה, עונה ראשונה עם 50+ ניצחונות לראשונה משנת 1997. אל הארפורד נבחר לראשונה בקריירה למשחק האול סטאר, ויחד עם ג'ו ג'ונסון, סימנה בחירה זו כי ההוקס שלחו לראשונה מאז שנת 1998 שני שחקנים למשחק האול סטאר. הפליאוף, לעומת זאת, היה חזרה על השנה הקודמת. ההוקס גברו על מילווקי באקס בסדרה ארוכה וקשה לאחר שבעה משחקים, אך הם הובסו 4-0 בידי אורלנדו מג'יק בחצי גמר המזרח, כאשר כל אחד מהמשחקים היה חד צדדי לחלוטין. לאחר העונה, פיטרו ההוקס את המאמן מייק וודסמן ומינו במקומו את לארי דרו.

בעונת 2010-11 נסוגו ההוקס צעד לאחור, כשסיימו את העונה הסדירה עם 44 ניצחונות, למרות שהרפורד וג'ונסון נבחרו לנבחרת האול סטאר של המזרח. באמצע העונה העבירו ההוקס את מייק ביבי לוושינגטון ויזארדס תמורת קירק היינריך, בתקווה שיחליף את יכולתיו ההגנתיות של ביבי. אך המצב רק הורע כאשר ההוקס הפסידו את ששת המשחקים האחרונים של העונה. למרות זאת, בפליאוף ההוקס המריאו שוב, כאשר הם נוקמים באורלנדו מג'יק על ההפסד בעונה הקודמת בסדרה של שישה משחקים. אך, ההוקס נעצרו שוב בחצי גמר המזרח לאחר שהפסידו לשיקגו בולס בשישה משחקים.

נכון להיום ההוקס מחזיקים במקום השני (לאחר הסקרמנטו קינגס) ברצף השנים ללא תואר אליפות. כל ההופעות בסדרת הגמר והאליפות היחידה של המועדון התרחשו כאשר הקבוצה הייתה בסיינט לואיס. בינתיים, המועדון נכשל לעבור את מחסום חצי הגמר האזורי (הסיבוב השני של הפליאוף) מאז עברו לאטלנטה, שעתה עומד על 44 עונות. סיבה עיקרית לכשלונות הרבים של המועדון ניתן לתלות בהיסטוריה העגומה של ההוקס בבחירות דרפט. מאז שנת 1980, בחרו ההוקס סך הכל שלושה שחקנים שנבחרו למשחק האול סטאר (דוק ריברס, קווין ויליס, ואל הרפורד; דומיניק וילקינס נבחר למעשה על ידי היוטה ג'אז והועבר להוקס כמה חודשים לאחר הדרפט). למעשה, הרפורד הוא שחקן ההוקס היחיד ששיחק במשחק האול סטאר מאז שנבחר ויליס בשנת 1984, והוא גם השחקן הסיבוב הראשון היחיד שנבחר מההוקס בתשע שנות הבצורת ממשחקי הפליאוף שחווה המועדון.

בחודש אוגוסט, 2011, נודע כי איש העסקים מקליפורניה אלכס מרואלו יהפוך לבעל רוב המניות של המועדון, אך החודש נובמבר, עקב שביתת השחקנים, התבטלה העסקה.

אולמות ביתיים

• בפאלו ממוריאל אודטוריום - 1946
• וורטוןפילד האוס - 1946-51
• מילווקי ארינה - 1951-55
• קייל אודיטוריום - 1955-68 (באותן השנים המועדון השתמש לעתים גם באולם סיינט לואיס ארינה)
• אלכסנדר ממוריאל אודיטוריום - 1968-72 ו- 1997-99
• אומני קוליסאום - 1972-97
• ג'ורג'יה קולסאום - 1997-97 (כמה משחקים שוחקו באולמה של אוניברסיטת ג'ורג'יה-טק, אלכסנדר ממוריאל קולסאום; נעשה שימוש בשניהמקומות עקב הריסתו של אולם אומני ובנייתו של אולם בחדש באותו המקום)
• פיליפס ארינה - 1999-הווה

שחקנים

שחקני היכל התהילה

וולט בלאמי קליף האגן (סיינט לואיס) קוני הוקינס בוב הוברגס (מילווקי) מוזס מאלון

פאט מארביץ' אד מקאולי (שחקנה של סיינט לואיס ומאמן) לני וילקינס - (שחקנה של סיינט לואיס, מאמנה של אטלנטה הוקס) דומיניק וילקינס

האגן, פטיט, מקאולי, לני וילקינס, ובוב פרי, שיחקו כולם בעבור הסיינט לואיס הוקס, נבחרו גם להיכל התהילה של הספורט במדינת מיזורי.

מספרים בגמלאות

• 9 בוב פטיט, פורוורד, 1954-65
• 17 טד טרנר, בעלים לשעבר
• 21 דומיניק וילקינס, פורוורד, 1982-94
• 23 לו האדסון, פורוורד-גארד, 1966-77
• 40 ג'ייסון קולינר, סנטר, 2003-05 (לא נתלה דגל רשמי על תקרת האולם)

מאמנים

#	שם	כהונה	משחקים	ניצחונות	הפסדים	%ניצחונות	משחקים	ניצחונות	הפסדים	%ניצחונות	השגים	הערות
			עונה סדירה				פליאוף
1	רוג'ר פוטר	1949	7	1	6	.143	—	—	—	—
2	רד אאורבך	1949	57	28	29	.491	3	1	2	.333	אחד מעשרת המאמנים הגדולים בהיסטוריה של ה-NBA‏ (1996)
3	דייב מקמילן	1950	23	9	14	.391	—	—	—	—
4	ג'וני לוגן	(כמאמן שחקן)1950	3	2	1	.667	—	—	—	—
5	מייק טודורוביץ'	1950 (כמאמן שחקן)	42	14	28	.333	—	—	—	—
6	דוקסי מור	1951	66	17	49	.258	—	—	—	—
7	אנדרו ליבן	1952-1953 (כמאמן שחקן) 1953-1954	117	38	79	.325	—	—	—	—
8	רד הולצמן	1953 (כמאמן שחקן) 1954-1956	203	83	110	.409	9	4	5	.444	אחד מעשרת המאמנים הגדולים בהיסטוריה של ה-NBA‏ (1996)
9	סלאטר מרטין	1956 (כמאמן שחקן)	8	5	3	.625	—	—	—	—
10	אלכס האנום	1957(כמאמן שחקן) 1957-1958	103	56	47	.544	23	16	7	.696	אלופת ה-NBA‏
11	אנדי פיליפס	1958	10	6	4	.600	—	—	—	—
12	אד מקאולי	1958 (כמאמן שחקן) 1959-1960	137	89	48	.650	20	9	11	.450
13	פול סימור	1960-1961	93	56	37	.602	12	5	7	.417
	אנדרו ליבן	1961-1962	60	20	40	.333	—	—	—	—
14	בוב פטיט	1961 (כמאמן שחקן)	6	4	2	.667	—	—	—	—
15	הארי גלאטין	1962-1964	193	111	82	.575	23	12	11	.522	1962-63‏ מאמן השנה ב-NBA‏
16	ריצ'י גוהרין	1964-1969 (כמאמן שחקן) 1970-1971	618	327	291	.529	60	26	34	.434	1967-68 מאמן השנה ב-NBA‏
17	קוטון פיצ'סימונס	1972-1975	320	140	180	.438	6	2	4	.333
18	בומפר טרהולן	1975	8	1	7	.125	—	—	—	—
19	הובי בראון	1976-1980	407	199	208	.489	16	6	10	.375	1977–78 מאמן השנה ב-NBA‏
20	מייק פורטלו	1980	3	0	3	.000	—	—	—	—
21	קווין לוג'הרי	1981-1983	164	85	79	.518	5	1	4	.200
	מייק פורטלו	1984-1989	574	324	250	.564	40	18	22	.450	1985-86 מאמן השנה ב-NBA‏
22	בוב וייס	1990-1992	246	124	122	.504	8	2	6	.250
23	לני וילקינס	1993-1999	542	310	232	.572	47	17	30	.362	1993-94 מאמן השנה ב-NBA‏ אחד מעשרת המאמנים הגדולים בהיסטוריה של ה-NBA‏ (1996)
24	לון קרוגר	2000-2002	191	69	122	.361	—	—	—	—
25	טרי סטוטס	2002-2003	137	52	85	.380	—	—	—	—
26	מייק וודסון	2004-2009	492	206	286	.419	29	11	18	.379
27	לארי דראו	2010-הווה	—	—	—	—	—	—	—	—

סטטיסטיקה

פרסים אישיים

קלע מוביל דומיניק וילקינס MVP‏ של העונה הסדירה בוב פטיט - 1956, 1959 שחקן ההגנה של העונה דיקמבה מוטומבו רוקי השנה בוב פטיט - 1955 השחקן המשתפר של העונה אלן הנדרסון - 1998 השחקן השישי של העונה ג'מאל קראופורד - 2010 מאמן השנה הארי גלאטין - 1963 ריצ'י גוהרין - 1968 הובי בראון - 1978 מייק פרטלו - 1986 לני וילקינס - 1994 מנהל השנה סטן קסטן - 1986, 1987

חמישיית העונה בוב פטיט - 1955, 1956, 1957, 1958, 1959, 1960, 1961, 1962, 1963, 1964 דומיניק וילקינס - 1986 חמישיית העונה השניה פרנק בריאן - 1951 סלטר מרטין - 1957, 1958, 1959 קליף האגן - 1958, 1959 בוב פטיט - 1965 לו האדסון - 1970 פאט מארביץ' - 1973 דן ראונדפילד - 1980 דומיניק וילקינס - 1987, 1988, 1991, 1993 דיקמבה מוטומבו - 2001 חמישיית העונה השלישית דומיניק וילקינס - 1989 קווין ויליס - 1992 דיקמבה מוטומבו - 1998 ג'ו ג'ונסון - 2010 אל הארדפורד - 2011

חמישיית ההגנה של העונה דן ראונדפלד - 1980, 1982, 1983 ויין רולינס - 1984 מוקי בליילוק - 1994, 1995 דיקמבה מוטומבו - 1997, 1998 חמישיית ההגנה השניה של העונה ביל ברחדג'ס - 1969, 1970 ג'ו קלדוול - 1970 אדי ג'ונסון - 1979, 1980 דן ראונדפילד - 1981, 1984 ויין רולינס - 1983 מוקי בליילוק - 1996, 1997, 1998, 1999 דיקמבה מוטומבו - 1999 ג'וש סמית' - 2010 חמישיית הרוקיז של העונה זלמון בטי - 1963 לו האדסון - 1968 פאט מארביץ' - 1971 ג'ון בראון - 1974 ג'ון דראו - 1975 דומיניק וילקינס - 1983 סטייסי אגמון - 1992 אל הארפורד - 2008 חמישיית הרוקיז השניה ג'ייסון טרי - 2000 ג'וש צ'ילדרס - 2005 ג'וש סמית' - 2005 מרווין ויליאמס - 2006

שחקנים בולטים בעבר ובהווה

• בוב פטיט
• דומיניק וילקינס
• בוריס דיאו
• לו הדסון
• ספאד ווב
• מוזס מלון
• דיקמבה מוטומבו
• לני וילקינס
• קליף האגן
• קלייד לובלוט
• דוק ריברס
• ג'ון דרו
• דן ראונדפילד
• פיט מאראביץ'
• זלמו ביטי
• ג'וש סמית
• ג'ו ג'ונסון

סגל נוכחי

עודכן לאחרונה בתאריך- 11 במרץ 2012

אטלנטה הוקס סגל נוכחי
מאמן ראשי: לארי דרו
C	34		ג'ייסון קולינס	(אוניברסיטת סטנפורד)
C	25		אריק דמפיר	(אוניברסיטת המדינה של מיסיסיפי)
G	33		ווילי גרין	(אוניברסיטת דיטרויט)
G	6		קירק היינריך	(אוניברסיטת קנזס)
F/C	15		אל הורפורד	(אוניברסיטת פלורידה)
F	44		איוון ג'ונסון	(אוניברסיטת סן ברנרדינו)
SG	2		ג'ו ג'ונסון	(אוניברסיטת ארקנסו)
G/F	1		טרייסי מקגריידי	(תיכון מאונט ציון קריסצ'ן)
C	27		זאזה פאצ'וליה	(גאורגיה)
G	7		ג'נרו פארגו	(אוניברסיטת ארקנסו)
F	77		ולדימיר ראדמנוביץ'	(סרביה)
PF	5		ג'וש סמית'	(אקדמיית אוק היל)
G/F	42		ג'רי סטקהאוס	(אוניברסיטת צפון קרוליינה)
PG	0		ג'ף טיג	(אוניברסיטת ווייק פורסט)
SF	24		מרווין ויליאמס	(אוניברסיטת צפון קרוליינה)

קישורים חיצוניים

• האתר הרישמי של האטלנטה הוקס
• אטלנטה הוקס באנציקלופדיית ג'ורג'יה החדשה
• בלוג על אטלנטה הוקס