סוטוקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הקיסר סוטוקו

הקיסר סוטוקו (ביפנית: Sutoku-tennō  崇徳天皇, נולד ב-7 ביולי 111914 בספטמבר 1164) היה הקיסר ה-75 של יפן, בהתאם לרשימה המסורתית של קיסרי יפן. שלטונו נמשך משנת 1123 עד שנת 1142.

גנאלוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרם עלייתו לכס הקיסרות, שמו הפרטי היה אקיהיטו (顕仁).

הערה: על אף שהתעתיק לעברית של שמו של קיסר זה זהה
לתעתיק שמו הפרטי של הקיסר הנוכחי של יפן, הקנג'י שונה:
הקיסר סוטוקו, לשעבר הנסיך אקיהיטו (顕仁)
הוד מעלתו הקיסר, לשעבר הנסיך אקיהיטו (明仁)

סוטוקו היה בנו הבכור של הקיסר טוֹבָּה. מספר טקסטים עתיקים טוענים כי למעשה היה בנו של סבו של טובה, הקיסר שירקאווה.

אירועים בחייו של סוטוקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקדש השינטו לזכרו של סוטוקו
לצד התאריך מופיעים התאריכים לפי לוח השנה היפני
  • 25 בפברואר 1123 (הואן 4, היום ה-28 של החודש הראשון): בשנה ה-25 לשלטונו של טובה (鳥羽天皇25年) הוא ויתר על כס הקיסרות, והירושה עברה לבנו בן החמש.
  • 1123 (הואן 4, החודש השני): הקיסר סוטוקו עולה לכס השלטון.
  • 1128 (דאיג'י 3, החודש השלישי): טאיקֵן-מוֹן אין, אמו של סוטוקו, מורה לבנות את מנזר אנשו-ג'י, אחד בסדרת "מקדשי הנדר הקדוש" אשר נבנו בפקודה קיסרית.
  • 17 באוגוסט 1135 (הונן 1, היום השביעי של החודש השביעי): הקיסר לשעבר שירקאווה נפטר בגיל 77.
  • 1141 (אייג'י 1, החודש השלישי): הקיסר לשעבר טובה מגלח את ראשו ומצטרף למנזר בגיל 39.

בשנת 1151, סוטוקו מורה על כתיבת שיקָה וואקַשוּ (詞花和歌集, "אוסף פרחים מילוליים"), אנתולוגיה קיסרית של שירי וואקה.

בשנת 1156, לאחר כישלון דיכוי מרד הוגן, הוא הוגלה לפרובינציית סָנוּקי (כיום מחוז קגאווה באי שיקוקו). שלטונו של הקיסר סוטוקו נמשך 18 שנים. מקום קבורתו של סוטוקו ידוע, וכיום הוא מוקר במקדש שינטו לזכרו בקגאווה, שם נמצא המאוזולאום שלו, הנקרא shiramine no misasagi.

אגדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוטוקו הופך לשד, מאת אוטגאווה קוניושי

לאחר ויתורו על כס הקיסרות וגלותו, הקדיש סוטוקו את חייו לנזירות. הוא העתיק מספר כתבים עתיקים והציע אותם לחצר הקיסר. מתוך חשש כי הכתבים מקוללים, החצר דחתה אותם. נאמר כי סוטוקו חש מושפל והתנכר לחצר, וכאשר היה על ערש דווי הפך לאונריו—רוח נוקמת. כל הקורות בהמשך, מנפילת קרנה של חצר הקיסר, עליית כוחם של הסמוראים, בצורת וחוסר שקט פנימי יוחסו לרדיפותיו. לחלופין, נאמר שהוא הפך לטֵנגוּ, סוג של שד דמוי כלב מהפולקלור היפני.