גנאלוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "ייחוס" מפנה לכאן. לערך העוסק בייחוס ביהדות, ראו עשרה יוחסין.
אילן יוחסין (עץ משפחה) הוא אחד מצורות התיעוד הגנאלוגי הנפוצים ביותר, בתמונה: תרשים אילן היוחסין של ויליאם הראשון, מלך אנגליה

גנאלוגיה, או אילן יוחסין, היא מדע עזר בהיסטוריה לחקר ההקשר הגנטי של קבוצת אורגניזמים. במובן הצר, המונח מתייחס לחקר היוחסין והשתלשלות הדורות. המונח הרשמי שנקבע בעברית למילה הלועזית Genealogy הוא: חֵקֶר יֻחֲסִין (הגנאלוג, אשר נקרא באנגלית Genealogist, הוא חוֹקֵר יֻחֲסִין)[1].

הגנאלוג אוסף מידע על קשרי שארות, בין אם מדובר באנשים שעודם בחיים, ובין אם המדובר בנפטרים, ומבסס את היחסים המשפחתיים ביניהם, לצורך בניית אילן יוחסין, או עץ משפחה. המילה גנאלוגיה לקוחה מיוונית. genum פירושו גזע, או משפחה, בצירוף הסיומת לוגיה - תורה.

במושג גנאלוגיה משתמשים גם בהשאלה, כדי לתאר רצף היסטורי של ישויות מדיניות, כלכליות או אחרות, שירשו זו את זו או מוזגו זו לתוך זו.

גנאלוגיה בעמי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצורתה המקורית, שימשה הגנאלוגיה בעבר לחקר משפחות אצולה, ובמיוחד על מנת לתת לגיטימציה לתביעות לכוח ולעושר הנובעות מן היוחסין. חלק ניכר מעצי המשפחה של משפחות האצולה לקה באי דיוקים ובזיופים מכוונים, ובמיוחד אלו שהתיימרו להגיע לדמויות אגדיות או לאלים (לדוגמה, יומרתו של יוליוס קיסר להיות צאצאה של האלה ונוס). רישומים לגבי אנשים שלא היו שייכים למשפחות אצולה או מלוכה החלו במאה ה-16, עם נטייתן של ממשלות לעקוב אחרי קורות אזרחיהן. כאשר המשפחות החלו להיות מתועדות, נוצרה אפשרות לעקוב אחרי השתלשלות הדורות למשך מאות בשנים.

רישומי חיים - תעודות לידה, מוות, נישואין תעודות גיוס לצבא מפקדי אוכלוסין וכן גירושין - החלו להישמר בארכיון. הארכיונים הינם אחד ממקורות המידע העיקריים של גנאלוגים.

הגנאלוג נעזר במידע המתועד בכתובים, ובהיעדרו, במידע הנמסר בעל פה - עובדה המפחיתה מתוקפו של המחקר. עניינו של הגנאלוג אינו רק בשמות ובמספרים, אלא גם באורח החיים, הביוגרפיה, המניעים, מערכת האמונות והדעות והיחסים האישיים בין האנשים שהוא חוקר. הדבר דורש ידע בתחומים רבים: גאוגרפיה, חוק, דת, הגירה, היסטוריה וסוציולוגיה.

מקורות מידע גנאלוגיים - ארכיבים ומוסדות בארץ ובעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות תדמיתם האפרורית והמרוחקת, ארכיונים יכולים להוות מקור מידע מצוין למחקר המשפחתי, לצד מוסדות שונים הקשורים לנושאי המחקר ולמושאיו.

גנאלוגיה יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

העם היהודי ייחס תמיד חשיבות ליוחסין. בתנ"ך פרקים שלמים המתארים את שושלות היוחסין, החל מאדם וחוה, דרך אבות האומה וכלה במלכי יהודה וישראל (ראו ערך מורחב עץ משפחה של דמויות מקראיות). בירושלמי, ברכות פ"ד, מופיע סיפור על רבי אלעזר בן עזריה, שנתמנה לראש ישיבה בן 18 שנה, והיה רבי עקיבא יושב ומצטער ואמר: "לא שהוא בן תורה יותר ממני, אלא בן גדולים יותר ממני, אשרי אדם שזכו לו אבותיו, אשרי אדם שיש לו יתד להתלות בה".

שימוש מעשי בגנאלוגיה נועד לקביעת יהדות, אך משפחות מסוימות נוהגות מדורי דורות לשמור רישומים על קורותיהן, ובמיוחד משפחות רבניות (לדוגמה, משפחת יפה, משפחת הורוביץ, משפחת אלישר, משפחת פרנקו ומשפחת לייפער), המונות את ייחוסן מזה מאות בשנים, ויש המגיעות עד לדוד המלך.

דוגמה יפה היא ספרו של הגנאלוג היהודי ניל רוזנשטיין The Unbroken Chain, המונה את כל הצאצאים הידועים של שאול ואהל, רב שחי במאה ה-16. הרשימה מונה היום אלפי אנשים וכוללת אנשים כמו קרל מרקס והלנה רובינשטיין. באחרונה כתב רוזנשטיין ספר דומה על ייחוסה של משפחת לוריא.

חשיבות מיוחדת קיבלה הגנאלוגיה היהודית לאחר השואה, כאשר אחת מהבעיות העיקריות שנתקל בהן הגנאלוג היא הפער שפערה השואה במידע הזמין על יהודי אירופה, והתחושה הנוצרת כאשר נערך עץ המשפחה ומסתבר שענפים שלמים הושמדו בשואה. עם זאת, אחת המוטיבציות הקיימות כיום לגנאלוגים היהודים היא הנצחת קורבנות השואה והעלאת זכרם. נדבך עיקרי בהנצחת קורבנות השואה וכלי עזר במחקר הגנאלוגי אודות משפחותיהם הוא מפעל 'דפי העד' של יד ושם והאתר המקוון שלו - 'היכל השמות' בו מתועדים כארבעה מיליון שמות של קורבנות והרשימה מוסיפה להתעדכן.

פרענומעראנטען ביידיש או Pre subscribers באנגלית, היא מעין רשימת תודה המכילה את שמות המזמינים מראש את הספר בטרם יצא לאור, אשר השלישו את תמורתו מראש, ובכך סייעו להופעתו. לרשימות הללו ערך גנאלוגי וגאוגרפי כיוון שלצד כל מזמין מראש מצוין שם היישוב בו הוא חי. הרב יהודה אהרן הלוי הורוויץ אסף אלפי רשימות פרענומעראנטין מתוכם דלה ידע גניאולוגי מקיף על משפחות יהודיות רבות מהמאות האחרונות באירופה.


גנאלוגיה רבנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקצוע בפני עצמו הוא מחקר הגנאלוגיה הרבנית, המכונה "יוחסין" או "ייחעס" ביידיש. בחברה החרדית נחשב מחקר זה לנושא חשוב ביותר היות שערך האדם עולה בזכות אבותיו אם היו גדולי תורה וחסידות. ספרות היוחסין כוללת ביוגרפיות, רשימות של שושלות משפחתית ובעשור האחרון מוספים מיוחדים בעיתונות החרדית, בעיקר ב"המודיע" ו"המבשר", המוקדשים לעניין. החוקרים הידועים כמומחים גדולים בנושא הם: הרב אנגלרד (האדמו"ר מראדזין) המתמחה במשפחות רבניות עתיקות; הרבנים: נפתלי אהרן וקשטיין מאשדוד, בנימין פנטילאט בעל הבלוג "תולדות ושרשים", יהודה אהרן הלוי הורוויץ מירושלים המתמחה גם במשפחות "יקיות", דוב בריש וובר מניו-יורק ועוד רבים.

ישנן משפחות שאף התאגדו והקימו ארגונים כמו "העמותה של משפחות הורוביץ", שושלת משפחת פרץ ואיגוד צאצאי האדמו"ר הראשון של חב"ד.

גנאלוגיה יהודית בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות טובים לתחילת מחקר גנאלוגי בישראל הינם מפקדי מונטיפיורי של יהודי ארץ ישראל אשר נערכו בשנים 1839, 1849, 1855, 1866, 1875. המפקדים נערכו על ידי משה מונטיפיורי כדי לקבוע את הסכומים לחלוקה ביישוב היהודי בארץ ישראל. מפקדים אלה כוללים שמות של כל בני המשפחה, מקום לידה, תאריך עליה, גיל, מקצוע, שמות הנשים והילדים וגילאיהם, מצב כלכלי ולעתים הערות בדבר ייחוס משפחתי[2], ובמפקד התושבים הבריטי משנת 1922[3].

מקורות טובים אחרים הינם מצבות בתי הקברות דוגמת בית הקברות בהר הזיתים[4], רישומי חברה קדישא, ופנקסי העתקות של מצבות בעבר דוגמת הספר חלקת מחוקק[5].

מקורות אחרים מצויים בבתי הדין השרעיים, מאחר שרכישות מקרקעין, מינוי אפוטרופסים, מינוי בעלי מקצועות שונים, וחלק ניכר מהסכסוכים שבין התושבים בירושלים בפרט, ובארץ ישראל בכלל, נדונו בבתי דין אלה. לאחרונה, החל מפעל גדול של תרגום ופרסום תעודות בתי הדין על ידי אמנון כהן.

חיפוש סבוך יותר יכול להתנהל באמצעות ארכיוני כתובות ישנות, ספרי מסע לארץ ישראל, פנקסי קהילות בארץ ישראל ומחוצה לה (כאגרות הפקידים והאמרכלים[6]), ארכיוני הקהילות המיישבות, מפקדי הבוחרים היהודיים לכנסת ישראל, וכן איתור כתבי הסכמה שונים.

שמות משפחה בקרב יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שם משפחה יהודי

אינדיקציה מסוימת למוצא הוא שם המשפחה. היהודים נהגו לקרוא לעצמם בשם ובשם האב, על פי הנוסחה - "יצחק בן אברהם". במקרים מסוימים היו משפחות, לרוב משפחות רבניות, שאימצו לעצמם שם משפחה כגון "הורוביץ" או "שור" וכמובן גם "כהן", "לוי", או "סג"ל" (סגן לוי). אך אימוץ שמות המשפחה החל בצורה המונית רק במאה ה-18, כתכתיב של הממשלות, ובמיוחד באזורי האימפריה האוסטרו הונגרית והאימפריה הרוסית. גם יהודי צפון אפריקה נשאו במקרים מסוימים שמות משפחה מדורי דורות, אולם גם במקרה זה נשיאת שם המשפחה החלה לרוב כיוזמה של הממשל הקולוניאלי השליט בארצות אלו - צרפת, איטליה ואנגליה.

המחקר הגנאלוגי של המורמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרומתם של המורמונים למחקר הגנאלוגי העולמי ככלל והיהודי בפרט לא תסולא בפז.

המורמונים (וטעמיהם עמם - האמונה שהטבלת אב קדמון, גם לאחר מותו, הופכת את כל צאצאיו למורמונים גם כן) מצלמים מזה למעלה ממאה שנה ארכיונים של רשומות חיים (לידה, נישואין-גרושין ומוות) במזרח אירופה ומקומות אחרים. ללא הצילומים הללו לא היה נותר זכר לחומר הגנאלוגי הנ"ל שנשמד ברובו במהלך המלחמות שעברו על אירופה. את הצילומים ממירים למיקרופילמים שניתנים לחיפוש ואיחזור על ידי הציבור בכל אחת מ'מרכזי לימוד המשפחה' - הספריות המורמוניות הפרוסות ברחבי העולם, למעט ישראל.

גנאלוגיה ממוחשבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

העברת מידע גנאלוגי הפכה לשימוש נפוץ באינטרנט. הפורמט הגנאלוגי הנפוץ GEDCOM מאפשר אחידות ומשלוח מידע גנאלוגי בדואר אלקטרוני, וכן שיתוף במידע באתרים גנאלוגיים משפחתיים.

אתרים רבים מציעים גישה למידע גנאלוגי ולמרשמי אוכלוסין וארכיבים של מדינות שונות.

קיימות תוכנות ייעודיות לצורך עריכת תרשימים גנאלוגיים ואיחזור מידע גנאלוגי. הידועות יותר הן: GenoPro, אילנות, שהוחלפה על ידי דורותרי, תוכנת Family Tree Legends, תוכנת Family Tree Maker, תוכנת Legacy ותוכנת GRAMPS החופשית.

חלק מתוכנות אלו ייעודיות לגנאלוגיה יהודית וכוללות מרכיבים כאיזכור מיוחד לאנשים שנרצחו בשואה, או המרת תאריכים מתאריך עברי לתאריך לועזי.

יש גם אתרי אינטרנט ישראלים, "חמולה" ו"משפוחה", המהווים מקומות מפגש מקוונים לבני משפחה, לרבות אפשרות של שמירת מתכונים משפחתיים, עצי יוחסין ואלבומי תמונות. באתר "בונים עולם יהודי" של הסוכנות היהודית עוסקים בנושא בהרחבה.

אתר Geni, שהתחיל את פעולתו ב-2007 הוא אתר גנאלוגי המהווה גם רשת חברתית מקוונת, בה יש מיליוני משתמשים רשומים. האתר מאפשר בניית עץ משפחה, וחיבורו לעצים שיצרו משתתפים אחרים, תוך שמירה על פרטיות המשתמשים, כך שככל שהמרחק המשפחתי בין המשתמשים גדל, כך כמות המידע שניתן לקבל על המשתמש האחר פוחתת.

אתר נוסף הוא MyHeritage (אנ'), שהוא כיום (2013) האתר השני בגודלו בעולם העוסק בחקר המשפחה ובבניית אילנות יוחסין. לאתר תמיכה מלאה בעברית, וניתן להפיק את האילן בצורה מודפסת או כקובץ PDF‏. Myheritage מציע שתי אפשרויות: האחת היא עבודה מקוונת באתר, והשנייה היא עבודה באמצעות תוכנה (שניתן לעדכן דרכה את האילן שבאתר).

השוואה בין תוכנות גנאלוגיה למיניהן ניתן למצוא כאן.

גנאלוגיה באמצעות מיפוי גנטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחרונה פותחו שיטות המשוות בין מסדי נתונים גנטיים, לצורך קביעה של מידת הקירבה של הקשר המשפחתי. שיטה אחת שפותחה על ידי חברת Family Tree DNA מאפשרת למצוא קירבה משפחתית בין שני נדגמים (בדומה לבדיקות האבהות), ובאמצעות שיטה זו ניתן לכאורה לאתר קירבה משפחתית משוערת עד רמת קירבה של בני דודים מדרגה רביעית[7]. מפתחי השיטה טוענים כי ניתן גם למצוא מוצא גניאולוגי משותף לקבוצות אנשים ודמיון משפחתי, מהלך מאות בשנים לאחור[8]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]